בדיקה מיקרוסקופית של דגימת צואה נעשית לצורך אבחנה של מספר טפילים אשר יכולים לגרום לזיהומים במערכת העיכול. בדיקה זו נעשית באנשים הסובלים משלשולים מתמשכים של למעלה משבועיים, או מזיהומים אקוטיים במערכת העיכול. הפרזיטים השונים אשר עלולים לגרום לזיהום תלויים באזור הגיאוגרפי של התפשטות המחלה, והסימפטומים וההתייצגות הקלינית של המחלה. הבדיקה נעשית באנשים הסובלים משלשול דמי, אאוזנופיליה, הדבקה בנגיף האיידס (HIV), בקטרמיה עם אורגניזם אנטרי, וחשיפה לאזור בו ישנה חשיפה אנדמית לפרזיט מסוים[1].
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת לאבחון הימצאות טפילים ממספר משפחות אשר העיקריות שבהן הינן פרוטוזואה והלמינת'ס. טפילים אלו יכולים להימצא בשלב הביצים ובשלבי החיות השונים כזחלים ושלבים מתקדמים[2].
משפחת הנמטודות (הלמינת'ס) - אסכריס, טריכוריס, כרץ, בילהרציה.
מיקרוספורידיה.
משפחת השרשורים (צסטודות).
משפחת הטרמטודות.
אוכלוסיות בסיכון
אנשים המתגוררים באזור גאוגרפי אנדמי לטפיל מסוים[5].
אופן ביצוע הבדיקה
בבדיקת זו נלקחת דגימה מהצואה. על דגימה זו להגיע במהירות האפשרית למעבדה בעודה חמה ללא קירור. דגימה זו תיבחן במיקרוסקופ. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
[7] תוצאה שלילית בדיקת מיקרוסקופ שלילית להימצאות ביצים וזחלים של הטפילים השונים.
תוצאה חיובית הימצאות ביצים או זחלים של טפילים שונים בבדיקה מיקרוסקופית.
[2]World Health Organization. Bench Aids for the diagnosis of intestinal parasites. WHO, Geneva 2012. https://apps.who.int/iris/bitstream/10665/37323/1/9789241544764_eng.pdf?ua=1 (Accessed on April 10, 2017).
אצל בת 62 בבדיקות שגרה, יש עלייה ב Ast=70 Alt=80 שאר תפקודי הכבד בנורמה. קראתי קצת וברור לי שקודם כל יש לחזור על הבדיקה, ובכל זאת כמה יש לדאוג ואילו עוד בדיקות לעשות? תודה
זו עליה מינורית יחסית אך למרות זאת יש לברר אותה היטב . פרט לחזרה על הבדיקה יש לקחת פאנל רחב של סיבות שונות לעלית אנזימי כבד - ויראליות מטאבוליות ואימוניות , לבצע US בטן ולראות אם יש תרופות שהותחלו לאחרונה שהיו יכולות לגרום להחמרה זו
מצטער לשמוע על אימך. סרטן הלבלב הוא אכן מחלה אגרסיבית מאוד עם סיכויי החלמה נמוכים. השכיחות של סרטן הלבלב באוכולוסיה הכללית הוא כ0.5% כלומר אחד ל-200 איש מעל גיל 70. כאשר ישנו קרוב משפחה דרגה ראשונה עם סרטן הלבלב הסיכון הנ"ל מוכפל- כ-1%. עם זאת הקווים המנחים לא ממליצים בדיקות סקר לגילוי מוקדם אלא כאשר ישנם שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה או כאשר בוצעה בדיקה גנטית שהראתה מוטציה הגורמת לסרטן הלבלב דוגמת BRCA , LYNCH, PRSS1, P16 ועוד. מבחינת מניעה - שני גורמי הסיכון הנשלטים שמוכחים הם עישון ושתית אלכוהול ולכן רצוי למזער גורמי סיכון אלו
שלום ד"ר תודה על המענה לשאלות זה מאוד עוזר לקבל אנידקציה כלשהי ללא טירחה בהגעה לבית חולים וכו', שאלתי היא האם שימוש ממושך במשחה טריאדרם לטיפול בפטריות ברגליים יכולה להשפיע על אנזמי כבד -ALT (הומלץ לבעלי להתחיל טיפול בהיפטיטיס בי עקב ALT -47 וערכי נגיף גבוהים (8000) , חוששים להתחיל טנופוביר לכל החיים כשיש חשש שאולי מדובר בעליה בעקבות המשחה ? האם יש קשר?
