אולטרסאונד עיניים היא בדיקת הדמיה לא פולשנית שעוזרת באבחון והערכה של מחלות ומצבים רפואיים של העין וארובת העין. בדיקת הדמיה זו נועדה למצבים בהם בדיקה קלינית בלבד אינה מספיקה. במקרים רבים יהיה ניתן לזהות או לנהל מגוון של מחלות עיניים ללא אולטרסאונד עיניים, אך באמצעות בדיקה זו ניתן לאסוף מידע שלא ניתן להשיג על ידי בדיקה קלינית על המבנה והפתולוגיה של העין[1].
הבדיקה נחשבת ליעילה במיוחד במקרים בהם לא ניתן לקבל תמונה בהירה של העין בגלל פתולוגיה שמונעת או מטשטשת את העין כגון עכירות בקרנית או קטרקט צפוף. זהו כלי חשוב לרופאת או רופא עיניים כדי לקבל במהירות, בבטחה ובזול תמונה של עיני המטופל/ת[2].
צילום: shutterstock | Dejan Dundjerski
מטרת הבדיקה
אולטרסאונד עיניים יכול לתת תמונה מדויקת של מבנים תוך עיניים ולספק מידע על מצב העדשה, הזגוגית, הרשתית, השכבה הדמית ולובן העין. הבדיקה נעשית בדרך כלל כאשר בדיקה אחרת של מבנים תוך עיניים היא קשה או בלתי אפשרית. במקרים מסוימים אולטרסאונד עיניים תשמש לאבחון של מחלות עיניים הניתנות לזיהוי בבדיקה קלינית, אך יש צורך להבדיל אותן בוודאות ממצבים בריאותיים אחרים[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
בין המצבים שהבדיקה יכולה לזהות או לשלול, ניתן למנות את המקרים הבאים[1]:
בעיות עפעפיים – כגון בצקת חמורה, טרזורפיה (חיבור עפעף עליון ותחתון) חלקית או מלאה.
עכירות בקרנית - כגון הצטלקות, בצקת חמורה.
היפאמה - דם בעין.
היפופיון – תאים דלקתיים בקרנית.
מיוזיס – היצרות אישון.
קטרקט צפוף.
עכירות זגוגית - כגון דימום, בלאי דלקתי.
ממברנה בעין – קרום על הרשתית.
גידולים בעין.
היפרדות רשתית.
דלקת בקרום הלובן.
דרוזן של עצב הראייה – משקעים דמויי חלבון.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה ניתן להבחין בין שני סוגים של בדיקות, עליהם יורחב בהמשך[3]:
במקרה של A-Scan יינתנו טיפות הרדמה לעיניים לפני הבדיקה, כך שלא תהיה תחושה בעיניים.
במקרה של B-Scan יימרח ג'ל על העפעפיים רגע לפני התחלת הבדיקה, והעיניים יישארו סגורות לכל אורכה.
מהלך הבדיקה הטכנולוגיה של אולטרסאונד עיניים זהה לבדיקות אולטרסאונד אחרות. גלי קול שנוצרים, מוחזרים למתמר על ידי הרקמות שנמצאות בדרך. כאשר הגל הקול חוזר, נוצרים אימפולסים חשמליים שמתורגמים לתמונה. גלים בתדר גבוה יותר חודרים פחות לתוך הרקמות, אך יש להם רזולוציה טובה יותר. לעומת זאת, גלים בתדר נמוך יותר חודרים עמוק יותר, אך יש להם רזולוציה פחות טובה[4].
ישנם שני סוגים עיקריים של אולטרסאונד שנהוג להשתמש בהם כיום ברפואת עיניים[3]:
A-Scan –סריקה זו נותנת פרטים על אורך העין; זוהי סריקה חד ממדית; נעשית באמצעותה מדידה של האורך הצירי של העין במקרה של הנחת עדשה מלאכותית בניתוח קטרקט. כמו כן, בדיקה זו עשויה לשמש להערכת הפרעות בראייה של העין ומחלות אחרות המערבות את העין כגון גידולים. במהלך הסריקה יש לשבת על כיסא ולהניח את הסנטר על משענת. לאחר מכן יש להסתכל ישר קדימה. מכשיר האולטרסאונד יונח על המשטח הקדמי של העין.
B-scan - סריקה זו משמשת להדמיה של חתך דו ממדי של העין. היא משמשת בדרך כלל להערכת מחלות המערבות את המקטע האחורי של העין, לרוב במקרים בהם נוזלים בתוך העין מייצרים עכירות ולא ניתן לבצע הדמיה ישירה. הסריקה יכולה לאבחן מחלות עיניים כגון דימום, היפרדות רשתית, סרטן עיניים וגוף זר בעין. במהלך הבדיקה ייתכן שיהיה צורך להזיז את העיניים לכמה כיוונים.
אולטרסאונד עיניים נעשה בישיבה או בשכיבה והוא נמשך 15-30 דקות.
לאחר הבדיקה שתי הסריקות בדרך כלל מהירות והן כרוכות באי נוחות מינימלית. מאחר שב- A-scanנעשה שימוש בטיפות עיניים לצורך הרדמה, חשוב להימנע ככל שניתן ממגע בעיניים עד שחוסר התחושה ייפסק, וזאת כדי למנוע פציעה בעין[3].
