בדיקת ראיה היא למעשה בדיקה שנועדה לבדוק את חדות הראיה – כמה הראיה חדה ממרחק מסוים - וזאת באמצעות היכולת לקרוא או לזהות אותיות (או ציורים) ממרחק סטנדרטי (6 מטר). הלוח עם האותיות/ציורים מכונה לוח על שם סנלן (Snellen), וככל שהאותיות שאותן הנבדק או הנבדקת יכולים לזהות קטנות יותר, כך חדות הראיה שלהם טובה יותר[1].
נהוג לבצע בדיקת ראיה בעקבות תלונה של הפרעה בראיה (או זיהוי תסמינים המעידים על כך במקרה של ילדים ופעוטות), כחלק מבדיקת עיניים שגרתית בבתי ספר ולקראת הנפקת רישיון נהיגה.
בדיקת ראיה ניתן לבצע במרפאת עיניים, אצל רופאה או רופא עיניים, או אצל אופטומטריסט/ית.
צילום: shutterstock | Microgen
מטרת הבדיקה
הבדיקה נחשבת לחלק שגרתי בבדיקות גופניות כלליות, בעיקר אם יש שינוי או בעיה בראייה. בילדים, הבדיקה נועדה לאתר בעיות ראיה שלא אובחנו. לעיתים קרובות ניתן לתקן או לשפר בעיות אלו אצל ילדים צעירים, בעיות שלא מזוהות או לא מטופלות ועלולות להוביל לנזק קבוע בעתיד[2], כגון עין עצלה.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
ברוב המקרים, בדיקת ראיה נועדה לזהות ראיה מטושטשת שנוצרת כתוצאה משגיאת שבירה: קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמציה (צילינדר). כמו כן, לעיתים ניתן לזהות גם מחלות עיניים, זיהום או בעיות אחרות בראיה, אשר מפחיתות את חדות הראייה. במקרים אלו יש לדון עם רופא/ת עיניים בשלבים הבאים ובטיפול הנדרש[3]. במרבית המקרים בהם יש בעיות בחדות הראיה משקפיים, עדשות מגע או ניתוח הסרת משקפיים בלייזר עשויים לשפר את הראייה ל-6/6 או קרוב לזה[3].
אופן ביצוע הבדיקה
לאנשים בעלי לקות בראיה, בדיקת ראיה יכולה להתבצע עם משקפיים או עדשות מגע, או ללא.
במהלך הבדיקה יש לעמוד או לשבת במרחק של 6 מטרים מלוח האותיות (לוח סנלן) ולהשאיר את שתי העיניים פקוחות. לאחר מכן תכוסה עין אחת באמצעות כף היד, פיסת נייר או מתקן מיוחד, וזאת בזמן שהנבדק או הנבדקת מקריאים בקול את שורת האותיות הקטנה ביותר שניתן לראות על הלוח. במקרה של אנשים או ילדים שאינם יודעים לקרוא, ייעשה שימוש בציורים. במידה וקיים קושי בזיהוי האותיות או הציורים בלוח, יוגדלו האותיות (לכאורה יקורבו) כדי לבחון מכמה מטרים ניתן לזהות נכון את האותיות על לוח[4].
הבדיקה נעשית על כל עין בנפרד בכל פעם. במידת הצורך, ייתכן שהנבדק או הנבדקת יתבקשו לקרוא גם אותיות או מספרים מכרטיס המוחזק 36 סנטימטר מהפנים. בדיקת ראיה זו בודקת את הראייה לקרוב[4].
אזהרות
סיכון: בבדיקה זו אין כל סיכון.
תינוקות וילדים: בתינוקות וילדים רכים ייתכן ויהיה צורך להשתמש בשיטות אחרות על מנת לבדוק את חדות הראיה.
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה: תרופות המשנות את גודל האישון (חוסמי בטא, חוסמי אלפא, אטרופין וטיפות עיניים מסוימות המכילות חומרים אלו) עלולות לשבש את חדות הראיה. יש להיוועץ ברופא/ה לפני ביצוע הבדיקה.
