חלבון S-100 הוא חלבון קושר-סידן המיוצר באופן טבעי בתאים בגופנו ומהווה חלק ממגוון תהליכים פיזיולוגיים. מספר מצבים בריאותיים ותהליכים פתולוגיים שונים - כתוצאה מפגיעה תאית או ייצור מוגבר - יכולים להביא לעלייה ברמות S-100 בדם. בבדיקת חלבון S-100 בדם ניתן להיעזר בתהליכי אבחנה, הערכה וניטור שונים, על ידי זיהוי של רמות החלבון בדם כעדות למחלות שונות[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת במצבים של מלנומה ממאירה לניטור, הערכת יעילות טיפולית וזיהוי מוקדם של הישנות המחלה[2]. הבדיקה משמשת ככלי עזר באבחוןוהערכה של פגיעות מוחיות מסיבות שונות, לרבות פגיעה מוחית טראומטית (כתוצאה מחבלה), מחלת אלצהיימר, דימום תת-עכבישי, שבץ מוחי, פגיעה היפוקסית סב-לידתית בילדים והפרעות נוירולוגיות נוספות[2]. הבדיקה יכולה לשמש כעדות לתהליכים דלקתיים המתרחשים בגוף במגוון מחלות2.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מלנומה ממאירה – החלבון S-100 מהווה כיום את אחד הסימניםהאמינים בתהליך הבירור של מלנומה ממאירה, ויכול לשפוך אור על שלב המחלה, צפי המחלה והישנות המחלה. קיימות גם ראיות הקושרות רמות S-100 עם סוגי סרטן נוספים, אך השימוש בסמןלצורך זיהוי שלהם עדיין לא מבוסס דיו[1].
פגיעה מוחית טראומטית – פגיעה הנגרמת כתוצאה מחבלה. רמות S-100 נצפו בקורלציה עם חומרת הפגיעה וסיכויי ההחלמה[3].
אלצהיימר – מחלה המתאפיינת בפגיעה מוחית ההולכת ומחמירה, בה רמות החלבון משקפות את התקדמות התהליך הניווני[4].
דימום תת-עכבישי – דימום תוך-גולגולתי שחומרתו והצפי להחלמה לאחריו מקושרים עם רמות S-100 בדם4.
שבץ מוחי – ירידה באספקת הדם למוח כתוצאה מחסימת כלי דם או מדימום, המשתקפת ברמות הסמן בדם4.
פגיעה היפוקסית סב-לידתית בילדים – פגיעה מוחית הנגרמת מאספקת חמצן ירודה לרקמת המוח, בדומה לשבץ מוחי[4].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיימת עדות קלינית לתהליך סרטני, או חשד למחלה דלקתית או פגיעה מוחית. אין איורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
מעל הנורמה תוצאה גבוהה מערכי הנורמה מהווה עדות סרולוגית לתהליך פתולוגי (פגיעה מוחית, תהליך סרטני או דלקתי), אותו יש לקשר לתמונה הקלינית ולתוצאות מעבדה נוספות, אם בוצעו.