ישנם מספר סוגי אבנים בדרכי השתן ואבנים בכליות. אבנים יכולות להיווצר עקב הצטברות רמות גבוהות של מינרלים או מלחים שונים בכליות, אשר גורמת למעברם לדרכי השתן ולשקיעתם שם - בעיה הנקראת נפרוליתיאזיס[1]. ישנם חמישה סוגים של אבנים בדרכי השתן. הסוג הנפוץ ביותר הוא אבני סידן - קלציום אוקסלאט המהוות כ-75% מבין האבנים בדרכי השתן; אבני קלציום פוספאט (סידן-זרחן) המהוות כ-15% מבין האבנים; אבני חומצה אורית (כ-8%); אבני סטרוביט (מגנזיום-אמוניום-פוספאט) (1%), ואבני ציסטאין (1%)[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
המטרה בבדיקה היא למצוא את סוג החומר ממנו נוצרו האבנים בדרכי השתן, וזאת על מנת לדעת את חומרת הבעיה, האם זו פעם ראשונה או תופעה חוזרת, האם ישנן מחלות סיסטמיות או גורמי סיכון להישנות האבנים. מציאת סוג חומר וזאת יכולה לעזור בבחירת הטיפול המתאים לסוג האבנים המסוים על מנת לפנותם מדרכי השתן, וכן למנוע הישנות של אבנים בעתיד[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות [3]
בבדיקה נלקחת דגימה של האבנים שנמצאות בדרכי השתן באמצעות אבנים שהשתחררו ספונטנית, או לאבנים שהוצאו באמצעות ניתוח. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות במקרים אחרים תבצע אנליזה לאבנים לא פולשניות באמצעות CT[4]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם ליום (24 שעות) (mg/d)[5]:
קלציום: קטן מ-300.
אוקסאלאט: גברים - 7-44, נשים - 4-31.
חומצה אורית: 250-800.
פוספאט: 400-1300.
תוצאה מעל הנורמה יכולה להעיד על חמצת כלייתית טובולרית, היפרפאראתירואידיזם ראשוני, סינדרומי שלשול כרוניים, שיגדון (גאוט), ציסטינוריה, זיהומים.
תוצאה מתחת לנורמה אין התייחסות לרמות נמוכות של המינרלים השונים.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
אבנים בכליות
מבחן שילינג