פענוח תוצאות
תוצאות תקינות בדיקת ראיה תקינה היא מצב בו ניתן לזהות את האותיות הקטנות ביותר בלוח סנלן. ראייה 6/6 נחשבת לתקינה, והיא מציינת שהאות הקטנה ביותר שהנבדק/ת מסוגל/ת לזהות ממרחק 6 מטר היא בגודל האות שאדם עם ראיה תקינה מזהה ממרחק 6 מטר. כאשר חדות הראיה היא 6/12, לדוגמה, המשמעות היא שהאות הקטנה ביותר ממרחק 6 מטר היא בגודל האות הקטנה ביותר שאדם עם ראיה תקינה מזהה ממרחק 12 מטר[2].
תוצאות לא תקינות פספוס של אות אחת או שתיים בשורה הכי קטנה אינו בהכרח נחשב לבעיית ראיה. עם זאת, תוצאות חריגות, בהן לא ניתן לזהות אותיות במרחק 6 מטר, יכולות להיות סימן לכך שיש צורך בתיקון הראייה באמצעות משקפיים, עדשות מגע או ניתוח להסרת משקפיים. התוצאות יכולות להיות זמניות וקיימים מקרים (בעיקר אצל ילדים), שניתן יהיה לתקן את הראיה באמצעות משקפיים או עזרים אחרים. במקרים אחרים ייתכן כי מדובר במחלת עיניים הדורשת הערכה נוספת על ידי רופא/ת עיניים[2].
ככל הידוע לי, לא נגרם נזק. יכולות להופיע בעיות של ירידה בחדות ראיה, סחרחורות, כאבי ראש וכדומה, אולם לא מדובר בנזק. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
לרוב מכניסים לעין סיליקון כתחליף לזגוגית במקרים שבהם נדרשת תמיכה טובה יותר ברשתית, או למשך יותר זמן, לעומת גז. גז כתחליף לזגוגית נספג כעבור חודש וחצי לערך ומוחלף על ידי הנוזל הטבעי של העין. זהו פרק הזמן שבו הוא תומך בעין. כאשר מכניסים סיליקון, בדרך כלל רוצים להשיג תמיכה לתקופה ארוכה יותר. אינני יודע מהי את הבעיה הבסיסית שבעטיה נותחת לכריתת הזגוגית ולהכנסת שמן סיליקון, אולם אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד האופטימלי. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
באופן עקרוני, פזילות הן תחום רחב מאוד ברפואת העיניים. מסווגים את הפזילות השונות לתתי קטגוריות רבות, כגון פזילה קבועה או לא קבועה, פזילה שמופיעה מייד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר, פזילה המופיעה בילדות או בבגרות, פזילה כתוצאה מטראומה לארובת העין או שיתוק של אחד העצבים החוץ-עיניים, ועוד סיווגים רבים. מהנתונים אותם אתה מביא בשאלה קשה לי להבין את סוג הפזילה, ולכן איני יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר. באופן כללי, הפתרון הטיפולי לפזילה הוא ניתוח ל"יישור" העיניים, אלא שחשוב מאוד לאבחן את הגורם לפזילה. לעיתים אפשר לנסות לטפל בבעיה הבסיסית. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים, וגם כאן הדבר תלוי בסוג הפזילה ובזמן הופעתה. אם מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחרונה, פנה לרופא עיניים בהקדם לצורך אפיון הפזילה והחלטה על טיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה או פגיעה בשרירי העין, או בעיה נוירולוגית בעצב הראייה. אם התופעה ממשיכה, אנא פנה לבדיקת רופא עיניים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש. גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.
