בדיקת פעילות רנין בפלסמה (plasma renin activity)

אזהרות

סיכון: שטף דם תת-עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)

הריון: יש עלייה בפעילות הרנין בפלסמה בשליש הראשון להריון. הפעילות חוזרת לתקנה לקראת סוף ההריון, חוץ מאשר בנשים הסובלות מרעלת הריון.

הנקה: אין בעיות מיוחדות

תינוקות וילדים: לא נבדק בדרך כלל

קשישים: אין בעיות מיוחדות

נהיגה: אין בעיות מיוחדות

אלכוהול: אלכוהול מגביר פעילות רנין ואילו גמילה חדה מאלכוהול גורמת לירידה בפעילות הרנין

פענוח תוצאות

פעילות גבוהה:
תזונה דלת נתרן או רמה נמוכה של אשלגן בדם
יתר לחץ דם עקב מחלת כליות או היצרות עורקי הכליה
סרטן הכליות
כשלון חד בתפקוד הכליות
מחלת אדיסון
רעלת הריון
פעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות נמוכה:
יתר לחץ דם ראשוני
תזונה עתירת נתרן
תסמונת קושינג (Cushing's syndrome), היפראלדוסטרוניזם
סוכרת
תת-פעילות של בלוטת התריס
מחלת כבד

תרופות העשויות להשפיע על פעילות הרנין בפלסמה:
תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, ובייחוד חוסמי בטא כמו פרופראנולול ולבודופה עשויות להפחית את פעילות הרנין בפלסמה; גלולות למניעת הריון, תכשירים המכילים אסטרוגן ותרופות משתנות עשויים להגביר את פעילות הרנין בפלסמה.

תוצאות בדיקה - גברים:
תוצאות תקינות:
מנוחה: פחות מ- 1.5 ננוגרם למיליליטר לשעה
עמידה: 1-3 ננוגרם למיליליטר לשעה

תוצאות בדיקה - נשים:
תוצאות תקינות:
מנוחה: פחות מ- 1.5 ננוגרם למיליליטר לשעה
עמידה: 1-3 ננוגרם למיליליטר לשעה

תוצאות בדיקה - ילדים:
תוצאות תקינות:
מנוחה: פחות מ- 1.5 ננוגרם למיליליטר לשעה
עמידה: 1.5-11 ננוגרם למיליליטר לשעה

רמת סיכון:

אין נתונים