הערמונית היא בלוטה הנמצאת אצל גברים בלבד וממוקמת סביב צוואר שלפוחית השתן. תפקידה המרכזי של הערמונית הוא ייצור נוזל הזרע, והפרשתו אל השופכה בעת גירוי מיני[1].
בדומה לחלקים אחרים במערכת השתן, גם הערמונית תחת תנאים מסוימים עלולה להיחשף למחוללי מחלה שיביאו לזיהום ולדלקת הערמונית – פרוסטטיטיס (Prostatitis). מכיוון שבלוטת הערמונית שופכת את הפרשותיה אל תוך צינור השופכה, במקרה של דלקת הערמונית ניתן לזהות את הזיהום בשתן או בנוזל הזרע. באמצעות תרבית נוזל ערמונית ניתן לקבוע גורם זיהומי לדלקת הערמונית ולזהות את הגורם המחולל[2].
צילום: shutterstock | Romanets
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת הערמונית ובזיהוי הגורם המדויק. לאחר זיהוי חיידק, לרוב תבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[3].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת הערמונית – מופיעה בגברים בכל הגילאים, וכ-50% מהגברים יחוו תסמיני דלקת הערמונית במהלך חייהם. בין גורמי הסיכון לדלקת הערמונית ניתן למצוא דלקות בדרכי השתן, זיהומים ואבנים בדרכי השתן, אבנים בערמונית, אצירת שתן וקטטר (צנתר) שתן[2].
ניתן לסווג את דלקת הערמונית לפי משך זמן: דלקת חריפה – הנמשכת פרק זמן קצר, ולרוב מתאפיינת בתסמינים חמורים והופעה פתאומית, ודלקת ערמונית כרונית – פרק זמן ארוך של זיהום מתמשך או זיהומים חוזרים ונשנים, מתאפיינת לרוב בתסמינים בולטים פחות[4].
לעתים דלקת בערמונית מתייצגת באופן אסימפטומטי ואינה גורמת לתסמינים כלל[4].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד לדלקת הערמונית. אין לבצע את הבדיקה בחולים מוחלשי חיסון מחשש לגרימת זיהום. בחולים עם הפרעות קרישה, טחורים, בחולי לב ובבעלי חבלות באזור, מומלץ להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[5].
אופן ביצוע הבדיקה
[6] הכנות לבדיקה לעתים נדרש להימנע משפיכה כמספר ימים לפני הבדיקה על מנת לאפשר הצטברות של הגורם המחולל בנוזלי ההפרשות.
מהלך הבדיקה בבדיקה יילקחו דגימות שתן או זרע לפני ואחרי "מסאז'" של הערמונית. המסאז' מתבצע על ידי הרופא.ה וכולל הכנסת אצבע דרך פי הטבעת ולחיצה עדינה על בלוטת הערמונית דרך דופן החלחולת. מסאז' זה יגרום להפרשה של נוזלי הערמונית אל תוך השופכה, שישטפו במעבר שתן או זרע אל תוך הדגימה[3]. לעתים גם מתבצעת "חליבה" של השופכה על מנת לחלץ את הפרשות הערמונית ללא שתן או זרע. דגימה זו תשמש ליצירת תרבית.
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים.
אזהרות
סיכון: בבדיקה זו קיים סיכון נמוך לדימום מפי הטבעת, קרע בעור פי הטבעת וזיהום[5].
פענוח תוצאות
[3] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי גורם זיהומי. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, שמדובר בדלקת כרונית של הערמונית או שלא ניתן לזהות את גורם הזיהום עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי לדלקת. באמצעות בחינה מיקרוסקופית, צביעה, ובדיקות נוספות ניתן לזהות באופן מדויק את הגורם.
אני בן 70 עברתי ב 8/23 כריתת רדיקלית של הערמונית עקב סרטן. חודש לאחר הניתוח ה PSA עמד על 0.06 לאחר מכן ב 12/23 רמת ה PSA היה 0.15 ב 2/24 רמת ה PSA היה 0.16 ב 5/24 ה PSA היה 0.22. האם נראה בבירור כי הישנות מחלה ביוכימי ? כישלון ביוכימי ? ומה הטיפול המומלץ הקרנה מקומית או טיפול הורמונלי או שניהם יחד. הערה: השבוע הקרוב אעבור PET CT. בנוסף מאובחן אצלי לימפומה פולקולרית שלב LLA
אתה צריך לבחור אונקולוג שמתמחה באורולוגיה ולגשת אליו על מנת לקבל המלצה לטיפול ולבנות תוכנית טיפולית בהתאם. טיפול הורמונלי טיפול קרינתי וכו׳. במרפאת אורומדיק דר אלי רוזנבאום מתמחה לזה. שיהיה בהצלחה פרופ ג׳ק בניאל
הוסף תגובה
לאחר כריתת הערמונית PSA גבוה
קובי05/05/2024 | 12:01
רב תודות על המענה ד'ר נכבד. מה הם הטיפולים המשלימים ואיך ניתן לבחור את הטיפול הנכון למקרה שלי. בברכה.
