בדיקת מבחנים השלכתיים (Projective Testing)

הילד ניגש אליך ומבקש שתצייר לו עץ. אתה לא משקיע הרבה מחשבה, אלא מצייר את העץ הראשון שעולה בדעתך: ברוש, עץ מלא בתפוזים או שקדייה. כביכול רק עזרת לילד, אך למעשה אפשרת לו להציץ אל מבנה אישיותך, תפיסתך העצמית ורגשותיך.

מהם מבחנים השלכתיים?

אחת הדרכים המקובלות בפסיכולוגיה להערכת האישיות היא מבחנים השלכתיים. פרויד דיבר על מנגנון ההשלכה כעל מנגנון הגנה, בו האדם משייך רגשות ותפיסות לא רצויים לסביבתו (למשל, אדם המתקשה להכיר בדחפיו המיניים לא יחווה את עצמו כיצרי, אלא את סביבתו כמינית). ההשלכה אינה מודעת.

מבחנים השלכתיים מנסים להגיע לתכנים פנימיים מושלכים המשתקפים בתגובה לגירויי המבחן: האופן בו האדם תופס גירוי מייצג את הדרך בה הוא תופס את העולם, את עצמו ביחס לעולם ואת דרכי ההתמודדות המתאימות לו. כך, הופכים גירויי מבחן ניטראליים, ללוח עליו מושלכים מחשבות, משאלות, חרדות וקונפליקטים פנימיים.

מבחנים השלכתיים כוללים מטלות לא מובנות ורב-משמעיות, עם הוראות קצרות וכלליות, כאשר מגוון התגובות האפשריות רב. עמימותם של הגירויים והדרכים הרבות בהן ניתן להגיב אליהם מאפשרים ללמוד על תפקודו הפסיכולוגי של האדם ועל רבדים נפשיים לא מודעים. מקובל להניח שככל שהגירוי עמום יותר, כך קל יותר להשליך עליו את העולם הפנימי.

ישנם מספר מבחנים השלכתיים ותהליך הסקת המסקנות וניתוחן יהיה תוך הצלבתן עם תוצאות של מבחנים נוספים. ניתוח המבחנים יעשה על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך בלבד.

סוגי מבחנים השלכתיים

• מבחן רורשך - מבחן בו מוצגים כתמי דיו והנבחן מגיב באסוציאציות המתארות את מה שהוא רואה בכתם.

• Thematic Apperception Test) TAT) - מבחן המורכב מ-31 כרטיסים ובהם תמונות בשחור-לבן, ברובן דמויות של אנשים. הנבחן מתבקש לספר סיפור בתגובה לתמונה שמוצגת בפניו.

• מבחני ציורים - מבחנים בהם מתבקש הנבחן לצייר פריט בהתאם להוראה (למשל, דמות אדם) ולספר משהו על הפריט שצייר: להציג אותו מילולית, להוסיף פרטים או לספר עליו סיפור.

• מבחן בנדר - מבחן מובנה יותר של העתקת צורות המופיעות על כרטיסים. המבחן בודק יכולות ויזו-מוטוריות והינו רגיש לפגיעות אורגניות, אך ניתן גם לעשות ניתוח תוכן השלכתי לתוצאותיו וכיום הוא מהווה חלק מסוללת המבחנים ההשלכתיים המקובלים.

• מבחן השלמת משפטים - נועד לעודד אסוציאציות חופשיות בנושאים רלוונטיים וחשובים. המבחן כולל התחלות של משפטים כמו: "הייתי רוצה ש...", "אני מאוד מפחד מ...", כאשר הנבדק מתבקש להשלים את המשפט במילותיו, תחת מגבלה של זמן. עליו לומר את התגובה הראשונה שעולה בראשו. המבחן יכול להיערך גם בכתב.

הערכת המבחנים ההשלכתיים

בתחילת המאה העשרים הפסיכולוגיה עלתה ושגשגה ונערכו מחקרים רבים בתחום האישיות והתפיסה למטרת שכלול דרכי האבחון, ההגדרה וההמשגה של מצבים נפשיים נורמליים ופתולוגיים. כחלק ממחקרים אלו, פותחו המבחנים ההשלכתיים ומהר מאוד הפכו לחלק מהאבחון הקליני, ככלי עזר להערכת האישיות.

