ד"ר שי אופיר גבע

בלוטת האצטרובל (pineal) הינה בלוטה קטנה הנמצאת במרכז המוח ואחראית ליצור המלטונין, הורמון משרה שינה, כחלק מהתליך התקין שינה וערות. בגלל אספקת הדם העשירה שלה ומאפיינים ביולוגיים נוספים היא נוטה להסתייד והיא האיבר שמסתייד בשכיחות הגבוהה ביותר באדם ובחיות. ההסתיידות מתרחשת עם הגיל למרות שגם תוארו בלוטות אצטרובל מסויידות כבר בילודים. יש חוקרים הסבורים כי הסתיידות האצטרובל קשורה במחלות מוחיות ועשויה להיות קשורה בקשיי שינה, דוגמת אלה שרואים בגיל המבוגר. גם אם זה נכון, מדובר בתהליך טבעי שקורה באופן שכיח ביותר אם לא בכולם. אין בנמצא טיפול כיום (ישנם טיפולים ניסיוניים בחיות עם תוצאות לא טובות). לסיכום, הגם שמדובר בנושא מעניין ברמה האקדמית, לא חושב שיש סיבה להיות מוטרדים יותר מדי מהנושא, לפחות לא יותר ממה שאנו מוטרדים מהתהליך הטבעי והבלתי-נמנע של ההזדקנות. ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב, לצערי לא רשמת את גילך, מחלות רקע ותרופות אותן את לוקחת אם בכלל. למרות שעבר זמן מהאירוע ואת מתארת שתסמינים בשיפור אני ממליץ לא להזניח את הנושא לפנות לרופא המשפחה בהקדם האפשרי . אני גם ממליץ על ביצוע הדמיית מוח (דוגמת CT מוח) בהקדם האפשרי על מנת לשלול ממצאים המצריכים טיפול. במידה ואינך מצליחה לקבל תור בזמן סביר לבדיקת רופא ו/או להדמיה, יש לשקול פניה למיון. כל זאת, בהסתייגות שחסרים פרטים רבים כדי לקבל החלטה על מידת הדחיפות. הרבה בריאות ד"ר שי אופיר-גבע

שלום סימני פעימה בצוואר הינם סימן שגרתי ותקין באנשים רבים. באיזור נמצא הוריד הג'וגולרי המוביל דם מהמוח. וריד זה קרוב לעור וניתן לראות אותו אצל אנשים רבים ובמצבים שונים. פעימות באיזור אינן קשורות בדרך כלל במצבים מסוכנים, בטח לאור הרקע אותו תיארת.

שלום רב. בספרות קיימים דיווחים על קשר בין אנוריזמה הנגרמת מדיסקציה (dissecting aneurysm) לחבלות שונות בצוואר ובראש. לא מצאתי מחקרים גדולים שנעשו בשנים האחרונות בנושא, אלא מדובר בסדרות של תיאורי מקרה. התחום הקשור בבירור הסיבתי למפרצות מוח הינו נוירוכירורגיה, ואני ממליץ לך להפנות את השאלה לפורום רלוונטי בנושא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

תודה רבה כבר זורק משפטים בשתי השפות(שפת אם ושפה שנייה) יש כבר שיפור משמעותי, אך עדיין קשה לו עם השמות. הוא מקבל טיפול אינטנסיבי (חמישה טיפולים בשבוע) אצל הקלינאית תקשרות שמתקשרת איתו בשפת אם שלו, כולי תקווה שיחזור לעצמו🙏

שלום רב. המצב אותו אתם מתארים מוכר לי וגם מתואר בספרות. בד"כ כחודש לאחר אירוע מוחי (בתלות בגורמים שונים) רואים שיפור משמעותי יותר בתפקודים שנפגעו. מצב זה נובע בחלקו מירידה משמעותית בנפיחות הנלווית של רקמת האוטם. מכאן והילך יתכן וימשיכו להיות שיפורים משמעותיים בחודשים הקרובים. קשה מאוד לנבא מה יהיה השינוי ואילו שפות הוא יכלול. לא מן הנמנע שיהיה שיפור גם בשפת האם, אך לא ניתן לדעת זאת בוודאות. מניסיוני קיימים מקרים לכאן ולכאן. אני מניח שאם המטופל מאושפז במחלקה שיקומית, הוא עובר טיפולים שפתיים אינטנסיביים. האם הוא עובר טיפול גם בשפת האם? במידה והדבר מאוד חשוב לכם כדאי לשוחח על כך עם קלינאית התקשורת. לא תמיד יש העברה של ההישגים שהושגו בטיפול באפאזיה בשפה אחת, אל שפה שניה ולכן יתכן שכדאי לשלב במקרים מסויימים. החסרון בטיפול כזה הוא שאם השפה השניה היא השפה שבה המטופל נדרש לתפקד, הרי שטיפול דו-שפתי יכול להביא להישגים נמוכים יותר בשפה זו, ולכן מומלץ לדון בכך עם הקלינאית ועם הרופא השיקומי במחלקה. באופן כללי, אני ממליץ לשמור על אופטימיות, להמשיך לתקשר עם המטופל ולעודד אותו לתקשורת מילולית בשתי השפות. בשיחה יומיומית - מומלץ להפחית ככל שניתן "השלמת משפטים", "קריאת מחשבות" ושימוש בג'סטות אלא לעודד את המטופל לומר את הדברים גם אם זה לוקח הרבה זמן. השקעה של זמן ומאמץ מצידכם בתחום זה בשבועות הקרובים ישאו פרי בהמשך! לאחר האשפוז השיקומי, בהתאם להישגים שיושגו, נדרש לעיתים להמשיך בטיפול שפתי אינטנסיבי יחסית (2-3 טיפולים בשבוע) - טיפול שלעיתים קשה לקבל מקופת החולים, למעט במצבים בהם המטופל מקבל אשפוז יום. במידה ותראו כי הטיפול אינו אינטנסיבי דיו ניתן לחזור למרפאת המעקב של המחלקה השיקומית ולהסב את תשומת לב הרופא לצורך קבלת המלצה פורמלית לטיפול נוסף. ניתן כמובן להתייעץ עם רופא שיקום עם ניסיון בשיקום שבץ באופן פרטי, במקרים בהם אין זמינות מספקת. בברכת שיקום מוצלח לאביכם, ד"ר שי אופיר-גבע