שלום רב עליה של PSA מספר חודשים אחרי ניתוח היא משמעותית ומנבאת הישנות של הסרטן, בד"כ באזור שהיתה הערמונית או בבלוטות באגן. הגדרה של כישלון ביוכימי היא כאשר PSA מתמיד בעליה מעל 0.2 לגבי התיזמון של התחלת טיפול למצב כזה- ממחקרים שנעשו בעבר עצם זה שה PSA ירד לאפס לאחר הניתוח מנבא פרוגנוזה טובה. מחקרים נוספים הראו שאין צורך להיחפז בטיפול המשלים, ניתן לתת אותו בערכים עד PSA - 0.5 בתוצאה טובה. לגבי סוג הטיפול, זה בד"כ קביעה של האונקולוג על סמך הנתונים לפני הניתוח, תוצאות הפתולוגיה של הניתוח, קצב עלית ה PSA לאחר הניתוח וה PET CT הנוכחי. לכן לגבי המקרה הנדון - אם יש טיפול אקטיבי ללימפומה ניתן לעכב את הטיפול בחשד להישנות של סרטן הערמונית. לציין שהטיפולים להישנות יעילים וניתן לחיות בבריאות טובה עוד שנים רבות. פרופ ג׳ק בניאל מנהל מערך מרכז רפואי רבין
שלום אשמח לפענוח הבדיקה MRI אגן מכוונת לערמונית: בוצעו סריקות בשיקלולים: T2 במישור אקסיאלי, קורונלי וסגיטלי בשדה קטן רזולוציה גבוהה, T2FS ,T1 עם הזרקה דינאמית של גדוליניום, DWI. פרטים קלינים: ידוע על BPH ,עליה ב-PSA. ממצאים: ארטפקטים תנועתיים . בלוטת הערמונית בממדים של כ-4.5*6.3*4.4ס"מ נפח 44סמ"ק PSAD-0.25 zone Peripheral-בעלת עובי תקין. באזור mid אספקט לטרלי אחורי משמאל הודגם נגע בממדים של כ- 9*10מ"מ בעל אות נמוך ב-T2 המראה רסטריקציה ב-DWI ואות נמוך ב-ADC ,ללא האשרה בהזרקת חומר ניגודי. zone Transitional -היפרטרופיה קשרית ללא נגע חשוד. קפסולה- שמורה. .שמורים- Seminal vesicles .שמור- Neurovascular bundle שלפוחית השתן במילוי חלקי. לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות . סיכום: נגע מתואר באזור פריפרי משמאל התכן 3 p
תשובת פט סי-טי - איזוטופ f18 , צוואר + חזה+עצמות = אין לראות קליטה פתולוגית של f18-psma , כל הפרמטרים הנלווים תקינים . בבטן ואגן הכבד, הטחול והכליות תקינים . אין עדות לבלוטות מוגדלות באגן ובמפשעות . מודגמות קליטה פתולוגית של psma הטרוגנית בערמונית בשתי האונות , מרביתה בעוצמה נמוכה מאוד ואילו באונה הימנית קיים איזור ב-mid gland פריפרי מימין עם קליטת psma בולטת ביותר . סיכום: קיים בערמונית תהליך המציג רצפטורים ל-psma (פוענח ע"י פרופ' גרושר דוד) אשמח עם תאמרו לי במילים פשוטות... מה המשמעות של הבדיקה . אגב , ה-psa שלי 5.38 בביופסיה כל הצנצנות מלבד שניים היו תקינות . באחד גליסון 6 (3+3) והשני 7 (4+3) השלוש ראשון . תודה .
בדיקת PET PSMA הינה בדיקה חדשה יחסית ומשמשת להגדרת שלב המחלה בחולים עם סרטן הערמונית בסיווג בינוני וגבוה. הבדיקה מסתמכת על נוגדן שניקשר לרצפטור שנימצא על תאים ממאירים של סרטן הערמונית ושמו PSMA. לנוגדן ניקשר איזוטופ רדיואקטיבי שיכול להיקלט במצלמת גאמא מזריקים את החומר לחולה ועושים בהמשך סריקה משותפת עי CT כל גופי ומצלמת גאמא שקולטת קרינה מהיכן שיש בגוף ומציגה את המקום על גבי הCT הקליטה תהיה כמעט תמיד בערמונית שהרי זה חולה שאובחן עם סרטן הערמונית אבל גם תתן אינדיקציה לגבי גרורות סמוך ומחוץ לערמונית, בבלוטות הזרע, בבלוטות לימפה באגן או בעצמות שהם האזורים השכיחים לגרורות בסרטן הערמונית. הדיוק של המיפוי של הגידול גבוהה – מעל90 פרופ ג׳ק בניאל מנהל מערך אורולוגי מרכז רפואי רבין
אם קיבלת דקפפטיל חצי שנתי חד פעמי ,רוב הסיכויים שתוך מספר חודשים מסיום ההשפעה של הטיפול ההורמונלי ,תיהיה עלייה של טסטוסטרון. אפשר לבדוק את זה בבדיקות דם. בהצלחה דר אלי רוזנבאום