בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

CA-125 הוא סמן מטבולי אשר שייך לקבוצה רבגונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני. לבדיקת סמן זה רגישות וספציפיות גבוהות לגידולים של השחלה. עם זאת, רמת CA-125 יכולה להיות גבוהה בשל מגוון סיבות נוספות שאינן קשורות לסרטן, והיא אינה מספיקה כדי לאבחן סרטן. לכן לא ניתן לומר דבר לפני שתהיה תשובה של ביופסיה (דגימת רקמה) מהגוש שנמצא ברחם. לפי התשובה ניתן יהיה להחליט על אופן הטיפול. בדיקת CA-125 אינה נותנת מידע נותנת מידע על התפשטות של גידול. כדי לבדוק זאת יש להשתמש בבדיקת CT. ד"ר שירי אורי - אינפומד

ראשית מעט מידע- פריצת דיסק קיימת ב-4 דרגות חומרה: 1- היחלשות הגרעין עם קרעים קטנים בשכבות החיצוניות 2- דליפה של חומר הגרעין לחלל השכבות החיצוניות עם קרעים בשכבות החיצוניות 3- חדירה של חומר הגרעין דרך השכבות החיצוניות 4- יציאת החומר הדיסקוגני החוצה לחלל התעלה כגוף חופשי. יש להבחין בין בלט לבין פריצה - בלט נפוץ מאוד ואינו גורם או שלב בדרך לפריצת דיסק. פריצת דיסק יכולה להיות בכיוונים שונים ובהתאם יילחצו מבנים שונים . פעמים רבות פריצות דיסק אינן סימפטומאטיות כלל ואין חובה שיגבילו תפקוד או פעילות . התייעצי עם הרופא המטפל באפשרות להתחיל טיפול פיזיותרפי. לדעתי את צריכה להתחיל מייד טיפול. יש המון מה לעשות . הטיפול יכלול: מתיחה מותנית / הדרכה לחיזוק שרירי בטן / הדרכה לתנועתיות מערכת העצבים / הדרכה לפעילות נכונה / תיקון סביבת עבודה אם צריך/ טיפול מנואלי מגוון כמו עיסוי לשרירים ורקמות רכות / שימוש בכלי טיפול אלקטרותרפיים רבים להורדת כאב וחיזוק שרירים . ועוד........... בוודאי שלאחר ניתוח חובה להתחיל בהקדם טיפול פיזיותרפי שיסיע לחזור לשגרת החיים. עד להתחלת הטיפול נסי לתרגל מהקישורים הבאים . http://www.med.umich.edu/1libr/aha/aha_xlbpm_art.htm.

מבחינת עמוד השדרה, אלה אכן שני אזורים שונים, האחד הוא עמוד השדרה הצווארי, והשני קרוב לאזור המותן. ייתכן שמדובר בבעיה של שינויים המתרחשים בשני אזורים אלה במקביל, וגורמים לכמה בעיות בו-זמנית, אך יתכן כי הסיבות הן בעיות אורתופדיות שונות. יתכן, לדוגמה, כי הכאבים בכתף ובצוואר מימין מקורם בבעיה בכתף המקרינה לאזורים אחרים. לצורך אבחון נכון וטיפול בהתאם, יש לעבור בדיקה גופנית וצילומים לפי המלצת הרופא המטפל. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html

לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

נראה שעברת בירור מקיף למדי בעניין כאבי הראש. בדיקת CT היא בדיקה מדוייקת למדי, המצלמת את האיבר מהרבה זוויות, עד שנוצרים "פלחים" של הרקמה הנבדקת. בבדיקת CT של הראש ניתן לשלול פתולוגיות מוחיות או גידולים שונים. בדיקת ה- MRI אמנם נחשבת למדוייקת יותר, אך לא תמיד יש בה צורך. מידע כללי על בדיקות ההדמיה השונות תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/imagingTests.asp

חבלות ראש יכולות לגרום לתסמינים רבים, כולל פגיעות בריכוז ובזיכרון ותופעות כפי שאתה מתאר. מכיוון שבנושא מערכת העצבים והמוח רב הנסתר על הגלוי, אי אפשר לדעת בוודאות כמה זמן ייקח עד שכל התסמינים שלך יחלפו, וייתכן שיישאר נזק שארי מסוים. זה לא מפתיע שאחרי חודש וחצי עדיין לא חזרת לעצמך. לדעתי חשוב שתלך לשיקום אם זה מה שהציעו לך, מכיוון שיש להם הרבה ניסיון עם פגועי ראש ושיטות עבודה שיכולות לשפר את מצבך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

החלמה מלאה של הברך וחזרה לשימוש מלא ברגל לאחר ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, מידת הכאבים שהיו לפני הניתוח, והבעיה בגינה בוצע הניתוח. פגיעות של קרע ברצועה לרוב מחלימות לאורך זמן רב יותר מאשר למשל בעיות תזוזה במפרק, אשר מתוקנות לרוב מהר יחסית לאחר הניתוח. יש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 2-6 שבועות. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים.

בבדיקת מיפוי עצמות סורקים את העצמות במצלמת גאמא מיוחדת לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הווריד. הממצאים במיפוי העצמות מראים היכן יש איזור של יצירה מוגברת של עצם בעקבות שבר, גידול, שינויים ניוונים וכדומה. בדיקה זו לא מראה מה הסיבה לקליטה המוגברת, ולכן אי אפשר לאבחן את הבעיה אך ורק לפי בדיקה זו. מכיוון שאצלך ישנם מוקדי כאב רבים, והכאבים שאתה חש אינם ספציפיים אלא מפושטים לאורך כל הגוף, נראה שהרופא שלך עדיין לא יודע מהו המקור האנטומי של הבעיות. בעזרת מיפוי עצמות אפשר לזהות את המקור האנטומי לבעיה בסריקה אחת מהירה, עם כמות נמוכה יחסית של קרינה. לאחר מיקום הבעיה ניתן יהיה לבצע בדיקת CT או MRI ממוקדת לאזור עם הקליטה המוגברת. ישנן הרבה מחלות, לאו דווקא ממאירות, היכולות לגרום למה שאתה חש, ביניהן פיברומיאלגיה, דלקת, מחלת מפרקים ניוונית, מחלת מפרקים שגרונית, ועוד. לכן, במקום לדאוג על מה שאתה לא יודע, הייתי ממליץ לך לבצע את הבדיקה על מנת לקבל מידע על הבעיה שמציקה לך. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד

התחנה הראשונה לבירור היא רופא המשפחה שלך ובהמשך אורתופד. באם יש צורך תופני למכון פיזיותרפיה. בינתיים נסי לתרגל מאלו- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xupperba_art.htm