חסרים לי מספר פרטים חשובים על מהלך ההריון והלידה, המשקל בלידה, אם ההתפתחות תקינה עד כה ועוד כדי לתת תשובה פחות כללית. ניסטגמוס יכול לנבוע מחריגות באחד מהמנגנונים אשר שולטים על עמדת ותנועות העיניים. הסיבות יכולות להיות קשורות למערכת העצבים המרכזית, לשרירי העיניים עצמם, או לפגיעה עצבית באוזן. אצל חלק מהתינוקות הבעיה חולפת, ואצל חלקם הניסטגמוס מהווה סימן ראשון לפגיעה נוירולוגית. הבירור לגורם לניסטגמוס מחייב בדיקה של נוירולוג מומחה לילדים או נוירואופטלמולוג, כדי לברר אם ישנה בעיה נוירולוגית נוספת ואם יש מקום לבדיקת הדמיה של המוח. מכיוון שאתם נמצאים בתחילת הבירור לניסטגמוס ולפזילה, קשה לתת תשובה כרגע בקשר לטיפול הנכון. בהתאם לבירור יקבע הטיפול הנכון. אני ממליץ לכם ללכת להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה לילדים (אם לא עשיתם זאת עד כה) על מנת לקבל חוות דעת נוספת. בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
חדירת גוף זר לעין מובילה לכאבים ואי נוחות שבמרבית המקרים מובילה לפנייה לרופא העיניים. הכאבים ואי הנוחות יכולים לחלוף מעצמם, לאחר יציאת או הוצאת הגוף הזר מן העין. במקרים בהם הגוף הזר מוביל לדלקת זיהומית, הדבר יתבטא באודם והפרשה ויצריך טיפול אנטיביוטי מקומי. במקרים אחרים הגוף הזר גורם לנזק מכאני – שריטה בקרנית וכדומה, דבר המוביל לכאבים קשים שנמשכים זמן רב, ולעיתים, אם השריטה עמוקה וגדולה, לנזק בלתי הפיך. נזק בלתי הפיך ליכולת הראייה של העין כתוצאה מכניסת גוף זר אינו שכיח, ובדרך כלל, אם הוא קיים, מקדימים אותו כאבים, דלקת ואי נוחות רבה. גלאוקומה היא מחלה אחרת לחלוטין ואין קשר בינה לבין כניסת גוף זר. בגלאוקומה, כתוצאה מפגיעה זו או אחרת בניקוז נוזלי העין (לא הדמעות אלא הנוזל הממלא את החלקים הקדמיים של גלגל העין) הלחץ התוך-עיני עולה, והדבר עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה. מחלה זו יכולה להתבטא בכאב ופגיעה בראייה באופן פתאומי וחד, או להתפתח לאורך זמן ממושך עם פגיעה הולכת ומתקדמת בשדה הראייה. בשני המקרים יש צורך במעקב צמוד של רופא עיניים ובטיפול להורדת הלחץ התוך-עיני כדי למנוע את המשך הנזק לעצב הראיה וליכולת הראייה.
AMD היא מחלה כרונית של מרכז הראייה. היא שכיחה בגיל מבוגר. החלוקה המקובלת היא ל- AMD "יבש" ו"רטוב": השלב היבש הוא שלב ראשון של המחלה והוא נובע מהזדקנות והידקקות של שכבת המקולה (מרכז הראייה). AMD רטוב הוא שלב מתקדם של המחלה, בו מתפתחים כלי דם באזור המקולה. אין כיום טיפולים רפואיים מוכחים לטיפול ב- AMD יבש, ולמעשה, לא ניתן לתקן נזק שכבר נגרם. אולם, מחקרים גדולים ברחבי העולם, ובפרט בארצות הברית (מחקר AREDS), מראים בשנים האחרונות כי נטילת ויטמינים ותוספי מזון כגון בטא קרוטן, ויטמין C, ויטמין E ואבץ מאיטים את קצב התקדמות המחלה. אין צורך לרוץ לרופא בעקבות תוצאות בדיקת ה- OCT, אלא אם את חשה ירידה בראייה או טשטוש ראייה, או אם יש בעיות חריפות אחרות בעיניים שהופיעו לאחרונה. ניתוח תוצאות בדיקת ה- OCT צריך להיעשות כחלק מהתמונה הקלינית כולה, שכוללת נתונים על חדות הראייה בשתי העיניים, לאחר בדיקת המקטע הקדמי והאחורי של שתי העיניים והתייחסות לבעיות עיניים נוספות, דוגמת גלאוקומה סגורת זווית, ובעיות סיסטמיות. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
השילוב האופייני של ריצוד עיניים (ניסטגמוס) ורתיעה מאור (פוטופוביה) מופיע אצל לבקנים (אלביניזם). האם בנך לבקן? מדובר בקבוצה של מחלות תורשתיות הנגרמות עקב יצירה לקויה של מלנין. העין כמעט תמיד מעורבת במקרי אלביניזם, בדרגות חסר משתנות. הסבר על בדיקת ERG תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_053109_3.asp
שלום, בת 53 הופניתי לus עיניים .הממצאים: הודגמה היפראקוגנית שטוחה סמוך לעצב שמאל ללא הרמה.ההמלצה:להשלים EDI על מיקום הנגע וצילום צבע FAF לבייסליין.ומרפאת נבוס.לאור כל האמור האם יתכן וזה גידול? אם כן האם מנתחים? אודה לתשובתך.
