"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
אם היא אכן נשאית, הסיכוי שלך שנדבקת ממנה, לאור מה שאתה מתאר, הוא בסביבות 1:500 עד 1:5000. נוזל הסיכה אינו מונע במידה משמעותית את העברת של הנגיף. אין זמן מינימלי של חדירה שנחוץ כדי שתתרחש הידבקות. כל חדירה ללא קונדום כרוכה בסיכון. הנגיף אינו עובר דרך זיעה. אם לא מדובר בבחורה מקבוצת סיכון ברורה (מהגרת מאפריקה, מזריקת סמים), לא תקבל (ואין צורך שתקבל) טיפול מונע. אי אפשר לקבל את הטיפול המונע באופן אנונימי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
שמונה שבועות אכן מספיקים ברוב המקרים. מחלת ההדבקה הראשונית של איידס אכן מתרחשת כשבועיים-שלושה לאחר ההידבקות ומאופיינת, מלבד בחום, גם בפריחה, כאב ראש, כאב בלוע ונפיחות בלוטות הלימפה. אם מה שהרגשת בגרון בכלל קשור למגע המיני, יותר סביר שמדובר במחלה אחרת המועברת במגע מיני אורלי ולא באיידס. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
"סב לידתי" פירושו פרק הזמן הסמוך לפני הלידה, ומיד לאחריה. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר גורם לכשל המערכת החיסונית האנושית. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר אחראי לתחלואה במחלת האיידס (כשל חסוני נרכש). המונח HIV סב לידתי פירושו כי נגיף האיידס מועבר אל היילוד באמצעות האם. בדרך כלל , תינוקות אשר נולדים לאמהות אשר נושאות את נגיף ה- HIV נמצאים בסבירות של % 25 עד % 30 להידבק בנגיף ה- HIV.
נוטים לחשוב כי תרופת האיי. זי. טי. אינה גורמת להופעתם של פגמים מולדים בעובר במהלך היריון . אולם, אין אדם אשר יוכל לומר בוודאות כיצד תשפיע תרופת האיי. זי. טי. על התינוק בשלבים מאוחרים יותר של חייו. התרופה אינה נמצאת בשימוש זמן רב מספיק בקרב נשים הרות על מנת לדעת מה קורה אצל ילדים אלה כאשר הם מתבגרים. שוחחי עם הרופא המטפל בך לגבי היתרונות והחסרונות של נטילת תרופת האיי. זי. טי.
מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז הנויטרופילים בדם הן 30%-60% מסך התאים הלבנים. תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז לימפוציטים בדם הן 25%-50% מריכוז התאים הלבנים בדם. ערכים גבוהים של לימפוציטים בדם יכולים להיות תוצאה של מחלות זיהומיות, דלקתיות, שחפת, מחלת הנשיקה ופעילות יתר של בלוטת התריס. אין לך מה לחשוש, הבדיקות של בנך תקינות, רמת הלימפוציטים מעט גבוהה, כנראה בעקבות מחלה זיהומית. אם בכל זאת אינך שקטה, את תמיד יכולה לבקש חוות דעת נוספת. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
היי, אני בחור שסובל מליכן פלנופילריס/FFA. עברתי עשרות תרופות ב 3 שנים האחרונות וכלום לא עבד. ניסיתי פלקוויניל,הזרקות סטרואידים,ציקלוספורין,מתוטרקסט,בריסיטיניב,סטרואידים בכדורים,עירוי סטרואידים,רקוטאן,דוטסטרייד,פינסטרייד,מינוקסידיל,סלספט,סירולימוס,אוטזלה. כלום לא עבד והמחלה ממשיכה להתקדם. כרגע אני נוטל רינבוק 15 מ״ג כבר חודש ללא שום שיפור. רופא העור אומר להמתין. אני כבר למוד ניסיון ואכזבות. אם זה לא עובד מה ניתן לעשות? אני בחור יחסית צעיר והחיים שלי נהרסו. המחלה הזו גורמת לאיבוד שיער בלתי הפיך והיא בכל זקיק שיער בגוף שלי,בקרקפת ובפנים. ניסיתי כבר 2 מעכבי JAK- בריסיטיניב ועכשיו רינבוק. אם רינבוק לא עובד אילו אופציות לדעתך נותרו? שווה לנסות קסלג׳אנז או litfulo? אין לי שום בעיה לנסות תרופות נסיוניות לחלוטין. איך זה הגיוני ש 3 שנים מנסים תרופות וכלום לא עובד? אני מכיר אנשים עם מחלות אוטואימוניות יותר נפוצות ורובם הגיעו לרמיסיה אחרי שנה בממוצע. אני כבר 3 שנים מנסה. זה לא הזוי ולא סביר? ממש אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה ליכן פלינופילריס - מחלה אוטואימונית של זקיק השערה.
א.ל. שלום, התסכול שלך ברור ומובן. ליכן פלנופילריס היא מחלה אוטואימונית עקשנית וקשה לטיפול - של זקיק השערה - אשר אכן פוגעת בזקיק באופן משמעותי וגורמת לנשירת השערה - מרבית הטיפולים נועדו לעצור את התקדמות המחלה, והיעילות שלהם מוגבלת - בדיוק כפי שתארת , מחלות אוטואימוניות הן רבות ושונות מאוד זו מזו - גם בתסמינים וגם בתגובה לטיפולים. מה אני מציעה - לפנות לרופא עור המתמחה במחלות של זקיק השערה להערכה חוזרת ורחבה, הן לגבי האופציות הטיפוליות בישראל, והן לגבי אופציות מחקריות בארץ או בעולם. האופציות שרשמת אפשריות, אך חשוב לאחר שלש שנים להעמיד ציפיות ריאליות.
