חלבונים הם תרכובות אורגניות המהוות אבני יסוד חשובים בגוף האדם, והם מורכבים משרשרת של חומצות אמינו - חומרי בניין המתורגמים מהחומר התורשתי המצוי בגוף האדם, הלא הוא ה-DNA. ישנן 20 חומצות אמינו שונות, כאשר חלקן נחשבות חיוניות - יש לצרוך אותן מהמזון וגוף האדם אינו יכול לייצר אותן באופן עצמאי, וחלקן לא חיוניות - גוף האדם יודע לייצרן בעצמו.[1] בדם מצויים מספר חלבונים שונים, כאשר החלבון אלבומין מהווה למעלה ממחצית החלבונים המצויים בדם. חומר זה מיוצר בכבד ומשמש כנשא המוליך בזרם הדם חמצן, תרופות, הורמונים ועוד. קבוצת חלבונים עיקרית נוספת היא הגלובולינים, אשר מחולקים לשלוש קבוצות: אלפא, בטא וגמא, והם משמשים למספר תפקידים[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נעשית על מנת לבדוק את רמת החלבונים הכללית בדם, דבר היכול להעיד על תפקודי הכבד והכליות ועל השאלה האם התזונה אותה האדם צורך מתאימה למצבו או שיש לשנותה ולהתאימה למצבים מסוימים2]. בדיקת חלבון כללי בדם היא בדיקה המודדת את כמותו הכללית של החלבון בדם, וכן את היחס בין האלבומין לגלובולינים, כאשר היחס הרצוי הוא מעל ל-1. אם היחס הוא שונה, הדבר מעיד על ייצור מוגבר של גלובולינים כתוצאה מהליך לא תקין כלשהו אשר יכולות להיות לו מגוון סיבות[1]. כמו כן, כאשר היחס הרצוי הוא מעל ל-1, הבדיקה יכולה להעיד על היחס שבין אלבומין לגלובולין, וכך לתת מידע האם כמות האלבומין או הגלובולין המיוצר תקינה, ואם לא, אז מהן הסיבות שגרמו למצב זה2].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות [3]
מחלות כליה (אי ספיקת כליות, פרוטינוריה) או מחלות כבד המונעות ייצור אלבומין תקין.
מצבי דלקת מוגברים או זיהומים חוזרים.
מאזן אלקטרוליטים (מלחים) לא תקין כהיפרקלצמיה (יתר סידן).
מחלות אוטואימוניות כגון זאבת או מחלות מפרקים שונות.
מחלות ממאירות במערכת הדם עקב חוסר או עודף באימונוגלובולינים כגון לוקמיה או מיאלומה נפוצה.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם רגילה. לאחר לקיחת הדם, נשלחת הבדיקה למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה, הדבר אינו משפיע על תוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון:
מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה: הבדיקה נמדדת בערכים של גרם לדציליטר (g/dl). הערכים התקינים הם בין 6.7-8.6 [4]
.תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלות במערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות) כדוגמת מחלות מפרקים או זאבת, מחלות מערכת הדם כמיאלומה נפוצה או לוקמיה, סרקואידוזיס, התייבשות[4].
תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על בעיות בכבד או בכליה הפוגעות בייצור כלל החלבונים ובעיקר בייצור האלבומין, כמו גם על בעיות בעיכול וספיגת החלבונים מהמזון או אכילת תזונה דלה בחלבון, רעלת הריון ומחלות מעי דלקתיות[4].
רמת סיכון:
נמוך
[1] Basil T. Doumas,’ David D. Bayse, Richard J. Carter, Theodore Peters, Jr., and Robert Schaffer, A Candidate Reference Method for Determination of Total Protein in SerumI. Development and Validation, CLIN. CHEM. 27/10, 1642-1650 (1981) [2]Smogorzewska A, Flood JG, Long WH, Dighe AS. Paraprotein interference in automated chemistry analyzers. Clin Chem 2004; 50:1691. [3]UPTODATE-Laboratory methods for analyzing monoclonal proteins https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/laboratory-methods-for-analyzing-monoclonal-proteins?search=total%20protein%20elevation&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1
[4] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2762.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת מפרקים (דלקת פרקים) 
חומצת שתן 
