בדיקת נוגדנים מסוג IgM (IgM)

אין סכנה בכך שהיא קיבלה את המנה הראשונה של החיסון. יש בכל מקרה המלצה לבדוק את רמת הנוגדנים לאחר 10 שנים מקבלת החיסון, ואם יש צורך לעשות זריקת "בוסטר" (קבלה של מנה אחת שתעלה את רמת הנוגדנים בדם). אולם סביר בהחלט שהיא לא זקוקה למנות הנוספות. כדאי לעשות עכשיו בבדיקה של רמת הנוגדנים לנגיף הפטיטיס B בדם (לבדוק את ה- HBsAb ) ואם כייל הנוגדנים מספיק גבוה משמע שהיא מחוסנת.

מומחה במחלות זיהומיות

הדמעות מורכבות מ-3 שכבות: מיימית, שומנית ומוקוזית. פגיעה בייצור או בהפרשה של אחת השכבות עלולה לגרום את תסמונת העין היבשה. הסיבות האפשריות מגוונות וכוללות תסמונת סיוגרן, דלקת מפרקים ראומטית, לופוס, תרופות כגון גלולות למניעת הריון, אנטיהיסטמינים, חוסמי בטא, פנותיאזינים, אטרופין, הסננה של בלוטת הדמעות (גידול, סרקוידוזיס), והמצב לאחר הקרנה של בלוטת הדמעות. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

הזיהום שהתגלה אצלך הוא זיהום שהתרחש בעבר. הנוגדנים מסוג IgG מעידים כי נחשפת לווירוס מסוג CMV בעבר ושפיתחת נוגדנים נגדו. אילו IgM היה חיובי, ניתן היה להסיק כי מדובר בזיהום חריף שמתרחש בהווה: אלה נוגדנים שנוצרים בשלב החריף של המחלה ונשארים בדם מספר חודשים, ואחר כך נעלמים. אי לכך אין סכנת הדבקה. כ-90% מהאוכלוסיה נחשפה בשלב כזה או אחר בחייה לווירוס זה ופיתחה נוגדנים כנגדו, אפילו בלי סימפטומים של מחלה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

הכאבים שאת מתארת נקראים נוירלגיה פוסט-הרפטית. תוכלי לקרוא עליה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_013009_5.asp

טוקסופלזמה גונדי הוא טפיל הגורם למחלה הנקראת טוקסופלסמוזיס. אצל אנשים בריאים, סימני המחלה קלים, אך אצל אנשים מדוכאי חיסון, כמו חולי איידס או מטופלי כמותרפיה, או אצל נשים בהריון, המחלה יכולה להיות מסוכנת. מידע נוסף אודות המחלה נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_030408_3.asp

מחלת ההרפס אינה עוברת. כאשר נגיף ההרפס חודר לגוף, הוא נשאר בו במשך כל החיים, אם כי בדרך כלל הוא מדוכא ואינו גורם תסמינים. אם התסמינים ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, מומלץ לקחת טיפול מונע (בזובירקס, אלטרקס או פמציקלוביר). המחלה מידבקת הרבה ביותר כאשר יש התקף, אולם לעיתים רחוקות ניתן להידבק גם כאשר אין התקף מפיזור לא תסמיני של הנגיף. נטילת טיפול מונע עשויה להפחית את הסיכון להדבקה של אדם אחר, אם כי לא לבטלו לחלוטין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

נוגדנים הם חלבונים המסייעים להגנה בפני פולשים זרים כמו חיידקים, נגיפים, תולעים וכדומה. יש כמה קבוצות של נוגדנים, וכל קבוצה מכונה באות לטינית גדולה. נוגדנים מסוג IgA נפוצים בכל הריריות - במערכת הנשימה, במערכת העיכול ובמערכת המין - ומגינים בעיקר מפני פלישת חיידקים, נגיפים וטפילים דרך פתחי הגוף. רמה נמוכה של IgA נצפית באנשים עם חוסר מולד של נוגדנים אלה. שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית היא 1:500 עד 1:600. חוסר ב- IgA הוא בדרך כלל מחלה משפחתית, אך לעיתים היא נצפית גם באנשים ללא סיפור משפחתי. אנשים עם חוסר חלקי או מלא בנוגדנים אלה סובלים בדרך כלל ממחלות זיהומיות של מערכת הנשימה, מערכת העיכול או מערכת המין. הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה במקרה של זיהום. רמת הנוגדנים מסוג IgG בדם עולה מאוחר ביחס לזמן ההדבקה, יותר מאוחר מאשר רמת הנוגדנים מסוג IgM. הנוגדנים מסוג IgM מספקים הגנה לטווח המיידי לאחר ההדבקה הראשונה, ואילו נוגדנים מסוג IgG מספקים הגנה מתמשכת לאחר ההחלמה, ובזכותם, בהרבה מחלות זיהומיות אי אפשר לחלות פעם נוספת לאחר שנדבקים בהן בפעם הראשונה. לנוגדנים מסוג IgE יש תפקיד חשוב בזיהומים הנגרמים על ידי טפילים, בעיקר תולעים, אם כי האופן בו הם מגינים על הגוף מפני זיהום טפילי לא ברור עד היום. נוגדנים אלה מיוצרים, כמו כל הנוגדנים, על ידי תאי פלסמה, ומסייעים לתאי פיטום (mast cells) בייצור ושחרור חומר המכונה היסטמין. ההיסטמין הוא חומר כימי הגורם להרחבת כלי דם ולכיווץ הסימפונות. שחרור עודף של היסטמין עלול לגרום לתגובה אלרגית המאופיינת בפריחה, גרד, ובמקרים קיצוניים קוצר נשימה וירידה בלחץ הדם. לנוגדנים מסוג IgE תפקיד מכריע בתגובה האלרגית. לא ציינת את היחידות שנמדדו בהן הנוגדנים. לרוב, הם נמדדים ביחידות של MG/DL. אם כך, נראה שרמת הנוגדני ה- IgA ו- IgG נמוכה יחסית. רמת ה- IgE תקינה ורמת ה- IgM גבוהה. התוצאות יכולות להעיד על חסר חיסוני, אך מכיוון שאין לי את היחידות הנכונות, עליכם ללכת עם הבדיקות אל הרופא המטפל כדי לקבל אבחנה מדויקת. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

