טחורים פנימיים וחיצוניים

לעיתים טיפול בטחורים פנימיים יכול להביא לנסיגת החיצוניים. אם הן מתאימים לקשירה כדאי לנסות את הטיפול. לכל היותר, אם לא יעזור, ניתן תמיד לעבור לניתוח בו תטופלנה כל הבעיות

אותו כותב, כמה שנים טובות עברו.. עדיין עם טחורים אך ב״ה חי איתם פחות או יותר בשלום. מרגיש חובה לשתף בדבר שאני עושה בימים אלו כבר תקופה ארוכה מאוד ע״מ להשיג הפחתה בכאבים. אם אפשר לסמן בעיה בהתמודדות הזאת זה שהאיזור דולק. שורף. פצוע. חשבתי שאם הייתה דרך למנוע דליקה באיזור זה היה מצויין. אם יכולה להיות שכבה מבודדת שאפשר לשים לפני שמתפנים כדי לייצר הפרדה בין הפצעים לבין הזוהמה זה היה אולי מפחית את האיזור מלדלוק. וכך ניסיתי. השכבה היא וזלין. סליחה מראש על התיאור. לוקח כפפה, שם באצבע כמות של כמו זית גדול, לא חוסך, ומורח גם בתוך פי הטבעת. מכניס ומשתדל שהחלק הפנימי יקבל את הוזלין כמה שיותר. לפחות שני פרקים של האצבע. כמה פעמים. (במידה ויש פיסורה צריך להיזהר שלא לגרום לנזק בהרחבה של פי הטבעת תו״כ ההכנסה של האצבע). לאחר שסיימתי מנגב ( הוזלין עוזר מאוד גם להחליק את הטחורים פנימה במידה ומדובר על חיצוניים ) ושם את הפיילפיקס ( משחה )שגם עוזרת להרגעה. לא לצפות להקלה בפעם הראשונה אבל לאחר כמה פעמים מקווה ב״ה שאפשר להגיע למצב שהכאבים נסבלים. ולטווח רחוק האיזור פחות ופחות דולק. פחות פצוע. באופן כללי כמובן שאני משתדל שלא ללחוץ בכלל בכלל תוך כדי יציאה. משתדל שהגוף יירצה להוציא עם כמה שפחות התערבות שלי. לכן שותה המון, משתדל למנוע עצירות, ולפעמים אם צריך, משלב פגלקס כדי לעשות את היציאות רכות ויוצאות ללא לחיצה שלי. ממליץ. בהצלחה!! אם יש שאלות או בירורים אשמח לנסות לעזור. 0546804483

לדר' קריב, שלום. למקרא תגובתך לא קבלתי מענה לשאלותי. שאלה נוספת לי - השתוממתי לגלות שאצלכם הרופאים אין קוליגיאליות ובמקומה יש תחרות על גב הפציינטים. מציע לך להתעדכן על שיטת "האל דופלר" ולהמליץ עליה בחום. בברכה,

שלום יוסי בדרך כלל חומרת הטחורים הפנימיים קובעת האם יש צורך בניתוח. בטחורים פנימיים מדרגת חומרה גבוהה יש לעיתים המלצה לניתוח ואז מטפלים גם בטחורים החיצוניים. כאשר מטפלים באופן ממוקד בטחורים פנימיים קטנים יותר (למשל על ידי קשירה), מידת ההשפעה על הטחורים החיצוניים קטנה. ד"ר קריב

