בדיקת ראיה היא למעשה בדיקה שנועדה לבדוק את חדות הראיה – כמה הראיה חדה ממרחק מסוים - וזאת באמצעות היכולת לקרוא או לזהות אותיות (או ציורים) ממרחק סטנדרטי (6 מטר). הלוח עם האותיות/ציורים מכונה לוח על שם סנלן (Snellen), וככל שהאותיות שאותן הנבדק או הנבדקת יכולים לזהות קטנות יותר, כך חדות הראיה שלהם טובה יותר[1].
נהוג לבצע בדיקת ראיה בעקבות תלונה של הפרעה בראיה (או זיהוי תסמינים המעידים על כך במקרה של ילדים ופעוטות), כחלק מבדיקת עיניים שגרתית בבתי ספר ולקראת הנפקת רישיון נהיגה.
בדיקת ראיה ניתן לבצע במרפאת עיניים, אצל רופאה או רופא עיניים, או אצל אופטומטריסט/ית.
צילום: shutterstock | Microgen
מטרת הבדיקה
הבדיקה נחשבת לחלק שגרתי בבדיקות גופניות כלליות, בעיקר אם יש שינוי או בעיה בראייה. בילדים, הבדיקה נועדה לאתר בעיות ראיה שלא אובחנו. לעיתים קרובות ניתן לתקן או לשפר בעיות אלו אצל ילדים צעירים, בעיות שלא מזוהות או לא מטופלות ועלולות להוביל לנזק קבוע בעתיד[2], כגון עין עצלה.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
ברוב המקרים, בדיקת ראיה נועדה לזהות ראיה מטושטשת שנוצרת כתוצאה משגיאת שבירה: קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמציה (צילינדר). כמו כן, לעיתים ניתן לזהות גם מחלות עיניים, זיהום או בעיות אחרות בראיה, אשר מפחיתות את חדות הראייה. במקרים אלו יש לדון עם רופא/ת עיניים בשלבים הבאים ובטיפול הנדרש[3]. במרבית המקרים בהם יש בעיות בחדות הראיה משקפיים, עדשות מגע או ניתוח הסרת משקפיים בלייזר עשויים לשפר את הראייה ל-6/6 או קרוב לזה[3].
אופן ביצוע הבדיקה
לאנשים בעלי לקות בראיה, בדיקת ראיה יכולה להתבצע עם משקפיים או עדשות מגע, או ללא.
במהלך הבדיקה יש לעמוד או לשבת במרחק של 6 מטרים מלוח האותיות (לוח סנלן) ולהשאיר את שתי העיניים פקוחות. לאחר מכן תכוסה עין אחת באמצעות כף היד, פיסת נייר או מתקן מיוחד, וזאת בזמן שהנבדק או הנבדקת מקריאים בקול את שורת האותיות הקטנה ביותר שניתן לראות על הלוח. במקרה של אנשים או ילדים שאינם יודעים לקרוא, ייעשה שימוש בציורים. במידה וקיים קושי בזיהוי האותיות או הציורים בלוח, יוגדלו האותיות (לכאורה יקורבו) כדי לבחון מכמה מטרים ניתן לזהות נכון את האותיות על לוח[4].
הבדיקה נעשית על כל עין בנפרד בכל פעם. במידת הצורך, ייתכן שהנבדק או הנבדקת יתבקשו לקרוא גם אותיות או מספרים מכרטיס המוחזק 36 סנטימטר מהפנים. בדיקת ראיה זו בודקת את הראייה לקרוב[4].
אזהרות
סיכון: בבדיקה זו אין כל סיכון.
תינוקות וילדים: בתינוקות וילדים רכים ייתכן ויהיה צורך להשתמש בשיטות אחרות על מנת לבדוק את חדות הראיה.
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה: תרופות המשנות את גודל האישון (חוסמי בטא, חוסמי אלפא, אטרופין וטיפות עיניים מסוימות המכילות חומרים אלו) עלולות לשבש את חדות הראיה. יש להיוועץ ברופא/ה לפני ביצוע הבדיקה.
