טסיות דם הן סוג של תאי דם המתפקדים כגורם המרכיב את קרישי הדם באמצעות הגעה למקום הפציעה, היצמדות לטסיות רבות נוספות, והפרשת חומרים המעודדים את המשך אגירת הטסיות במקום, וזאת לשם עצירת דימומים שנוצרים עקב פצעים שונים[1].
הבדיקה נחשבת לטובה ביותר מבין בדיקות טסיות, ומבוססת על בדיקת מעבר אור בדגימת דם מלא או דגימת פלזמה עשירה בטסיות המצויה בתוך גלאי, תוך הוספת מספר חומרים (קולגן, אפינפרין, ADP, ריסטוקטין וחומצה ארכידונית), שתפקידם הוא להגביר את היצמדות הטסיות בשלב הראשון, שלאחריו תהיה הפרשה של תכולת הגרנולות של הטסיות[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
הבדיקה נעשית כאשר יש חשד למחלה המטולוגית או כאשר ישנם דימומים מוגברים המצריכים בירור. כמו כן, בבדיקה נבדקת יכולתן של הטסיות להיקשר ולהיצמד יחדיו, וזאת כדי לבחון את היכולת ליצור קרישים במקומות בגוף אשר זקוקים לכך עקב פציעות ונסיבות אחרות. אם הרמה אינה תקינה, יש למצוא את הסיבה לכך[2].
אנשים אשר חוו שטפי דם בעור או דימומים ספונטניים לא מוסברים.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנה המכילה סודיום ציטראט. ישנו צורך ב-4 מבחנות המכילות 4 מ"ל כל אחת. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[4]. ישנן מספר תרופות שיש להימנע מהן בשבועיים שקודמים לבדיקה (אנטי היסטמין, אספירין, NSAIDS, מספר תרופות אנטיביוטיות ונוגדי דיכאון), וזאת לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[4]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה נמדד קצב איגור הטסיות ב-% לדקה. ערך תקין הוא מעל 65% מהטסיות מוצמדות לאחר דקה[5].
מתחת לנורמה יכולה להעיד על מחלת Von-willebrand, סינדרום ברנרד-סולייר, תרומבאסתניה ע"ש גלזמן, מחלת מאגר אחסון (storsge pool disease), אורמיה עקב אי ספיקת כליות, מחלות מיאלופרוליפרטיביות, ניטור טיפול נוגד טסיות.