"אדיבות, ענה לכל שאלותי בסבלנות רבה, הסביר על כל פעולה שביצע, דאג לשאול לשלומי בכל מהלך הטיפול, ובעיקר האוירה בחדר הייתה נינוחה ונעימה, בלי לחץ, הרגשתי שאני בידיים בטוחות. ועם כל זאת נראה שהוא לא מתפשר על עבודה מושלמת. בתודה ובהערכה"
1. התרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון שגורמות לעלייה במשקל עושות זאת בדרך כלל לא דרך פעילותן הסרוטונרגית, אלא על ידי ההשפעה המינורית שיש להן גם על רצפטורים אחרים, למשל, לאצטילכולין ולהיסטמין. אמנם התרופות מקבלות שם קבוצתי לפי החומר העיקרי שהן מפעילות, אך לתרופות תמיד יש השפעה על חומרים נוספים, וזה המקור להבדלים בין תרופה לתרופה מאותן קבוצות. 2. לא כל התרופות ממשפחת SSRI מעלות את התיאבון, ואפילו לא כל תכשיר ספציפי, למשל לוסטראל, מעלה את התיאבון אצל כל המטופלים. הדבר תלוי באינטראקציה בין הגוף הפרטי של כל מטופל לבין התרופה. בנוסף, לסרוטונין עצמו יש כמה תת-סוגים של רצפטורים על תאי המוח, אשר פועלים לכיוונים מעט שונים, וזוהי אחת הסיבות לכך שהרדוקטיל אכן מפחית תיאבון, ולעומת זאת, השפעתו נוגדת הדיכאון אינה משמעותית והוא אינו ניתן כנוגד דיכאון. את צודקת לגבי ההבדל בין התרופות. רדוקטיל פועל גם על המערכת הסורוטונרגית וגם על המערכת האדרנרגית, ושייך לקבוצת ה- SNRI. 3. כאמור, הרדוקטיל שייך לקבוצת ה- SNRI, ומאותן הסיבות שפירטתי לגבי ה- SSRI, לא לכל התרופות באותה קבוצה יש אותה פעילות. ישנם הבדלים עדינים הקשורים לרצפטורים נוספים שמופעלים, ליחס בין ההפעלה של סרוטונין לבין ההפעלה של נוראדרנלין, ולתת-סוג של הרצפטור לאדרנלין או לסרוטונין שתרופה הספציפית מפעילה במיוחד. 4. לפי פירסומי היצרן, לרדוקטיל אין השפעה על רצפטורים לדופאמין. 5. אופן הפעולה של רדוקטיל דומה לזה של נוגדי דיכאון בכך שיש להמתין כמה שבועות לקבלת ההשפעה המיטבית. ההשפעה נמשכת כל עוד נוטלים את התרופה, אולם ההמלצה היא לא ליטול אותה מעל לשנה ברציפות כיוון שאין מספיק מידע מחקרי לגבי השלכות נטילת התרופה מעבר לתקופה של שנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
אכן יש רמות גבוהות של אדרנלין במוח בזמן התקף חרדה. מעבירים עצביים נוספים המשמשים חלק מתופעה זו הם נוראדרנלין, סרוטונין, GABA. להלן קישור לדפים בהם תוכלי לקרוא על חרדה וכן להעזר במנגנון אבחון עצמי. http://www.infomed.co.il/anxiety.asp