פענוח תוצאות
תוצאות תקינות בדיקת ראיה תקינה היא מצב בו ניתן לזהות את האותיות הקטנות ביותר בלוח סנלן. ראייה 6/6 נחשבת לתקינה, והיא מציינת שהאות הקטנה ביותר שהנבדק/ת מסוגל/ת לזהות ממרחק 6 מטר היא בגודל האות שאדם עם ראיה תקינה מזהה ממרחק 6 מטר. כאשר חדות הראיה היא 6/12, לדוגמה, המשמעות היא שהאות הקטנה ביותר ממרחק 6 מטר היא בגודל האות הקטנה ביותר שאדם עם ראיה תקינה מזהה ממרחק 12 מטר[2].
תוצאות לא תקינות פספוס של אות אחת או שתיים בשורה הכי קטנה אינו בהכרח נחשב לבעיית ראיה. עם זאת, תוצאות חריגות, בהן לא ניתן לזהות אותיות במרחק 6 מטר, יכולות להיות סימן לכך שיש צורך בתיקון הראייה באמצעות משקפיים, עדשות מגע או ניתוח להסרת משקפיים. התוצאות יכולות להיות זמניות וקיימים מקרים (בעיקר אצל ילדים), שניתן יהיה לתקן את הראיה באמצעות משקפיים או עזרים אחרים. במקרים אחרים ייתכן כי מדובר במחלת עיניים הדורשת הערכה נוספת על ידי רופא/ת עיניים[2].
באופן עקרוני, פזילות הן תחום רחב מאוד ברפואת העיניים. מסווגים את הפזילות השונות לתתי קטגוריות רבות, כגון פזילה קבועה או לא קבועה, פזילה שמופיעה מייד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר, פזילה המופיעה בילדות או בבגרות, פזילה כתוצאה מטראומה לארובת העין או שיתוק של אחד העצבים החוץ-עיניים, ועוד סיווגים רבים. מהנתונים אותם אתה מביא בשאלה קשה לי להבין את סוג הפזילה, ולכן איני יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר. באופן כללי, הפתרון הטיפולי לפזילה הוא ניתוח ל"יישור" העיניים, אלא שחשוב מאוד לאבחן את הגורם לפזילה. לעיתים אפשר לנסות לטפל בבעיה הבסיסית. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים, וגם כאן הדבר תלוי בסוג הפזילה ובזמן הופעתה. אם מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחרונה, פנה לרופא עיניים בהקדם לצורך אפיון הפזילה והחלטה על טיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
ככל הידוע לי, לא נגרם נזק. יכולות להופיע בעיות של ירידה בחדות ראיה, סחרחורות, כאבי ראש וכדומה, אולם לא מדובר בנזק. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
לרוב מכניסים לעין סיליקון כתחליף לזגוגית במקרים שבהם נדרשת תמיכה טובה יותר ברשתית, או למשך יותר זמן, לעומת גז. גז כתחליף לזגוגית נספג כעבור חודש וחצי לערך ומוחלף על ידי הנוזל הטבעי של העין. זהו פרק הזמן שבו הוא תומך בעין. כאשר מכניסים סיליקון, בדרך כלל רוצים להשיג תמיכה לתקופה ארוכה יותר. אינני יודע מהי את הבעיה הבסיסית שבעטיה נותחת לכריתת הזגוגית ולהכנסת שמן סיליקון, אולם אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד האופטימלי. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה או פגיעה בשרירי העין, או בעיה נוירולוגית בעצב הראייה. אם התופעה ממשיכה, אנא פנה לבדיקת רופא עיניים.
