בדיקת תרבית שתן (Urine Culture)

המצב אותו את מתארת הוא של צמיחת חידקים בתרבית שתן, ללא סימפטומים של דלקת (צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן). במצב זה בדרך כלל אין צורך לטפל, למעט בחולי סוכרת, בנשים בהריון, במושתלי כליה ובאנשים הסובלים מאבני כליה מזוהמות. אם אינך סובלת מסימפטומים, ואם אינך נמנית על אחת הקבוצות שהוזכרו, אין הצדקה לטיפול אנטיביוטי. התכשיר שהזכרת, אורתו-גינסט, הוא משחה המכילה את הורמון המין הנשי אסטרוגן, והמשמשת לטיפול ביובש, בגירוי או בגרד בנרתיק המתרחש לאחר גיל המעבר. קיימים דיווחים כי שימוש בתכשיר יכול למנוע גם דלקות חוזרות בדרכי השתן. את התכשיר יש למרוח מקומית בנרתיק לפי הוראות השימוש שבאריזה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

מומחה לכירורגיה כללית

למיטב ידיעתי אין בעיה בנטילת אבץ פיקולינאט באדם עם כליה אחת. למיטב ידיעתי אין בעיה גם עם השילוב שציינת של ויטמינים ומינרלים, פרט לכך שלא ברור לי למה את צריכה תוסף של ויטמין K. כדאי גם לבדוק אם המינון של הסידן בתוסף המשולב מספיק מבחינת התצרוכת היומית שאת זקוקה לה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

צמרמורת אמיתית הוא תסמין התוקף את כל הגוף ומופיע בלא מעט מחלות זיהומיות כמו שושנה (אריסיפלס), מלריה, דלקת חריפה של הכליה, דלקת חריפה של כיס מרה ועוד. התיאור שלך של צמרמורת ברגליים ובעורף לא ברורה לי. יש לפרט יותר, וכן צריך לדעת אם יש מחלות שמהן את סובלת ואם את נוטלת טיפול תרופתי כלשהו. התסמינים האחרים שאת מתארת כאן (האם זה חדש?) יכולים להיגרם עקב בעיה בחוליות עמוד השדרה, בעיה בכלי הדם או מחלה נוירולגית. לעיתים לא מוצאים את הסיבה. אבחנה יכולה להינתן רק לאחר בירור מתאים, שצריך לכלול בדיקות הדמייה כמו צילום עמוד שדרה, בדיקת דופלר של עורקי הצוואר, בדיקה נוירולגית אצל מומחה ובדיקות רלוונטיות נוספות לפי התקדמות הבירור. כדי להגיע לאבחנה ולקבל את הטיפול המתאים עלייך לפנות בהקדם לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

הזעת יתר בזמן מחלה זיהומית חריפה היא סימפטום שכיח, בעיקר בדלקת ריאות. הזעה קשורה לעיתים לחום גבוה, אך לעיתים אינה קשורה לכך, וזו תגובה של הגוף לתהליך הדלקתי המשמעותי ול"מלחמה" שמתרחשת בגוף על ידי מערכת החיסון שלנו. אין המלצה לגבי ההתנהגות עם הזעת יתר. אם יש חום, יש ליטול תרופה המורידה חום. מקלחות רותחות לא מורידות את החום, אלא עלולות להעלות את החום, וגם לגרום כוויות בעור. מומלץ להתקלח במים פושרים בלבד. בנוגע ללבוש, עליך ללבוש מה שנוח לך, בהתאם לתחושת הקור שלך. החלפת הבגדים לא תשנה את ההזעה. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

אחוז הלימפוציטים דווקא נמוך מהנורמה, ייתכן שעקב עלייה באחוז הנויטרופילים בדם. נויטרופילים הם הסוג השכיח ביותר של תאי דם לבנים, והם עולים כאשר יש דלקת או זיהום בגוף. אבל רמתם עשויה לעלות מעט באופן תקין במהלך ההיריון. רמת תאי הדם הלבנים בבדיקת שתן (לויקוציטים) יכולה להעיד על דלקת בדרכי השתן, שבה יש לטפל גם אם אינה גורמת לסימפטומים (צריבה, דחיפות או תכיפות בהטלת שתן), היות שאת בהריון. יש לקחת תרבית מהדגימה ואף להתחיל טיפול לפני קבלת התשובה באנטיביוטיקה שאינה מסכנת את העובר. אנא פני לרופא/ת המטפל לצורך ייעוץ וטיפול. ד"ר שירי אורי - אינפומד