בדיקת נוגדנים לנויטרופילים (NEUTROPHILS ANTIBODY)
נוגדנים לנויטרופילים (NEUTROPHILS ANTIBODY) מחלות זיהומיות
תאי הדם הלבנים הם תאי דם אשר אחראים על הפעלת המערכת החיסונית של הגוף. ספירת כמות תאי הדם הלבנים הכללית נקראת לויקוציטים, כאשר הם מתחלקים ללימפוציטים ונויטרופילים. במצב תקין ישנו יחס ברור ביניהם, ובשעה שישנם זיהומים, כמות הנויטרופילים עולה בצורה משמעותית עם העלייה בכמות הלויקוציטים הכוללת. תפקידם של הנויטרופילים הוא להוות קו קדמי של טיפול בחיידקים ובמחוללי מחלה שונים. כמות הנויטרופילים התקינה בגוף היא בין 3000-7000 למיקרוליטר. כאשר ישנו חוסר משמעותי בכמות הנויטרופילים וכמותם יורדת מתחת ל-1500, עלולים להגיע למצב הנקרא נויטרופניה, בו ישנו חשש כי הגוף לא יוכל להתמודד עם זיהומים מפולשים זרים, שכן אין מספיק נויטרופילים שיעמדו בחזית כנגד הפולש[1].
בחלקו החיצוני של תא הנויטרופיל ישנם חלבונים וסוכרים המתחברים אליו, כאשר ישנו הבדל בין החלבונים הצמודים לנויטרופילים באנשים שונים, כך שיוכל להיווצר מצב שהגוף יזהה נוגדנים של אדם אחר שאליו היה חשוף ויפתח נוגדנים. כמו כן, האדם עלול ליצור נוגדנים כנגד אנטיגנים עצמיים שלו, דבר העלול לגרום לנויטרופניה אוטואימונית בה הנוגדנים יתקפו ויפרקו את הנויטרופילים של האדם עצמו[1].
צילום: shutterstock | Kateryna Kon
הימצאותם של נוגדנים לנויטרופילים יכולה לסייע בסיווג מקור הנויטרופניה וכך במציאת דרך הטיפול הנכונה לשם חזרה לנורמת נויטרופילים תקינה בדם[2].
בחלקו החיצוני של תא הנויטרופיל ישנם חלבונים וסוכרים המתחברים אליו, כאשר ישנו הבדל בין החלבונים הצמודים לנויטרופילים באנשים שונים, כך שיוכל להיווצר מצב שהגוף יזהה נוגדנים של אדם אחר שאליו היה חשוף ויפתח נוגדנים. כמו כן, האדם עלול ליצור נוגדנים כנגד אנטיגנים עצמיים שלו, דבר העלול לגרום לנויטרופניה אוטואימונית בה הנוגדנים יתקפו ויפרקו את הנויטרופילים של האדם עצמו[1].
צילום: shutterstock | Kateryna Kon
מטרת הבדיקה
בדיקה זו בוחנת האם נוצרו נוגדנים כנגד נויטרופילים עצמיים או זרים, דבר שעלול לגרום לפירוק מוגבר של נויטרופילים ולהגעה למצב של נויטרופניה בה אין כמות מספקת של נויטרופילים להתמודדות עם אנטיגנים של חיידקים הפולשים לגוף, מצב שעלול לסכן את המטופל ולגרום לפגיעה קשה ואף למוות[2].הימצאותם של נוגדנים לנויטרופילים יכולה לסייע בסיווג מקור הנויטרופניה וכך במציאת דרך הטיפול הנכונה לשם חזרה לנורמת נויטרופילים תקינה בדם[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
- נויטרופניה של היילוד[3].
- נויטרופניה אוטואימונית[4].
- TRALI - היווצרות בצקת ריאות עקב עירוי מרכיב דם הכולל נוגדנים כנגד נויטרופילים.
אוכלוסיות בסיכון
- נשים בהריון.
- מדוכאי חיסון.
- מושתלי איברים.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנה המכילה סודיום ציטראט. הדם עובר הדגרה עם נויטרופילים ולאחר מכן מבוצעת בדיקת ELISA לבדיקת קשירת הנוגדנים.לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמהבמצב תקין לא אמורים להימצא נוגדנים נגד נויטרופילים. כאשר קיימת רמת נוגדנים גבוהה מ-0 בטיטר נוגדנים, הדבר יכול להעיד על מספר של מצבים בריאותיים ומחלות[5].
מעל הנורמה
יכול להעיד על נויטרופניה של היילוד, נויטרופניה אוטואימונית או TRALI.
רמת סיכון:
הכי נמוךרופאים בתחום