ראשית יש לוודא כי לא מדובר בטעות במעבדה וכי אכן מדובר בבדיקה שלך. ישנם 4 זנים של טרפונמה פלידום (Treponema pallidum). זן אחד הוא ה- T.pallidum subspecies pallidum, והוא הגורם למחלת הסיפיליס אשר מועברת בעיקר במגע מיני, ולעתים נדירות יותר במגע קרוב, ברחם או בעירוי דם. 3 זנים אחרים גורמים למחלות אחרות (yaws, endemic syphilis, pinta) ונחשבים כ- Non-venereal, כלומר אינם מועברים במגע מיני. שלושת הזנים האחרים הם זיהומים שנרכשים בילדות ושכיחים במדינות מתפתחות (אפריקה, מרכז אמריקה, אינדונזיה, פפואה וגינאה החדשה). ניתן היום להבדיל בין הזן שגורם לסיפיליס (T.pallidum subspecies pallidum) לבין שלושת האחרים על ידי בדיקת PCR. לא ברור אם היתה אבחנה כזו בתשובה שאת קיבלת, ואת זה את צריכה לברר. הכי סביר כי מדובר בזן הזה, שעובר בעיקר בהדבקה מינית וגורם לסיפיליס (עגבת). הזיהום עובר שליה, והדבקה של העובר יכולה להתרחש בכל שלב בהריון. הנגעים של עגבת בעובר מקבלים ביטוי רק אחרי החודש הרביעי להריון, כאשר מערכת החיסון של העובר מתפתחת. הסיכון להדבקת העובר ברחם עומד על 75% עד 95% בעגבת לא מטופלת וחדשה יחסית באם. אם האם נגועה בעגבת מעל שנתיים, הסיכון להדבקת העובר יורד ל-35%. טיפול מתאים לאם לפני השבוע ה-16 של ההריון אמור למנוע נזק לעובר. הטיפול הוא בפניצילין, והוא יעיל. ללא טיפול ישנם סיבוכים קשים הכוללים מוות עוברי ב-40% מהמקרים, מוות לאחר הלידה או ביטויים שונים של מחלת העגבת ביילוד, החל מעגבת פולמיננטית, שהיא מחלה עם פרוגנוזה גרועה, ועד למחלה תת-קלינית, כלומר ללא ביטויים נראים לעין, אך היכולה לבוא לידי ביטויים מאוחרים יותר. הפנל הקליני רחב ביותר. תחילת הטיפול בעגבת יכולה להיות מלווה בתגובה בשם Jarisch Herxheimer, המתבטאת בעליית חום, צמרמורת, כאבי שרירים, כאבי ראש, האצה בדופק ובקצב הנשימה וירידה קלה בלחץ הדם. התגובה חולפת תוך 24-12 שעות. לאחר הלידה, אפשר לגלות ביילוד סימני הדבקה בבדיקות סרולוגיה (בדיקות של נוגדנים בדם). אמנם נוגדנים של האם מסוג IgG עוברים את השליה, אבל טיטר נוגדנים קבוע, או עליה בטיטר, מעידים על זיהום. ניתן גם לאתר נוגדנים מסוג IgM שמעידים על הדבקה, בדם מחבל הטבור או מהיילוד, ואם הם נמצאים, יש לטפל ביילוד. מובן שלא רצוי להגיע למצב של עגבת של היילוד, היות שזו מחלה קשה. עלייך להתייעץ בהקדם עם רופא גינקולוג או עם מומחה במחלות זיהומיות. היות שטיפול עד השבוע ה-16 יכול למנוע נזק לעובר יש עדיין תקווה. בהצלחה רבה! ד"ר שירי אורי - אינפומד

אין סיבה להיות בלחץ. התוצאות מעידות על הדבקה קודמת בווירוס (על פי ערכי ה- IGG), ועל אפשרות של הידבקות לאחרונה (לפי ערכי ה- IGM). מכיוון שמדובר בתוצאות גבוליות, כדאי לחזור שוב על הבדיקה. מידע נוסף על הווירוס והנוגדנים השונים תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_100607_12.asp