בלוטת התריס היא בלוטה קטנה הממוקמת באזור הצוואר, המייצרת ומפרישה הורמון בלוטת התריס שאחראי על ויסות מטבולי של מגוון תהליכים בגוף. ייצור והפרשת ההורמון מופעלים על ידי היקשרות של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH), המופרש מבלוטת יותרת המוח לקולטנים הנמצאים על תאי בלוטת התריס. במחלות אוטואימוניות מסוימות, בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, מיוצרים נוגדנים נגד קולטני ה-TSH. חלק מהנוגדנים הללו הם נוגדנים מגרים (TSI – Thyroid Stimulating Immunoglobulins) המפעילים את הקולטנים, וחלקם נוגדנים חוסמים (TBI – Thyroid Blocking Immunoglobulins) הנקשרים לקולטנים ומונעים את הפעלתם על ידי ההורמון. בבדיקה זו ניתן לזהות נוגדנים חוסמים כעדות למחלה בבלוטת התריס[1].
תת-פעילות של בלוטת התריס – ייצור מופחת של הורמון בלוטת התריס. הביטוי הקליני של הפרעה זו משתנה בהתאם לחומרתה ולכמות הורמון בלוטת התריס המשתחרר לדם. בשלבים מוקדמים יכולים לא להופיע תסמינים כלל, והופעתם לוקחת לעתים מספר חודשים עד שנים. בין התסמינים הנפוצים ניתן למצוא[3]:
מחלת גרייבס – מחלה אוטואימונית הגורמת לייצור עודף של הורמון בלוטת התריס. בין התסמינים הנפוצים במחלה ניתן למצוא[4]:
רעידות בידיים ובאצבעות.
רגישות לחום, הזעה מוגברת ועור לח.
ירידה במשקל.
זפק.
עיניים בולטות (אקסופתלמוס).
עור אדום ועבה באזור הרגליים.
קצב לב מואץ ופלפיטציות.
בעיות שינה.
חרדה.
אין-אונות בגברים.
אי-סדירות ווסתי בנשים.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחת מההפרעות המצוינות לעיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה יש להימנע מנטילת מולטי-ויטמינים או תוספי תזונה המכילים ביוטין (ויטמין B7) כ-12 שעות לפני הבדיקה, וכן להימנע מנטילת הפרין. יש להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת לפני הפסקה של כל תרופה שהיא. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. [5], ואין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[6].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה יכולה לתמוך באבחנה של תת-פעילות בלוטת התריס בשל מחלה אוטואימונית. יש לנתח את תוצאות הבדיקה אך ורק בהתבסס על התמונה הקלינית[8].