שלום, בת 43, ראו בבדיקת עיניים ״נבוס פיגמנטרי מאוד״. הופנתי לus של העין. אני מאוד בלחץ וממה שקראתי נכנסתי עוד יותר ללחץ. האם ענין הפגמנטציה מצביע על ממצא לא טוב? האם יש סיכוי שזה בכל זאת שפיר?
שלום.עין 1 קטנה מעל חודש.הלכתי למיון ועשו לי ct ולאחר מכןmri .ראו כמו כתם בצורת אליפסיה מעל עין.ולמחרת ניתוח ביופסיה בעין.אם היה גידול לא רואים זאת בmri??לשם מה הביופסיה?לדעת סוג גידול?
בת 30, גילן אצלי choroidal nevus כממצא אקראי. הנבוס שטוח וגודל 3.5*2.5 ממ. הבנתי שמעקב של נבוס אמור להיות אצל מומחה ב אונקולוגית עיניים. הלכתי לרופא עיניים בקופה מתוך מחשבה שיפנה אותי אבל הוא אומר שזה נבוס לא מדאיג ומספיק מעקב שנתי אצלו. שלח אותי לאולטרה סאונד בלבד (הממצאים זה הגודל שציינתי), בלי צילום להשוואה עתידית, בלי הפניה ל oct. לא ציין שום פירוט בסיכום הביקור לגבי גורמי סיכון להתמרה סרטנית אפילו ששאלתי אותו בפגישה וענה לי בעל פה(לגבי דרוזן, פיגמנטציה, מרחק מדיסק אופטי ודברים אחרים שקראתי שמהווים גורם סיכון). כעת לא יודעת מה לעשות - האם רופא אחר בקופה כן יפנה למעקב של אונקולוגית העין? האם חוסר הפירוט בתיק הרפואי סביר? לאור העובדה שזה מצב שמצריך מעקב שנים ואין ולו שבריר מידע מלבד גודל שניתן לעקוב אחריו
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תור למרפאה
דוא17/02/2022 | 12:07
אני מנסה לקבוע תור למרפאתך דרך קופת חולים מכבי. האם מדובר בתור רגיל או תור בנושא גידולי עיניים (תורים לגידולי עיניים מוקדמים יותר)
שלום רב, אני כבר שנתיים סובלת מכאבי תופת בעין שמאל שהולכים ובאים מידי כמה ימים. מדובר בכאבים עזים מאוד שנמשכים כמה שעות ואפילו יום שלם ויותר. הכאב מרגיש כמו כאב אחורי מאחורי העין. כשאין לי את הכאבים הללו, יש לי תחושה תמידית של אי נוחות בעין הזו ולכן כבר שנתיים שאינני מרכיבה עדשות מגע. ביקרתי כבר אצל 6 רופאי עיניים, אבל אף אחד לא איתר מה מקור הכאב, בדקו לי את הרשתית, הקרנית והלחץ בעין. האם יכול להיות סימן לסרטן בעין? מה יכולות להיות הסיבות לכאבים הללו? ואילו עוד בדיקות כדאי לדרוש לעשות כדי לאתר את הסיבה לכאבים?