כל טוב,
ד"ר קרן גלרון - אינפומד
השילוב האופייני של ריצוד עיניים (ניסטגמוס) ורתיעה מאור (פוטופוביה) מופיע אצל לבקנים (אלביניזם). האם בנך לבקן? מדובר בקבוצה של מחלות תורשתיות הנגרמות עקב יצירה לקויה של מלנין. העין כמעט תמיד מעורבת במקרי אלביניזם, בדרגות חסר משתנות. הסבר על בדיקת ERG תוכל לקרוא כאן:
http://www.infomed.co.il/questions/q_053109_3.asp
חסרים לי מספר פרטים חשובים על מהלך ההריון והלידה, המשקל בלידה, אם ההתפתחות תקינה עד כה ועוד כדי לתת תשובה פחות כללית. ניסטגמוס יכול לנבוע מחריגות באחד מהמנגנונים אשר שולטים על עמדת ותנועות העיניים. הסיבות יכולות להיות קשורות למערכת העצבים המרכזית, לשרירי העיניים עצמם, או לפגיעה עצבית באוזן. אצל חלק מהתינוקות הבעיה חולפת, ואצל חלקם הניסטגמוס מהווה סימן ראשון לפגיעה נוירולוגית. הבירור לגורם לניסטגמוס מחייב בדיקה של נוירולוג מומחה לילדים או נוירואופטלמולוג, כדי לברר אם ישנה בעיה נוירולוגית נוספת ואם יש מקום לבדיקת הדמיה של המוח. מכיוון שאתם נמצאים בתחילת הבירור לניסטגמוס ולפזילה, קשה לתת תשובה כרגע בקשר לטיפול הנכון. בהתאם לבירור יקבע הטיפול הנכון. אני ממליץ לכם ללכת להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה לילדים (אם לא עשיתם זאת עד כה) על מנת לקבל חוות דעת נוספת. בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
AMD היא מחלה כרונית של מרכז הראייה. היא שכיחה בגיל מבוגר. החלוקה המקובלת היא ל- AMD "יבש" ו"רטוב": השלב היבש הוא שלב ראשון של המחלה והוא נובע מהזדקנות והידקקות של שכבת המקולה (מרכז הראייה). AMD רטוב הוא שלב מתקדם של המחלה, בו מתפתחים כלי דם באזור המקולה. אין כיום טיפולים רפואיים מוכחים לטיפול ב- AMD יבש, ולמעשה, לא ניתן לתקן נזק שכבר נגרם. אולם, מחקרים גדולים ברחבי העולם, ובפרט בארצות הברית (מחקר AREDS), מראים בשנים האחרונות כי נטילת ויטמינים ותוספי מזון כגון בטא קרוטן, ויטמין C, ויטמין E ואבץ מאיטים את קצב התקדמות המחלה. אין צורך לרוץ לרופא בעקבות תוצאות בדיקת ה- OCT, אלא אם את חשה ירידה בראייה או טשטוש ראייה, או אם יש בעיות חריפות אחרות בעיניים שהופיעו לאחרונה. ניתוח תוצאות בדיקת ה- OCT צריך להיעשות כחלק מהתמונה הקלינית כולה, שכוללת נתונים על חדות הראייה בשתי העיניים, לאחר בדיקת המקטע הקדמי והאחורי של שתי העיניים והתייחסות לבעיות עיניים נוספות, דוגמת גלאוקומה סגורת זווית, ובעיות סיסטמיות. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
חדירת גוף זר לעין מובילה לכאבים ואי נוחות שבמרבית המקרים מובילה לפנייה לרופא העיניים. הכאבים ואי הנוחות יכולים לחלוף מעצמם, לאחר יציאת או הוצאת הגוף הזר מן העין. במקרים בהם הגוף הזר מוביל לדלקת זיהומית, הדבר יתבטא באודם והפרשה ויצריך טיפול אנטיביוטי מקומי. במקרים אחרים הגוף הזר גורם לנזק מכאני – שריטה בקרנית וכדומה, דבר המוביל לכאבים קשים שנמשכים זמן רב, ולעיתים, אם השריטה עמוקה וגדולה, לנזק בלתי הפיך. נזק בלתי הפיך ליכולת הראייה של העין כתוצאה מכניסת גוף זר אינו שכיח, ובדרך כלל, אם הוא קיים, מקדימים אותו כאבים, דלקת ואי נוחות רבה. גלאוקומה היא מחלה אחרת לחלוטין ואין קשר בינה לבין כניסת גוף זר. בגלאוקומה, כתוצאה מפגיעה זו או אחרת בניקוז נוזלי העין (לא הדמעות אלא הנוזל הממלא את החלקים הקדמיים של גלגל העין) הלחץ התוך-עיני עולה, והדבר עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה. מחלה זו יכולה להתבטא בכאב ופגיעה בראייה באופן פתאומי וחד, או להתפתח לאורך זמן ממושך עם פגיעה הולכת ומתקדמת בשדה הראייה. בשני המקרים יש צורך במעקב צמוד של רופא עיניים ובטיפול להורדת הלחץ התוך-עיני כדי למנוע את המשך הנזק לעצב הראיה וליכולת הראייה.
לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש.
גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.
