בדיקת תרבית שתן (Urine Culture)

מומחה לכירורגיה כללית

מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

משאלתך עולה כי אתה סובל מכאבים התקפיים באזור המפשעה, ואשר בגינם עברת בדיקת שתן, תרבית שתן ובדיקות דימות (US ורנטגן). לאור הבירור המקיף שעברת, נראה כי הכאבים מלווים אותך כבר זמן מה. כפי שאמרה רופאת המשפחה, בדיקת השתן תקינה לחלוטין, ואין זה סביר שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, בתרבית השתן צמחו חידקים האופייניים לזיהומים במערכת השתן והמין. ככלל, במקרים של צמיחה בתרבית ללא תסמינים (סימפטומים), לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. אולם אתה סובל מכאבים באזור המפשעה ואינך סובל מתכיפות, דחיפות או צריבה במתן שתן. לאור זאת, ייתכן שמדובר בדלקת של בלוטת הערמונית, שעשויה להתבטא בכאב במפשעה, צמיחה של החיידק קולי בתרבית שתן ובבדיקת שתן תקינה. המלצתי היא כי תפנה לאורולוג לצורך המשך הבירור והטיפול. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

חום לכשעצמו אינו פוגע ביעילות החיסון, ומתן החיסון בזמן מחלת חום או דגירה של מחלה אינו מסכן את בתך. לרוב ממליצים להימנע ממתן חיסון בזמן חום כדי להימנע מן האפשרות של בלבול בין ביטויי מחלה לבין תופעות לוואי אפשריות של של החיסון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

המצב אותו את מתארת הוא של צמיחת חידקים בתרבית שתן, ללא סימפטומים של דלקת (צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן). במצב זה בדרך כלל אין צורך לטפל, למעט בחולי סוכרת, בנשים בהריון, במושתלי כליה ובאנשים הסובלים מאבני כליה מזוהמות. אם אינך סובלת מסימפטומים, ואם אינך נמנית על אחת הקבוצות שהוזכרו, אין הצדקה לטיפול אנטיביוטי. התכשיר שהזכרת, אורתו-גינסט, הוא משחה המכילה את הורמון המין הנשי אסטרוגן, והמשמשת לטיפול ביובש, בגירוי או בגרד בנרתיק המתרחש לאחר גיל המעבר. קיימים דיווחים כי שימוש בתכשיר יכול למנוע גם דלקות חוזרות בדרכי השתן. את התכשיר יש למרוח מקומית בנרתיק לפי הוראות השימוש שבאריזה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רבה מן הרגיל, והשניה היא גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. הסיבה השכיחה ביותר לעלייה של כמות השתן הנוצרת היא שתייה מרובה. יכולות להיות גם סיבות פתולוגיות רבות לייצור מוגבר של שתן על ידי הכליות: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי-ספיקת לב, מחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. הסיבות לעלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן כוללות פרוסטטה מוגדלת, בעיקר בגיל מבוגר יותר, קור, דלקת בדרכי השתן, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. אם תכיפות הפעמים שאתה חש צורך ללכת לשירותים מפריעה לך, אני מציע לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

לעיתים, כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא גורמת גם לחיסול החיידקים הידידותיים שנמצאים בנרתיק, מה שבאופן עקיף מעודד שגשוג של חיידקים ופטריות פחות ידידותיים, והתוצאה היא דלקת. איני יודעת אילו חיידקים נמצאו במשטח אצלך, אך אם הטיפול שקיבלת לא עזר, כדאי לפנות שוב לרופאה ולבקש טיפול אגרסיבי יותר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

בדיקת תרבית שתן היא בדיקה שנועדה לזהות חיידקים או פטריות המזהמים את דרכי השתן. לעיתים, בעת לקיחת הבדיקה, נכנסים לשתן חיידקים מהעור או מהאוויר, גדלים בתרבית, ולא מאפשרים לזהות צמיחת חיידקים שמקורם בשתן. למצב כזה קוראים תרבית מזוהמת. אין לכך משמעות רפואית, זה פשוט אומר שצריך לחזור על הבדיקה. רצוי להקפיד יותר על אופן נטילת הדגימה: להטיל מעט שתן לפני לקיחת הדגימה, ורק לאחר מכן למלא את כוסית הבדיקה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד