בדיקת שופכה מיקרוסקופית (URETHRAL MICROSCOPY)
שופכה מיקרוסקופית (URETHRAL MICROSCOPY) אורוגניקולוגיה
השופכה היא צינור המנקז שתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף דרך פתחו החיצוני הנמצא באיבר המין. בגברים השופכה משמשת גם להובלת נוזל זרע בזמן שפיכה. בשל הימצאות פתח השופכה באיבר המין וסמיכותו לסביבה החיצונית, במקרים מסוימים, ובמיוחד במהלך קיום יחסי מין, עלולה השופכה להיחשף לזיהומים. גורמים מחוללים שונים העולים במעלה הצינור יכולים לגרום לדלקת השופכה (Urethritis) ולתסמינים שונים של דלקת בדרכי השתן התחתונות. באמצעות בחינה מיקרוסקופית של השופכה או של הפרשותיה ניתן לקבוע גורם זיהומי לדלקת ולזהות את הגורם המחולל[1].
צילום: shutterstock | Alex_Traksel
התסמינים הנפוצים בדלקת השופכה כוללים[3]:
צילום: shutterstock | Alex_Traksel
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת השופכה ממקור זיהומי ולזיהוי הגורם[2].מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת השופכה – סוג של דלקת בדרכי השתן התחתונות. ניתן לסווג את סוג הדלקת לפי הגורמים המחוללים[1]:- מחלות המועברות במגע מיני:
- מחלות שאינן מועברות במגע מיני:
- מיקופלזמה גניטליום (M. genitalium).
- טריכומונס (T. vaginalis).
- הרפס (H. simplex).
- קנדידה (C. albicans) ועוד.
התסמינים הנפוצים בדלקת השופכה כוללים[3]:
- כאב ותחושת שריפה בעת מתן שתן.
- כאב בעת קיום יחסי מין.
- גרד בפתח השופכה.
- הפרשות מפתח השופכה שעלולות להכיל מוגלה או דם.
- כאב באזור האגן.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המחשידים לדלקת השופכה כמתואר לעיל, במיוחד בהופעת הפרשות מפתח השופכה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].אופן ביצוע הבדיקה
[4]לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה.
הבדיקה כוללת חיטוי של הפתח החיצוני של השופכה, ייצוא הפרשות אל מחוץ לשופכה ודגימתן. דגימה זו תשמש לצביעה היסטולוגית ולבחינה תחת מיקרוסקופ.
ניתוח הבדיקה יכול להתבצע כבר אצל הרופא.ה המטפל.ת, במקרים כאלה תוצאות יכולות להיות זמינות תוך מספר דקות.
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה מהווה סיכון[4].
פענוח תוצאות
[4]תוצאה שלילית
עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי גורם זיהומי מחולל. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית
תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי לדלקת. בהתאם לצביעה, לצורתו ולפרמטרים נוספים הכוללים את הביטוי הקליני, ניתן לשער מה הוא הגורם המחולל. לרוב מומלץ ביצוע תרבית או בדיקת PCR במקביל לבדיקה המיקרוסקופית, וזאת כדי לאשר את האבחנה ולזהות את הגורם באופן מדויק.