שלום ד״ר הבת שלי בת 17 יש לה פסאודטומור צרברי
היא עשתה Oct ושדה ראייה רציתי לדעת מה התוצאות אומרות והאם זה התוצאות יכולות להיות קשורות לפפילאדמה והאם המיקרון תקין?תודה רבה🙏🏻
ואשמח לדעת מה את חושבת על סטנט ורידי לטיפול ביתר לחץ תוך גולגולתי
Oct
עין ימין:
איכות הבדיקה טובה
עובי הממוצע של הRNFL בגדר הנורמה פרט להרמה של חלק מהרביע התחתון
צורת הדבשת הכפולה שמורה.
הממוצע הנמדד:112 מיקרון
עין שמאל:
איכות הבדיקה טובה
עובי ממוצע של RNFL בגדר הנורמה צורת הדבשת הכפולה שמורה
הממוצע הנמדד:110 מיקרון
שדה ראייה:
עין ימין:
אמינות טובה
חסרים באזור הקשת העליונה ובאזור הקשת התחתונה
עין שמאל:
אמינות טובה
צמצום עליון קל
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
לחץ תוך גולגלתי מוגבר ללא ממצא תופס מקום
עפר כאשר יש לחץ תוך גולגלתי מוגבר יש פפילאדמה, בצקת של עצבי ראיה. לאורך זמן יתכן פגיעה בתפקודי עצב הראיה, כולל בחדות ראיה, ראית צבעים ושדה ראיה.
במקרה של בתך דרוש מעקב רופא , שישווה את תוצאות הOCT ושדה ראיה ויראה אם יש הדרדרות לעומת בדיקות קודמות.
באופן כללי נתן לומר שמדדי העצב נראים בגדר התקין, וסמטרים.
לגבי הטיפול בPTC יתכן הורדה במשקל, התעמלות, דיאטה, טיפול תרופתי, שנט, או סטנט ורידי. אין לי נסיון כלל עם סטנטים ורידים
לא נראה שיש קליניקה או סימנים קלינים לבתך שמצריכים התערבות נתוחית, אך כדאי שתהיה במעקב.
היי
לפני כמה שנים הוזרק לי בוטוקס מתחת לגבה של עין ימין בלבד. מאוד קרוב לעפעף כנראה. מאז העפעף בעין הזו לא בסדר. הוא נפול מעט ויש תחושה של כיווץ וכבדות בעפעף. כמו כן השפה בצד ימין של הפנים נוטה מעלה. נוירולוגית אמרה לי שכנראה יש פגיעה באחד מסעיפי העצבים.
האם ניתן לטפל בזה?
תודה
באופן כללי מחקרים בתאי גזע מאד מבטיחים שיהיה טיפול בעתיד.
בפועל, לא ידוע לי עדין על טיפול כזה למחלות של עצב הראיה.
כדאי להתענין באתר מחקרים בינלאומים ולהתעדכן
שלום, הבת שלי בת חודש וחצי
מזה כשבועיים ששמנו לב לריצוד עיניים, הרופא עיניים הפנה למיון עקב חשד לניסטגמוס ופזילה החוצה בעין ימין.
בדיקות דם תקינות ,EEg תקין וMri מוח תקין.
ממליצים גם על ניקור מותני להמשך בירור( חשוב לציין שמעבר לריצוד הילדה מתנהגת כרגיל, אין חום , עולה במשקל, נולדה במועד ) השאלה שלי היא האם בכלל יש טעם לניקור בתינוקת קטנה ובריאה? הניסטגמוס לא מופיע כל היום אלא בעיקר כשערה הרבה זמן.. תודה
רצוד (נסטגמוס) הינו תנועה לא רצונית של העינים, לרוב על רקע הפרעת ראיה או התפתחות
ישנם מצבים בהם הראיה תקינה והרצוד מסוכם כחלק מהסתמנות של פזילה .
יש לשלול מצבים נוירולוגים או גדולים.
בתנוקת עם פזילה החוצה ורצוד יש לבצע ברור מלא שכולל הדמיה (MRI שבצעתם) וברור נוירולוגי.
קרוב לודאי שלצורך השלמת הברור יש צורך בבצוע דיקור לנוזל שדרה .
תמשיכו בברור כדי שאפשר יהיה לתת טיפול מותאם ולעקוב אחרי התפתחות הילדה.