שלום יקרה . אני מינואר קיבלתי מטוטרקסט להורדת הריון חוץ ריחמי מאז כל גופי השתבש . יש לי לפתע קלפרוטקטין 265 אך לא מצאו עדות לקרוהן . עייפות קשה מאוד . כיצד ניתן לבדוק ןאיזה בדיקות לעבור כדי לדעת שחלילה אין לי עוד מחלות אוטואימוניות ? אני חוששת ורוצה לעשות ivf
שלום טלי, אכן מחלות אוטואימוניות עלולות להתלקח במצבי דחק, וגם חלקן בהקשר של הריון/הפלה (אם כי הטיפול במטוטרקסט בדרך כלל לא יגרום למחלה אוטואימונית) . בפרטים שמסרת אין סמנים מובהקים למחלה - אך החשש שלך מובן ולכן מציעה להגיע להערכה אצל מומחה/ית למחלות אוטואימוניות - תבדקי, תשלימי בדיקות דם - ואני מקווה שתקבלי "אישור" ובטחון להתקדם לטיפול IVF.
שלום אני בן 18 עשיתי ניתוח לחזה שקוע והוכנס לי 3 מוטות בחזה לאחר שבועיים היה לי C R P 400 ואושפזתי שבוע וחצי עם כאבי תופת וקשיי נשימה, חודש אחרי ירד לי ה C RP ל 3 והמשכתי אנטיביוטיקה וכעבור שבוע בבדיקת CRP עלה ל 7, הגעתי למיון אושפזתי שבוע והמשכתי אנטיביוטיקה בבית. אחרי שבועיים עשיתי שוב CRP ירד ל 1.9 ואז שבוע אחרי עלה ל 140 וכך במשך חצי שנה. היום המנתח חושב שחייב להוציא את המוטות ותעבור הדלקת ואז החזה יחזור לצערי לקדמותו או שהוא נתן לי אופציה להמשיך עוד חצי שנה עם אנטיביוטיקה שלפחות יהיה שיפור קטן בחזה. אבל לי אין כוח להתאשפז כל שבועיים. וגם האם לא תהיה לי דלקת כרונית ? האם באמת אחרי הוצאת המוטות תעבור לצמיתות הדלקת ? אולי אני לא מתאים לניתוח או הגוף לא מקבל את העצם זר ? תודה
שלום אופיר אתה מציג בעיה יחסית נדירה, אך בכל זאת יש מספר מטופלים כמוך כל שנה - עם חשד לתהליך דלקתי סביב גוף זר / שתל מתכת במקרה זה צריך הערכה רב מקצועית - עדיפות למרכז רפואי גדול (אולי בזה שבו נותחת) עם הכירורגים והאימונולוגים בבית החולים בדרך כלל צריך לחזור על ההדמיה - ואם יש אפשרות גם לבצע ביופסיה מהאיזור המודלק (אם יש כזה) יש מקום להשלים גם מבחנים לרגישות למתכות ועם כל התוצאות אפשר יהיה להחליט מה לעשות.
שלום . מזה שבועיים התגלה אצלי חידק שיגלה ,עקב שישלולים של כ 5 ימים ללא הקאות וללא חום. הרופא משפחה אמר שבמידה ולא יעבור אקח אנטיביוטיקה המליץ על זטו. ל 3 ימים (טרם התחלתי ליטולכי רק היום עשיתי בדיקה חוזרת ושוב יצא חיובי לחידק, אני מקבלת עירו אחת לחודש,לבנליסטה עקב לופוס ושיוגרן. האם זה אמור לדחות את העירוי? ובמידה ולאחר האנטיביוטיקה עדין חיובי מה עושים? מבקשת רת עזרתך תנחי אותי בבקשה . תודה
1. היתי שמחה להבין פעם אחת ולתמיד, מדוע בודקים את הana במספר שיטות שונות . מה השיטה הכי אמינה ? 2. אשמח להבין מה זה: ana pattern - ac10 nucleol pun. תודה רבה...
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המשך...
אוטואימוני זה לא כייף 29/12/2024 | 16:22
תודה רבה על ההסבר, לא הכי הבנתי לעומק, אבל אני אחפור קצת.. מה בעצם ac10 אומר? האם זה נוגדן שנמצא במחלות מסוימות? המינוח הזה לא קיים ברשת, ועד שאגיע לפרופסור רימר יקח קצת זמן.... ( אני צפונית..) תודה רבה..
שלום לך, זו כמובן שאלה שיקשה עלי להסביר במלואה (דורש כמה שעות של הרצאה) אבל בקצרה הבדיקה ל ANA מורכבת משני שלבים - א. בדיקה בטכניקה של "אימונופלורסנציה" בה מסתכלים במקרוסקופ - ורואים צביעה "זריחה" על פני התא הנבדק במיקרוסקופ - במקרה הזה התשובה תתאר יחד של 1:80 או יותר - זו בדיקה מאוד רחבה שבודקת כל נוגדן כנגד תא. והצביעה תתואר לפי תבנית הצביעה - ANA PATTERN - במקרה שאת תארת זה צביעה נקודתית של הגרעינון (זה כמובן לא ברור אבל לכל תבנית יש שם ומראה אופיני) ב. ויש בדיקות ספציפיות שמנסות לומר מהו הנוגדן בדיוק איך קוראים לו למשל נוגדן כנגד צנטרומר, או נוגדן כנגד DNA וכך הלאה.