בשימוש טופיקלי (מריחה מקומית על העור) מאוד לא נפוץ, ולא ניתן לייחס עלית אנזימי כבד לשימוש במשחה. בכל מקרה , ניתן לבדוק היסטורית רמות תפקודי הכבד. עם ALT היה גבוה עוד לפני התחלתה טיפול במשחה הרי שיש לך הוכחה שאין קשר
שלום רב, קרוב שלי, בן 78, חולה שחמתי בשלב מתקדם עבר ניתוח כיב ובעקבות זאת הכבד שלו כנראה עבר טלטלה ואינו מצליח לפנות את האמוניה מגופו, הוא כרגע בשיקום, מקבל עד 6 אבילק ביום ולקסדין ולעתים נעשה לו חוקן אבל הוא לא עושה מספיק צואה כדי לפנות את האמוניה ובשל כך עבר מספר התקפי שיבוש הדעת ואנחנו אובדי עצות - השאלות שלי: האם ישנם כדורים אחרים שיכולים לסייע בהוצאת הצואה והאם ישנה שיטה אחרת חוץ מעידוד יציאות שבעזרתה ניתן להוציא את האמוניה מהדם?
מצטער לשמוע על מצבו. מדובר למעשה בחוסר יכולת של הכבד השלמתי שלו להתמודד עם מצב הסטס הגופני שנוצר בעקבות הניתוח ועקב כך חוסר יכולת לפנות תרכובות המכילות חנקן והן אלו שהופכות לאמוניה. הטיפול באנצפלותיה כולל שימוש באבילק וכאשר זה לא משיג את התגובה המספקת מוסיפים גם אנטיביוטיקה שנקראת ריפקסימין שיעילה מאוד בטיפול. בנוסף יש לקוות שעם חלוף הזמן מצב הסטרס ירד והכבד יחזור לתפקוד מספק
שלום ד"ר בעלי קיבל הפניה להתחיל טיפול עם טנופוביר , להבנתי ישנה תרופה למיגור הוירוס לחלוטין , האם כדאי לחכות עם התחלת הטיפול בטנופיבר עד להכנסת התרופה לסל הבריאות או שיש עוד חזון למועד? בבדיקת נוגדנים ערכי הPCR- 8000 ALT-47 ( כל היתר תקין ) לא בוצע פיברוסקאן בבדיקות וירולוגיה- hepatitis b surface ag- positive hepatitis b core ab- positive hepatitis b surface ab- מחוסן hepatitis C-שלילי hepatitis D-שלילי האם יש צרך לקבל יעוץ מסודר או מומלץ כרגע להתחיל טיפול בטנופוביר וביקורת בקופה או לחכות לתרופה למיגור המחלה?
אין תרופה למיגור הוירוס ואין צפי לשחרור תרופה כזו שהווה פריצת דרך אדירה בטיפול בהפטיטיס B שהוא וירוס קשה יותר למיגור מאשר הפטיטיס C . מבחינת אינדיקציה לטיפול- לפי הקוים המנחים החדשים של הWHO יש אינדיקציה ברורה להתחלת טיפול והטיפול הטוב ביותר הוא אכן טנפוביר אז נשמע שאתם בידיים טובות
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
כאב בטן 
אנטיגן למעטפת הפטיטיס B 
תשובת מומחה עליה באנזימי הכבד. 
