בדיקת קדחת צהובה (YELLOW FEVER IFA P)
קדחת צהובה (YELLOW FEVER IFA P)
גסטרו
קדחת צהובה (Yellow fever) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הקדחת הצהובה – ממשפחת נגיפי הפלאבי, בעל חומר גנטי מסוג RNA חד-גדילי. המחלה נפוצה באזורים טרופיים ותת-טרופיים, במיוחד בדרום אמריקה ובאפריקה, ומועברת על ידי עקיצת יתוש האדס מקופים וחיות אחרות וגם מבני אדם. זמן קצר לאחר עקיצת היתוש הנגיף חודר לזרם הדם ומתפשט בעזרתו אל איברים שונים בגוף, בהם הכבד, שם עלול לגרום לכשל ולצהבת משמעותית (ומכאן שמו). מאז פיתוח החיסון לקדחת צהובה בשנות ה-1930, פחתה התחלואה באופן משמעותי. החיסון מכיל זן חי מוחלש של הנגיף, ובדומה לזיהום בנגיף, החיסון גורם להתפתחות תגובה חיסונית נגדו הכוללת ייצור נוגדנים והפרשתם לדם. בבדיקה זו ניתן לזהות את הנוגדנים בדם כעדות לחשיפה לנגיף או לניטור רמת החיסוניות נגדו[1].
צילום: shutterstock | Babul Hosen
קדחת צהובה – מחלה נגיפית המשפיעה על מגוון אוכלוסיות מכל הגילאים והגזעים. בנדבקים רבים תתפתח מחלה קלה ומוגבלת, אם כי אוכלוסיות פגיעות יותר כגון פעוטות ומבוגרים עלולים לפתח מחלה משמעותית יותר בשל ליקוי חיסוני. תקופת הדגירה של המחלה נמשכת בדרך-כלל כ-3 עד 7 ימים, כאשר התסמינים הנפוצים כוללים:
לאחר מכן, לרוב מתרחשת תקופת ההחלמה במשך כ-24 עד 48 שעות, בעוד שבכ-15% מהחולים יתפתחו תסמינים של כשל כבדי, כלייתי ועוד, כגון:
צילום: shutterstock | Babul Hosen
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת קדחת צהובה וחשיפה לנגיף הקדחת הצהובה בעבר. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש גם לניטור יעילות החיסון ורמת החיסוניות נגד הנגיף[2].מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1]קדחת צהובה – מחלה נגיפית המשפיעה על מגוון אוכלוסיות מכל הגילאים והגזעים. בנדבקים רבים תתפתח מחלה קלה ומוגבלת, אם כי אוכלוסיות פגיעות יותר כגון פעוטות ומבוגרים עלולים לפתח מחלה משמעותית יותר בשל ליקוי חיסוני. תקופת הדגירה של המחלה נמשכת בדרך-כלל כ-3 עד 7 ימים, כאשר התסמינים הנפוצים כוללים:
- כאבי ראש.
- חולשה.
- חום.
- צמרמורות.
- כאבי גב תחתון.
- כאבי שרירים.
לאחר מכן, לרוב מתרחשת תקופת ההחלמה במשך כ-24 עד 48 שעות, בעוד שבכ-15% מהחולים יתפתחו תסמינים של כשל כבדי, כלייתי ועוד, כגון:
- צהבת.
- שתן כהה.
- הקאות.
- הקאות דמיות (הקאות שחורות).
- סימני בצקת ודימום מוחי.
- אנצפלופתיה (פגיעה ברקמת מוח).
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה בהופעת תסמינים המתאימים לקדחת צהובה, במיוחד במטיילים.ות למדינות בסיכון מוגבר למחלה שאינם.ן מחוסנים.ות. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[2].אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[4].
פענוח תוצאות
[2]ערכי נורמה
- במחוסנים:
- נוגדני IgM – תוצאה חיובית או שלילית.
- נוגדני IgG – תוצאה חיובית – מעידה כי הנבדק.ת פיתח.ה תגובה חיסונית הולמת לחיסון.
- בלא-מחוסנים:
- נוגדני IgM – תוצאה שלילית – מעידה כי לא קיים תהליך זיהומי פעיל או הדבקה לאחרונה.
- נוגדני IgG – תוצאה שלילית – מעידה כי הנבדק.ת לא נחשפ.ה בעבר לנגיף.
תוצאה שלילית לשני הנוגדנים תומכת בשלילת האבחנה של קדחת צהובה. יש לציין כי במקרים בהם הבדיקה בוצעה ימים בודדים לאחר תחילת התסמינים, ייתכן ולא הספיקו להיווצר נוגדנים בדם על מנת לזהותם.
מעל הנורמה
- נוגדני IgM שלילי + IgG חיובי: תוצאה המעידה על חשיפה לנגיף קדחת צהובה בעבר או על חיסון נגד הנגיף.
- נוגדני IgM חיובי + IgG חיובי: תוצאה המעידה על מחלה פעילה או על זיהום שהתרחש לאחרונה.