הגדרת המושג אישיות נסמכת על תיאוריות אישיות ועל השקפת עולם פסיכולוגית - דינמית, הקשה למדידה ולכימות. מנגנון ההשלכה עליו מתבססים המבחנים הוא מושג מהגישה הדינמית ויש להחזיק בגישה זו על מנת להעריך את המבחנים ההשלכתיים ככלי משמעותי להערכת האישיות. כמו כן, לאורך השנים נערכו מחקרים רבים אשר בחנו את יעילות המבחנים בניבוי התנהגות, זיהוי תכונות אישיות והגברת היכולת האבחונית. מחקרים אלו מצביעים על תוצאות מגוונות ותחום זה שנוי במחלוקת עד היום.

יתרונותיהם של מבחנים השלכתיים

התרכזות במטלה מוגדרת יכול להפחית מבוכה וליצור קשר במפגשים טיפוליים או אבחוניים. גם הידיעה שאין תשובות לא נכונות יכולה להרגיע את הנבדק ולתרום לביטחונו. לפעמים, במיוחד עם ילדים, ניתן להשתמש במטלות אלו גם באופן משחקי-טיפולי. יתרון נוסף הוא כי מבחנים השלכתיים מאפשרים ומזרזים השגת מידע רלוונטי לטיפול. הקונפליקטים, הכוחות, המניעים ודרכי החשיבה של הנבחן באים לידי ביטוי באופן ביצוע המטלה. יתרון נוסף החשוב במיוחד עם ילדים קטנים או אנשים בעלי קושי מילולי הוא שהמבחנים ההשלכתיים פחות תלויים בידע נרכש וביכולת מילולית. מסיבה זו הם גם נחשבים פחות תלויי-תרבות.

ביקורת על מבחנים השלכתיים

היבטים שונים של המבחנים ההשלכתיים עומדים לביקורת:

1. ביקורת על סטנדרטיזציה של המבחנים: קשה ליצור סטנדרטים קבועים ומתוקננים להעברת המבחנים וישנם הבדלים בין העברות שונות, הנובעים בעיקר מההבדלים בין הבוחנים, מיחסם לנבדק ומדרך מתן ההוראות. הבדלים אלו יכולים להשפיע על תוצאות המבחנים. כלומר, נבדק יכול להיות מוערך באופן שונה על ידי בוחנים שונים, שלא כמו במבחני אינטליגנציה, בהם הציינון הוא אחיד ואובייקטיבי.

2. ביקורת על ניתוח וציינון המבחנים: שלב הניתוח והציינון אינו אובייקטיבי, אלא תלוי פרשנות ותיאוריה. גישתו, עמדותיו וניסיונו הקליני של הבודק משפיעים על מסקנותיו ולכן בודקים שונים יכולים לתת פרשנויות שונות.

3. ביקורת על המהימנות: מהימנות נמדדת על ידי עקביות תוצאות המבחנים לאורך זמן ועקביות הניתוח על ידי מעריכים שונים. מחקרים הראו כי קיימת שונות בין מעריכים שונים וכי מהימנותם של המבחנים אינה מספקת. גם מבחינת מהימנות לאורך זמן, נמצא כי אותו נבדק יכול לתת תגובות שונות בזמנים שונים.

4. ביקורת הטוענת כי המבחנים תלויים בנסיבות ובמצבים זמניים יותר מאשר בתכונות אישיותיות קבועות.

5. ביקורת על התוקף: תוקף המבחנים, המתייחס לדיוק האבחנה והניבוי הניתנים על סמך תוצאותיהם קשה לבדיקה ואימות. מחקרים שונים הניבו תוצאות שונות והנושא מוטל בספק.

6. סיטואציית המבחן עלולה לעורר חרדה, העלולה להשפיע על תוצאות המבחנים ולעוותם.

חרף המגבלות, ניתן להשתמש במבחנים השלכתיים על מנת להעלות השערות לגבי הנבחן ואכן השימוש בהם נפוץ מאוד, אך לשם אבחנה, יש להסתמך על כלים אבחוניים נוספים.

שימוש במבחנים השלכתיים

מבחני השלכה משמשים בעיקר לאבחון הנערך למטרת ייעוץ, הכוונה או טיפול, למשל - כדי לעזור בבחירת במקצוע, בפתרון בעיות אישיות או בהתאמת טיפול בשעת משבר.
כיום, נהוג להשתמש במבחנים אלה גם לצרכי מיון והתאמה לתפקידים שונים.
לעיתים משתמשים בחלקים מהמבחנים ככלי עזר בטיפול, על מנת להעלות נושאים שבצורה מודעת לא מדוברים מספיק בטיפול.