ד"ר שי אופיר גבע

הסיכון בטיסה הינו לרוב בשינויים בלחץ שיכולים לגרום לאירוע חוזר. תחום זה נמצא באחריותם של נוירולוגים של שבץ, ובאם בוצע צנטור - של צנטרי המוח. ממליץ לפנות למצנטר/ת המוח שלך עם השאלה - הם מכירים את הציוד הספציפי שהונח את מצב כלי הדם ואת הטיפול התרופתי שאת מקבלת ויוכלו לתת את חוו"ד המדוייקת ביותר עבורך. גם חברת הביטוח לא תסתפק בפחות מאשר בחוות דעת של מצנטר מוח במקרה זה. על פניו לאחר שעבר זמן מספק מהאירוע לרוב ממליצים כי ניתן לטוס. איני מכיר הנחיה מיוחדת על טיסות ארוכות (שקשורות יותר באירועים של קרישיתיות יתר בורידי הרגליים והוא פחות קשורה למפרצות ודימום תת-עכבישי). בברכה בריאות שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב, ע"פ בדיקה שעשינו באיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום, הספרות הקיימת כיום אינה תומכת בתא לחץ כטיפול לאחר אירוע מוחי. חולים בחודשים שלאחר השבץ משתפרים באופן ספונטני לעיתים קרובות. העבודות הקיימות מציגות את השיפור הנ"ל כאילו הושג תודות לתא הלחץ, אמירה שהיא בעייתית. בנוסף לתא לחץ יכולות להיות 2 בעיות שהופכות אותו לטיפול שעלול גם להזיק ולא רק "לא להואיל": א. ריכוז גבוה של חמצן מוריד סף לפרכוס ועלול להוביל להתקפים אפילפטיים בחולים עם נזק מוחי. אי לכך יש להזהר עם חולים אלה בטיפול עם חמצן בריכוז גבוה, ובוודאי שחמצן בלחץ, כפי שמבוצע בתא הלחץ ב. בזמן השהות בתא הלחץ, המטופל עלול להפסיד טיפולים שיקומיים אחרים שיכולים יותר לסייע לו ג. העלות הגבוהה של תא הלחץ שאינו נמצא בסל גורמת להרוששות המטופל והמשפחתו, וגם נגרם מפח נפש בשל תקוות השווא. מקווה שסייעתי לקבל החלטה משוכלת ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב, נראה כי בדיקת ה-MRI בוצעה בהתוויה של לבירור פרכוס. ההחלטה האם ממצאים שונים בבדיקה הינם בעלי משמעות או לא היא של רופא המכיר את המטופל ומתמצא בהיסטוריה הרפואית שלו ובבדיקה הגופנית. לאור זאת, יהיה זה לא אחראי לתת יעוץ רק על סמך הממצאים בבדיקה ועוד מבלי שראיתי אותה בעצמי. בבדיקה אין ממצאים הדורשים פניה דחופה לרופא אולם נדרש לחזור לרופא ששלח על מנת לדון בחלק מן הממצאים שיכולים להיות צפויים למצב או כאלה הדורשים טיפול תרופתי מסויים. ה-DVA עליו מדווח הינו תצורה של כלי הדם שלרוב הינה חסרת משמעות, אולם יש לדון על כך עם הרופא שהזמין את הבדיקה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב בעת השיקום נותנים תרופות שונות למטרות שונות. קלונקס בד"כ משמש להפחתת חרדה במטופלים מסויימים וגם לסיוע בשינה. כאשר התרופה ניתנת ע"י רופא שמכיר את המטופל ותחת השגחה רפואית התועלת בה עולה על הסיכון בתופעות לוואי. יש לציין כי בכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי ותפקיד הרופא הינו לאזן בין התועלת לסיכון. מאחל הרבה בריאות. ד"ר שי אופיר-גבע

בלוטת האצטרובל (pineal) הינה בלוטה קטנה הנמצאת במרכז המוח ואחראית ליצור המלטונין, הורמון משרה שינה, כחלק מהתליך התקין שינה וערות. בגלל אספקת הדם העשירה שלה ומאפיינים ביולוגיים נוספים היא נוטה להסתייד והיא האיבר שמסתייד בשכיחות הגבוהה ביותר באדם ובחיות. ההסתיידות מתרחשת עם הגיל למרות שגם תוארו בלוטות אצטרובל מסויידות כבר בילודים. יש חוקרים הסבורים כי הסתיידות האצטרובל קשורה במחלות מוחיות ועשויה להיות קשורה בקשיי שינה, דוגמת אלה שרואים בגיל המבוגר. גם אם זה נכון, מדובר בתהליך טבעי שקורה באופן שכיח ביותר אם לא בכולם. אין בנמצא טיפול כיום (ישנם טיפולים ניסיוניים בחיות עם תוצאות לא טובות). לסיכום, הגם שמדובר בנושא מעניין ברמה האקדמית, לא חושב שיש סיבה להיות מוטרדים יותר מדי מהנושא, לפחות לא יותר ממה שאנו מוטרדים מהתהליך הטבעי והבלתי-נמנע של ההזדקנות. ד"ר שי אופיר-גבע