בדיקת PCR לשחפת בשתן (URINE TB PCR)
PCR לשחפת בשתן (URINE TB PCR) ריאות
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי החיידק התוך-תאי מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis) ומתבטאת בעיקר במערכת הנשימה. מחלת השחפת עלולה לערב את כל מערכות הגוף השונות, והיא נפוצה בעיקר באזורים מתפתחים בעולם. דרך ההדבקה הנפוצה ביותר המחלה היא טיפתית בין בני אדם. חשיפה לחיידק בפעם הראשונה גורמת למחלה ראשונית בריאות. לרוב, לאחר השלב הראשוני, שחפת הופכת להיות מחלה רדומה שאינה גורמת לתסמינים למשך תקופה. במצב של דיכוי חיסוני או גיל מבוגר, עלולה להתרחש רה-אקטיבציה של החיידק, שתגרום למחלה שניונית בריאות ולעתים גם להתפשטות לאיברים שונים ולמחלה סיסטמית קשה[1].
צילום: shutterstock | Chinnapong
שחפת – מחלה חיידקית רב מערכתית המתבטאת בעיקר במערכת הנשימה ובריאות. ניתן לסווג את המחלה ואת התסמינים השונים לפי שלב המחלה (מחלה פעילה ומחלה רדומה) ולפי המערכות השונות בגוף.
לאחר חשיפה ראשונה לנגיף עלולה להתפתח מחלה ראשונית, בה החיידק מגיע לרקמת הריאות, יוצר תגובה דלקתית המערבת מספר סוגים של תאי חיסון ומביא להתפתחות של נגע שפיר (גרנולומה) באזור המרכזי של הריאה.
ברוב הנדבקים, השלב הבא הוא מחלה רדומה, בה החיידק נשאר בגוף אך אינו פעיל. שלב זה אינו גורם לתסמינים כלל.
במחלה שניונית (בשל רה-אקטיבציה או בשל חשיפה נוספת לשחפת) עלולה להתפתח מחלה סימפטומטית שעלולה להחמיר ולערב מערכות נוספות. התסמינים הנפוצים ביותר הם תסמינים נשימתיים כגון:
במחלה מפושטת החיידק יכול להתפשט למערכות ולאיברים שונים ולגרום למגוון תסמינים – בהתאם לאיברים המעורבים כגון כליות, מעי, עמוד שדרה, מוח ועוד.
צילום: shutterstock | Chinnapong
מטרת הבדיקה
בבדיקה זו ניתן לזהות את החומר הגנטי של החיידק בשתן כעדות לזיהום שחפת פעיל[1].מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[2]שחפת – מחלה חיידקית רב מערכתית המתבטאת בעיקר במערכת הנשימה ובריאות. ניתן לסווג את המחלה ואת התסמינים השונים לפי שלב המחלה (מחלה פעילה ומחלה רדומה) ולפי המערכות השונות בגוף.
לאחר חשיפה ראשונה לנגיף עלולה להתפתח מחלה ראשונית, בה החיידק מגיע לרקמת הריאות, יוצר תגובה דלקתית המערבת מספר סוגים של תאי חיסון ומביא להתפתחות של נגע שפיר (גרנולומה) באזור המרכזי של הריאה.
ברוב הנדבקים, השלב הבא הוא מחלה רדומה, בה החיידק נשאר בגוף אך אינו פעיל. שלב זה אינו גורם לתסמינים כלל.
במחלה שניונית (בשל רה-אקטיבציה או בשל חשיפה נוספת לשחפת) עלולה להתפתח מחלה סימפטומטית שעלולה להחמיר ולערב מערכות נוספות. התסמינים הנפוצים ביותר הם תסמינים נשימתיים כגון:
- שיעול כרוני הנמשך כשלושה שבועות או יותר.
- שיעול דמי.
- כאבים בחזה או כאבים בנשימה ובשיעול.
- ירידה לא מכוונת במשקל.
- חולשה כללית.
- חום.
- הזעות לילה.
- צמרמורות.
- חוסר תיאבון.
במחלה מפושטת החיידק יכול להתפשט למערכות ולאיברים שונים ולגרום למגוון תסמינים – בהתאם לאיברים המעורבים כגון כליות, מעי, עמוד שדרה, מוח ועוד.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים נשימתיים המתאימים לשחפת, במיוחד במדוכאי.ות חיסון מסיבות שונות (חולי איידס, חולי סרטן ועוד) ובמי שהיה עשוי להיחשף לחיידק[3].אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף שתן לכלי קיבול שיינתן במעבדה[4].אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].
פענוח תוצאות
[5]תוצאה שלילית
תוצאה זו מעידה על היעדר החיידק בשתן ותומכת בשלילת האבחנה של מחלה פעילה.
תוצאה חיובית
תוצאה זו מעידה על הימצאות החיידק בשתן ותומכת באבחנה של שחפת פעילה.
יש לציין כי תוצאה שלילית אינה בהכרח שוללת את האבחנה של זיהום וכי לעתים ייתכן דיכוי או כשל של בדיקת ה-PCR. בנוסף, ייתכן כי חיידקי השחפת נמצאים בגוף אך המחלה בשלב הרדום ולכן אינם ניתנים לזיהוי בשתן.