אזהרות
סיכון: במצב של חשד לפצע פתוח בכדור העין, הבדיקה צריכה להתבצע אך ורק על-ידי איש או אשת מקצוע מנוסים, וזאת כדי למנוע לחץ על העין שעלול לגרום לנזק נוסף2.פרט לכך, אולטרסאונד עיניים כרוך במעט סיכונים כאשר הוא נעשה בצורה נכונה, והבדיקה אינה אמורה לגרום לאי נוחות משמעותית[5].
פענוח תוצאות
ממצאי הבדיקה יתקבלו בהתאם לתמונת האולטרסאונד שתתקבל, במקרים מסוימים יהיה צורך בבדיקות נוספות לצורך אבחון סופי.
שלום ד״ר הבת שלי בת 17 יש לה פסאודטומור צרברי
היא עשתה Oct ושדה ראייה רציתי לדעת מה התוצאות אומרות והאם זה התוצאות יכולות להיות קשורות לפפילאדמה והאם המיקרון תקין?תודה רבה🙏🏻
ואשמח לדעת מה את חושבת על סטנט ורידי לטיפול ביתר לחץ תוך גולגולתי
Oct
עין ימין:
איכות הבדיקה טובה
עובי הממוצע של הRNFL בגדר הנורמה פרט להרמה של חלק מהרביע התחתון
צורת הדבשת הכפולה שמורה.
הממוצע הנמדד:112 מיקרון
עין שמאל:
איכות הבדיקה טובה
עובי ממוצע של RNFL בגדר הנורמה צורת הדבשת הכפולה שמורה
הממוצע הנמדד:110 מיקרון
שדה ראייה:
עין ימין:
אמינות טובה
חסרים באזור הקשת העליונה ובאזור הקשת התחתונה
עין שמאל:
אמינות טובה
צמצום עליון קל
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
לחץ תוך גולגלתי מוגבר ללא ממצא תופס מקום
עפר כאשר יש לחץ תוך גולגלתי מוגבר יש פפילאדמה, בצקת של עצבי ראיה. לאורך זמן יתכן פגיעה בתפקודי עצב הראיה, כולל בחדות ראיה, ראית צבעים ושדה ראיה.
במקרה של בתך דרוש מעקב רופא , שישווה את תוצאות הOCT ושדה ראיה ויראה אם יש הדרדרות לעומת בדיקות קודמות.
באופן כללי נתן לומר שמדדי העצב נראים בגדר התקין, וסמטרים.
לגבי הטיפול בPTC יתכן הורדה במשקל, התעמלות, דיאטה, טיפול תרופתי, שנט, או סטנט ורידי. אין לי נסיון כלל עם סטנטים ורידים
לא נראה שיש קליניקה או סימנים קלינים לבתך שמצריכים התערבות נתוחית, אך כדאי שתהיה במעקב.
היי
לפני כמה שנים הוזרק לי בוטוקס מתחת לגבה של עין ימין בלבד. מאוד קרוב לעפעף כנראה. מאז העפעף בעין הזו לא בסדר. הוא נפול מעט ויש תחושה של כיווץ וכבדות בעפעף. כמו כן השפה בצד ימין של הפנים נוטה מעלה. נוירולוגית אמרה לי שכנראה יש פגיעה באחד מסעיפי העצבים.
האם ניתן לטפל בזה?
תודה
באופן כללי מחקרים בתאי גזע מאד מבטיחים שיהיה טיפול בעתיד.
בפועל, לא ידוע לי עדין על טיפול כזה למחלות של עצב הראיה.
כדאי להתענין באתר מחקרים בינלאומים ולהתעדכן
שלום, הבת שלי בת חודש וחצי
מזה כשבועיים ששמנו לב לריצוד עיניים, הרופא עיניים הפנה למיון עקב חשד לניסטגמוס ופזילה החוצה בעין ימין.
בדיקות דם תקינות ,EEg תקין וMri מוח תקין.
ממליצים גם על ניקור מותני להמשך בירור( חשוב לציין שמעבר לריצוד הילדה מתנהגת כרגיל, אין חום , עולה במשקל, נולדה במועד ) השאלה שלי היא האם בכלל יש טעם לניקור בתינוקת קטנה ובריאה? הניסטגמוס לא מופיע כל היום אלא בעיקר כשערה הרבה זמן.. תודה
רצוד (נסטגמוס) הינו תנועה לא רצונית של העינים, לרוב על רקע הפרעת ראיה או התפתחות
ישנם מצבים בהם הראיה תקינה והרצוד מסוכם כחלק מהסתמנות של פזילה .
יש לשלול מצבים נוירולוגים או גדולים.
בתנוקת עם פזילה החוצה ורצוד יש לבצע ברור מלא שכולל הדמיה (MRI שבצעתם) וברור נוירולוגי.
קרוב לודאי שלצורך השלמת הברור יש צורך בבצוע דיקור לנוזל שדרה .
תמשיכו בברור כדי שאפשר יהיה לתת טיפול מותאם ולעקוב אחרי התפתחות הילדה.