זיקה (Zika virus) הוא נגיף RNA ממשפחת נגיפי הפלאבי, המופץ על ידי עקיצות יתוש. הנגיף מופץ באמצעות יתושים מסוימים – יתושי אדס (יתוש הטיגריס האסייתי ויתוש האדס המצרי) הנפוצים ברוב האזורים הטרופיים והתת-טרופיים מסביב לעולם. בנוסף, הנגיף עלול להיות מועבר גם בין בני אדם במגע מיני, מתן מוצרי דם, השתלת איברים ומעבר מאם לעובר דרך השיליה.הנגיף נפוץ באמריקה התיכונה והדרומית, ובאזורים מסוימים באפריקה ובמזרח אסיה. ברוב המקרים הידבקות בנגיף הזיקההיא אסימפטומטית, אך במקרים אחרים היא עלולה לגרום למחלת חום ולתסמינים נוספים. לאחר זיהוי של הנגיף בגוף על ידי מערכת החיסון, מספר מנגנוני חיסון מופעלים על מנת לנטרל את הנגיף ולחסלו, בהם ייצור נוגדנים על ידי תאי B. נוגדנים מסוג IgG יופיעו לרוב כמספר ימים לאחר הופעת התסמינים והם מהווים עדות להידבקות בנגיף הזיקה[1][2].
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי סרולוגי באבחנת מחלת הזיקה[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלת הזיקה – מחלה בעלת טווח רחב של ביטויים, החל ממחלה אסימפטומטית או בעלת תסמינים מינימליים, ועד מחלה משמעותית וסיבוכים פוטנציאליים. במבוגרים, המחלה יכולה להתבטא בתסמינים הכוללים[2]:
בנוסף, קיים חשד כי מחלת הזיקה מהווה גורם מגרה להתפרצות מחלת עצבים היקפית בשם גיאן-בארה (Guillain-Barre Syndrome – GBS), אשר פוגעת במעטפת המיאלין של העצב ועלולה להביא לפגיעה בתפקוד תנועתי, תחושתי ולעתים גם נשימתי. בעובר.ית הנדבק.ת במחלת הזיקה במעבר דרך השיליה עלולים להופיע מומים מולדים כגון מיקרוצפאלי (גולגולת בעלת נפח קטן מהרגיל), פגיעה ברקמת מוח והסתיידות, פגיעה ברשתית העין ועוד[2].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים, בנשים בהריון עם חשד לחשיפה, ובמי שטייל.ה במדינות בעלות סיכון מוגבר לזיקה או שקיימ.ה יחסי מין עם מישהו.י שטייל.ה במדינות אלו. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופ.א המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. יש לבצע את הבדיקה בחלון הזמנים המתאים לזיהוי נוגדנים, בהתאם למועד תחילת התסמינים. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה[3].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה מעידה על חשיפה לנגיף הזיקה בעבר, שכן נוגדני IgG יכולים להישאר בדם במשך שנים לאחר החשיפה הראשונית לנגיף. לעתים תבוצע גם בדיקת נוגדני IgM לנגיף על מנת לקבוע האם החשיפה התרחשה במספר השבועות או החודשים האחרונים.
"אני ממליצה בחום על ד"ר טליה כרופאת עור מקצועית, אנושית ורגישה. היא קשובה מאוד, מסבירה כל שלב בטיפול בצורה ברורה ומרגיעה, ומעניקה תחושת ביטחון מלאה. בזכות הידע הרב שלה והיחס האישי, כל ביקור אצלה הופך לחוויה חיובית.
אם אתם מחפשים רופאת עור מסורה ואכפתית – ד"ר טליה היא הבחירה המושלמת."
"ד״ר אפרת בר אילן, היא רופאה מסורה, יסודית ונעימה.
הסבירה לנו בסבלנות רבה על התהליך ודרך הטיפול. אנחנו ממליצים עליה בחום וברור לנו שנחזור אליה לכל בעיה שתהיה בתחום העור."
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
מאת: מערכת אינפומד
