הפורינים הם אבני בניין הקשורות לחומר התורשתי בגוף. הם עוברים שינוי הנקרא דה אמינציה - הוצאה של מולקולה הנקראת אמין-NH2 ומכילה חנקן ושני מימנים והופכים לחומרים Xanthine (מגואנין) וHypoxanthine (מאדנין). לאחר מכן באמצעות האנזים Xanthine Oxidase הם מתפרקים למספר חומרים, לרבות חומצה אורית - חומצת שתן[1]. בתהליך תקין החומצה האורית מתמוססת בדם ומשם זורמת אל הכליות ומפונה בשתן. כאשר ישנו ייצור מוגבר של חומצה אורית, או לחילופין קיימת בעיה בפינוי החומצה האורית מהגוף, חומר זה עלול להצטבר ולשקוע בדם במיקומים שונים בגוף כגון מפרקים, ולגרום למחלות דלקתיות, כמו גם להצטברות ולשקיעה בכליות ובדרכי השתן, וליצור שם אבנים אשר עלולות לחסום את המעבר ולפגוע בהליך התקין של הפעילות באזורים אלו[1]. פורינים הם חומרים שגם נמצאים במגוון מאכלים ומשקאות כדוגמת יין, בירה, אפונה, שעועית יבשה, כבד, אנשובי, דג מקרל. באנשים עם רמות חומצה אורית לא תקינות יש להקפיד על תזונה במינונים מותאמים של מוצרים אלו על מנת שלא להגביר את רמות החומצה הלא תקינות ולא לגרום להתגברות הבעיות הנובעות עקב כך[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לבדוק מהן רמות החומצה האורית בדם, כאשר רמות נמוכות מהטווח התקין יכולות לנבוע ממספר סיבות ובהן עיכוב האנזים Xanthine Oxidase בתהליך יצירת החומצה האורית, טיפול תרופתי בחומר הנקרא אלופורינול אשר מפרק את החומצה האורית בגוף ועוד[2]. רמות גבוהות מהטווח התקין של חומצה אורית גם הן יכולות לנבוע עקב ממספר סיבות כגון ייצור מוגבר של חומצה אורית עקב פעילות יתר אנזימטית; היפוקסיה - חסר חמצן בתאי הגוף; צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים; מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים ביניהם חומצה אורית; טיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[3].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות[4][5]
מחלת שיגדון (גאוט) – מחלה בה שוקעת חומצה אורית במפרקים בצורת גבישים (קריסטלים) ונוצרת דלקת פרקים. המפרק השכיח ביותר להימצאות המחלה הוא בוהן הרגל, כאשר אם המחלה לא מטופלת היא עלולה לפגוע בהמשך במפרק הקרסול ובמפרקים נוספים המצויים בכף הרגל. המחלה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. גורמים המעלים סיכון לחלות בגאוט הם צריכת אלכוהול גבוהה, עודף משקל, שימוש בסמים ואכילת כמויות גבוהות של בשר, דגים, פירות ים או שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים כמויות פורינים גבוהות.
מחלות המטולוגיות כגון מיאלופרוליפרטיביות או לימפופרוליפרטיביות.
מחלות ממאירות כלוקמיה או לימפומה בהן יש פירוק תאים.
מצב גידול לאחר טיפול באמצעות כימותרפיה או הקרנות.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[6]. מומלץ להיות בצום כ-8 שעות לפני הבדיקה ולהימנע בזמן זה מנטילת תרופות המגבירות או מפחיתות ייצור חומצת שתן בדם, וזאת לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[6]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].
אזהרות
סיכון:
מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה (הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl))[6]: בגברים הטווח התקין הוא 3.1-7.0. בנשים הטווח התקין הוא 2.5-5.6. תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלת שיגדון (גאוט), היפוקסיה - חסר חמצן ברקמות, פגיעה בתפקוד הכלייתי, צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים, מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים לרבות חומצה אורית, פגם באחד מאנזימי תהליך ייצור החומצה האורית הגורם לייצור עודף של חומצה אורית מוגבר של תאים עקב מחלה ממאירה, וטיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[7]. תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על פגיעה בייצור חומצה אורית בגלל בעיות באנזימים או על הפרשה מוגברת של חומצה אורית בשתן, וזאת עקב מחלת כבד חמורה או לקיחה של תרופות כגון אלופורינול, המפרקת את החומצה האורית בדם, אספירין במינון גבוה, או חסר בחומצה פולית או ויטמין B12[7].
