בדיקת ניקל בשתן (NICKEL TOXICOLOGY URINE)
ניקל בשתן (NICKEL TOXICOLOGY URINE)
ערוץ בריאות כללית
ניקל הוא יסוד כימי נפוץ מסוג מתכת מעבר, הנמצא באופן טבעי בסביבה כחלק מהאוויר, האדמה והמים - שם הוא לרוב יוצר תרכובות עם מולקולות אחרות. באוכלוסייה הכללית, עיקר החשיפה מגיע מעישון סיגריות ומאוכל. בסביבה התעשייתית ניקל משוחרר בתהליכי ייצור של חומרים שונים כגון חומרי דישון, ייצור מתכות וסגסוגות, שריפת פחם ושמן ועוד. הוכח כי חשיפה לניקל ברמות גבוהות מהווה סיכון למצבים רפואיים שונים הכוללים את הלב, הכליות, הריאות והאף. לאחר חשיפה למתכת ניתן לזהות רמות ניקל בדם, ולאחר זמן קצר גם בשתן – שכן סינון בכליות מהווה את המנגנון העיקרי של פליטת ניקל מהגוף. בבדיקה זו ניתן לזהות רמות ניקל בגוף כעדות לחשיפה ולהרעלת ניקל[1].
צילום: shutterstock | https://krakenimages.com/
חשיפה לניקל – דרכי החשיפה העיקריות לניקל הן בשאיפה, באכילה ובמגע ישיר עם הסביבה החיצונית - העור והעיניים.
במקרים בהם החשיפה היא כרונית ומתמשכת, עלולים להיגרם מצבים רפואיים שונים עקב נזק מצטבר לתאים ולרקמות הגוף. חשיפה זו מגבירה את הסיכון למספר מחלות:
צילום: shutterstock | https://krakenimages.com/
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת חשיפה לניקל והרעלת ניקל[2].מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[3]חשיפה לניקל – דרכי החשיפה העיקריות לניקל הן בשאיפה, באכילה ובמגע ישיר עם הסביבה החיצונית - העור והעיניים.
- שאיפת ניקל – מתבטאת בסימנים מידיים ובסימנים מאוחרים:
- סימנים מידיים הנגרמים מגירוי דרכי הנשימה והריאות ופגיעה במערכת העצבים:
- סחרחורת.
- כאב ראש קדמי.
- בחילה.
- הקאות.
- תחושת שריפה בדרכי הנשימה.
- סימנים מאוחרים המופיעים לאחר תקופה אסימפטומטית קצרה:
- כאבים בחזה.
- שיעול.
- קוצר נשימה.
- חום.
- תשישות.
- בצקת ריאות.
- דלקת בשריר הלב.
- סימנים מידיים הנגרמים מגירוי דרכי הנשימה והריאות ופגיעה במערכת העצבים:
- אכילת ניקל – מתבטאת בתסמינים הבאים:
- בחילה.
- הקאות.
- שלשולים.
- קוצר נשימה.
- שיעול.
- כאב ראש.
- חשיפה עורית – מתבטאת בתסמינים הבאים
- אדמומיות.
- שריפה.
- פריחה בעור.
במקרים בהם החשיפה היא כרונית ומתמשכת, עלולים להיגרם מצבים רפואיים שונים עקב נזק מצטבר לתאים ולרקמות הגוף. חשיפה זו מגבירה את הסיכון למספר מחלות:
- מחלות בדרכי הנשימה – סינוסיטיס, ברונכיטיס, פגיעה בחוש הריח, אמפיזמה, פיברוזיס ריאתי וניקוב מחיצת האף.
- דלקות בעור כתוצאה מחשיפה מתמשכת לניקל במגע – בעיקר מתכשיטים ומתכות אחרות הבאות המגע ישיר עם העור.
- סרטן של דרכי האף וסרטן ריאות.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה לניקל, במיוחד בעובדים.ות בתעשייה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].אופן ביצוע הבדיקה
מהלך הבדיקה: הבדיקה כוללת איסוף שתן לאורך 24 שעות לתוך כלי קיבול שיינתן במעבדה. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4] [5].אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].
פענוח תוצאות
[1]ערכי נורמה
<6.0 mcg/24h
מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווח הנורמה מעידות על הימצאות ניקל בשתן ותומכות באבחנה של חשיפה לניקל והרעלת ניקל.
רמות גבוהות של ניקל בדם בהיעדר חשיפה עלולות להופיע בשל זיהום הדגימה.