בדיקה זו היא בדיקת נוגדנים לחיידקים או לווירוסים. לבדיקה זו שני שלבים: נוגדן לא ספציפי נקשר לאנטיגן המצוי על מעטפת התא החיידקי, ולאחר מכן נוגדן פלואורוסנטי ספציפי לאנטיגן נצמד לנוגדן הראשון ומסמן את הקשירה באמצעות פליטת צבע. בבדיקת אימונופלורסנציה ישירה, לעומת זאת, נוגדן מסומן פלואורוסנטית נקשר ישירות לאנטיגן.שיטת בדיקה זו המשמשת לזיהוי מגוון רחב של חיידקים או וירוסים הקשורים למחלות שונות[1].
צילום: shutterstock | Microgen
מטרת הבדיקה
מטרת הבדיקה היא לבחון האם קיימת נוכחות אנטיגן של חיידק או של וירוס, אשר גורמים למחלה מסוימת. לאחר הדגרת הנוגדנים עם דגימת הדם, הדגימה נבדקת פלואורוסנטית לצורך מציאת נוגדנים פולטי צבע הקשורים לאנטיגן, אשר יעידו על הימצאות מחוללי המחלה[2].
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם מהווריד, ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת להמשך בירור במידת הצורך[5].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
מעל הנורמה טיטר נוגדנים מעל 1:40 יכול להעיד על הימצאות הגורם הפתוגני של מספר מחוללים: ארליכיוזיס, אנפלסמוזיס, שפעת, כלבת, ריקציה, טיפוס, זאבת, תסמונת סיוגרן, טרשת עורקים סיסטמית.