שלום מיכאל נעשו מס מחקרים בנושא זה עם תוצאות לא חד משמעותיות אבל נוטות לעדיפות למי ברז "קשים" יותר המכילים יותר סידן ומגנזיום. אבל לא כל מי הברז מומלצים לשתיה ובגם במים מינרלים יש מעט סידן מגנזיום. לדעתי מה שחשוב שכמות השתיה במטופלים עם אבני כליה או בסיכון לכך תהיה מספקת לנפח שתן מעל 2 ליטר אף מעל 2.5:ליטר ובאבני ציסטין אף 3 ליטר. מאד חשוב לא להסתפק רק "בלמניעת אבני כליה צריך לשתות הרבה מים" אלא לעשות בירור מלא של כל גורמי הסיכון בשתן ולטפל בואפן ספיציפי ומותאם בכל גורמי הסיכון. באבנים תלויות חומציות שתן- pH כאבני חומצת שתן הנוצרות בpH יותר נמוך, אבני סידן זרחן וזיהום הנוצרות בpH יותר גבוה ואבני ציסטין בהן צריך להעלות את הpH בשתן למאד גבוה 7.5 גם שתיית כמות גדולה מאד של מים ונפח שתן גדול מאד לא יספיקו למניעת אבני הכליה ללא התאמת הטיפול למותאם והגעה לpH השתן הרצוי
אין עדויות שנטילת קראטין מגבירה אבני כליה חומצה פוליצ רצוי לשמור בטווח התקין כי רמה גבוהה מאד בחיות גורמת נזק כליתי. חלבון בדיאטה בכמות גבוהה מגביר את הסיכון לאבני כליה עי הגברת חומציות השתן הורדת רמת ציטרט בשתן והגברת הסידן בשתן. מטופלים עם אבני כליה אבקת חלבון עלולה להגביר את יצירתם וגדילתם ולכן חשוב מעקב קליני רדיולוגי וכן על גורמי הסיכון שהוזכרו בשתן
שלום מורן בהערכת שתן לכללית להערכת החלבון בשתן חשוב לדעת את ריכוז השתן כפי שנבדק עי SG אם גבוה הממצאים בולטים יותר וכשנמוך אפשר לפספס. האם בדקו SG? ממצאים של לויקוציטים ואריתרוציטים מעלים חשד למחלה כליתית מציע לחזור על בדיקת שתן לכללית עם משטח ולבצע שתן לתרבית ודגימת שתן לקראטינין חלבון אלבומין. US כליות ודרכי השתן ודם לקראטינין אוראה אשלגן נתרן כלור סידן זרחן אלבומין ןומעקב אחר לחץ דם. אם עדיין בבדיקת שתן לכללית כדוריות אדומות ולבנות ולחלבון ללא עדות לזיהום ו/או יש בעיה בבדיקות הנוספות שהמלתתי חשוב להבדק בהקדם עי נפרולוג. גם אם תהיה בעיה כליתית זה לא סוף העולם ואפשר להתמודד איתה. תתכן בהחלט בעיה קלה שדורשת מעקב ואולי טיפול ולא תפריע להריון. חשוב לבדוק את הדברים.
התשובה תלויה בסוג האבן וחומרת גורמי הסיכון בשתן. באבנים השכיחות כאבני סידן אוקסלט בהם אין כמות מוגברת מאד בשתן של מרכיבי האבן סידן ואוקסלט ו/או כמות מאד נמוכה של מעכבי יצירת האבן ציטרט, מבקשים שתיית מים שנפח השתן יהיה לפחות 2 ליטר ובמקבל לתקן את גורמי הסיכון שהוזכרו. כשגורמי הסיכון קשים מאד ולא מצליחים לתקנם באופן מלא רצוי להגביר שתיה לנפח שתן אף כ3 ליטר. מאחר ואבני כליה מלוות באי ספיקה כליתית עם מגבלות גם בהפרשת מים צריך לודא שלא נוצר עודף מים בגוף. יש אבנים הכוללות מרכיב שתלוי בחומציות השתן כאבני חומצת שתן הנוצרים בpH נמוך, אבני סידן זרחן ואבני זיהום הנוצרות ב pH גבוה ואבני ציסטין בהם יש צורך בהגעה לpH 7.5 להגברת מסיסות הציסטין. באבנים אלו שתיה מרובה והגברת נפח השתן מעל 2 ואף עד 3 ליטר הכרחיים אך לא מספיקים ללא התאמת הpH לסוג האבן.
נפח שתן נמוך, לרוב עקב אובדן מים בהזעה או במערכת העיכול וחוסר שתיית מים מספקת למצב זה , מרכז את המרכיבים בשתן הגורמים לאבני כליה ומגביר את הסיכון ליצירתם וגדילתם. נפח שתן גבוה המושג ע"י שתיה מרובה עשוי להקטין את הסיכון ליצירת וגדילת אבנים, אבל עלול לא להספיק כשקיימים גורמי סיכון משמעותיים המופרשים בכמות גבוהה בשתן כסידן ואוקסלט או ירידה בכמות מעכבי יצירת אבנים כציטרט. מגבלה זו של הגדלת נפח השתן ע"י שתיה מרובה במניעת אבניה כליה בולטת במיוחד באבנים שמושפעים מאד מחומציות-pH השתן. אבנים אלו ששכיחותן הולכת ועולה ומלווים מחלות נוספות משמעותיות, כהשמנה וסכרת בהם יש עליה באבני חומצת שתן הנוצרות בpH נמוך שללא העלאה שלו הגברת השתיה לא מספקת. כך גם במצבי סיכון כהריון ובמצבים אחרים של אבני סידן זרחן הנוצרים בpH גבוה יותר ששכיחים בנשים צעירות, ובהם צריך לנסות להוריד pH. בדומה לכך אבני זיהום הנוצרים בpH גבוה. באבני ציסטין יש צורך להעלות באופן מיוחד את pH השתן למניעת אבנים אפקטיבית. בנוסף הגברת שתיה להגדלת נפח השתן אינה קלה לבצוע והשגה במטופלים רבים. לסיכום: הגברת שתיה והגדלת נפח השתן חשובים מאד בכל המטופלים, אך קשים להשגה וגם כשמושגים אינם מספיקים למניעת אבני כליה במטופלים רבים. לכן יש צורך לבצע בירור של כל גורמי הסיכון בשתן ובגוף כדי למנוע יצירת וגדילת אבני כליה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אבנים בכליות 
בדיקת דופלר 
תשובת מומחה האם עדיף לשתות מי ברז או מי עדן למניעת אבנים? 
