הליפופרוטאינים הן תרכובות המכילות שומן בחלקן הפנימי (ליפו) וחלבון (פרוטאין) בחלקן החיצוני. תפקידן הוא להעביר חלקיקי כולסטרול בין הכבד לבין רקמות הגוף. ישנם 5 ליפופרוטאינים-
ליפופרוטאין a בנוי באופן דומה ל- LDL ומורכב מגרעין הידרופובי המכיל טריגליצרידים וכולסטרול אסטר, מעטפת של כולסטרול ופוספוליפידים. בנוסף, ישנם על המעטפת שני חלקיקים נוספים- אפוליפופרוטאין a ו- B100 אשר מיוצרים שניהם בכבד וקשורים ביניהם בקשר דיסולפידי (בין שני אטומי גופרית) ושייכים לקבוצת ה- B ליפופרוטאינים. יחודיותו של אפוליפופרוטאין a היא בכך שהוא מכיל שייר סוכרי גדול כך שהוא הידרופילי (בעל נטייה להיקשר למים בעזרת קשרי מימן) מאוד. לאפוליפופרוטאין a דמיון מבני רב לפלסמינוגן- חלבון אשר מהווה מרכיב חשוב בהמסת קרישי דם ולכן הוא עלול להתחרות בו ולגרום לקרישיות יתר. כמו כן, הוא מהווה מרכיב חשוב בהסעת כולסטרול וחומרים מחוללי דלקת בדם, נקשר למאקרופאג'ים תוך ייצור תאי קצף אשר גורמים לשקיעת כולסטרול בדפנות כלי הדם ולהיצרות עורקים עד להיווצרות טרשת עורקים.[1]
מטרת הבדיקה
רמות גבוהות מן הרגיל של אפוליפופרוטאין a יכולות להוות גורם סיכון משמעותי למחלות לבביות שונות, בהן התקפי לב, מחלת כלי-דם היקפיים, וטרשת עורקים בגיל צעיר. כמו כן הן עלולות לגרום להיווצרות של תהליכים דלקתיים בגוף וזאת ע"י שפעול NFκB שהינו פקטור שעתוק המגביר הפרשת תאי דלקת. עקב התחרות בינו לבין הפיברינוגן עלולה להיות פגיעה בתהליך פירוק הקרישים והגברת הקרישתיות בגוף.
על כן מטרתה של בדיקה זו היא לזהות אם קיימים ערכים לא תקינים ואת הגורם להם ולהתחיל טיפול מונע למגוון המחלות שצוינו, וזאת על מנת למנוע אירועים רפואיים שאינם רצויים.[1]
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות המעבדה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. יש להיות בצום ואין לעשן ב-12 השעות שלפני הבדיקה (למעט שתיית מים) לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. אין לבצע את הבדיקה אם חלפו פחות מחודשיים ממועד אירוע מוחי, התקף-לב, ניתוח, פציעה, הידבקות חיידקית או נגיפית מלווה בחום או היריון. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.[7]
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה- הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). הערך התקין הוא בטווח של 0-30.[8] תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על קרישתיות יתר, סיכון גבוה להתקפי לב, מחלות כלי דם היקפיים, טרשת עורקים, מחלות צרברו-וסקולריות (בכלי הדם המזינים את המוח), מצבי דלקת מוגברים.