בס"ד כל הסובלים חייבים לקרוא! רציתי לשתף בניסיון האישי כדי שאולי מישהו יוכל למצוא בכך הקלה והלוואי פתרון לכאביו. אני בן 26, בריא בד"כ, במשך תקופה ארוכה חייתי "בשלום" עם טחורים פנימיים שהיו צונחים כל יציאה מחדש והייתי צריך להחזירם בעצמי פנימה, היו תקופות שדיממתי והיו שלא, ולא סבלתי מכאב כמעט בכלל. עד שהחלטתי למצוא פתרון... לפני 7 שבועות בערך עברתי קשירת שני טחורים שגרמה להיווצרותם של טחורים חיצוניים ושל פצע פנימי שאולי ייקרא בלשון הרפואה "פיסורה" שגרמו לכאב נורא. ימים לא מעטים לא היה לי תיאבון וירדתי במשקל, לילות שלימים שלא ישנתי ומצב הרוח גם לא היה בשמיים, במשך שבועיים נטלתי משכך כאבים במשך 7 שעות בממוצע, ואחריהם בתדירות קצת יותר גדולה וכו... תיאור הכאב הוא: שורף בזמן יציאות, הפוגה זמן קצר לאחר מכן, ואחרי 20 דקות ולפעמים יותר: לחץ במקום, שורף, וכאב חד כמו בפצע פתוח. לפעמים מורגש הכאב בקצב הדופק. נמשך למשך שעות שלימות עד שנרדמתי. התרופות שהרופא נתן: ניפדיפין (משחה שאמורה להרפות את השרירים כדי שתתאפשר זרימת דם וחמצן למקום ואז הוא יוכל להתחדש), פרוקטוגליבנול (משחה להקלה מקומית בטחורים) פרוקטופואם וקורטיפואם (קצף לאיחוי ומניעת דלקת שהתפתחה שם וגרמה סבל בלתי נסבל). המשחות הנ"ל אולי הקלו מעט על המצב אבל למשך תקופה לא מבוטלת פשוט לא הצליחו להביא לריפוי. כבר בזמן משכך הכאבים היה לי ברור שנטילתו אינה מקדמת את הריפוי בכלום, ואדרבה, דופקת לי, סליחה, את הגוף והמוח, אלא שלפעמים הכאב כ"כ נורא שאין כוח נפשי להתמודד איתו. אינני רופא ואיני מבין כלום ברפואה חוץ ממה שחוויתי, לכן מה שאכתוב הוא רק דעתי האישית לאור מה שחוויתי, ומה שהצטייר לי מכך, ואיני יודע אם יש פרט אחד שעזר יותר מהשני או שהמכלול הוא זה שעזר להקלה ולריפוי לכן אכתוב את כל מה שאזכור שאני חושב שתרם להקלה המשמעותית. ברור לי שכל מקרה לגופו כולל המון פרטים שונים שאין באפשרות הניסיון האישי שלי להתחשב ולקחת את כולם בחשבון. אחרי שקראתי ולמדתי באינטרנט ובפורומים על הסבל הרב של רבים ועל הדרכים השונות לפתרון, זכיתי ליפול על מודעה של משחות לטיפול בטחורים ובפיסורה מבית "שמן טוב". בהתחלה הזמנתי את המשחה נגד הטחורים ותוך פעמיים בלבד (לא מרחתי עוד מאז!) הרגשתי הקלה עצומה, הטחורים הפנימיים שנהגו לצנוח ולהישאר בחוץ אחר יציאה פשוט נשאבים פנימה בסופה, והרגשה איזורית פשוט בריאה ללא כאב בטחורים עצמם, ללא התנפחות שלהם בכלל, פשוט פלא. אלא שהכאב באיזור לצערי לא עבר, אחרי המשחה והשפעתה היה לי ברור שהכאב נגרם לא מהטחורים אלא מפצע במקום. מאוחר יותר הזמנתי את המשחה לטיפול בפיסורה ובזמנים של כאב היא אכן מקלה מאוד ואני מצפה לאיחוי המלא של הפצע. סובל הרבה פחות, ומרגיש ששורף בינתיים לזמן קצר אחרי יציאה וזהו. משחה אחת עולה כ-240 ₪, לא כולל משלוח (ייצור בצפת, www.shementov-nature.com) במהלך התקופה הזאת יש עוד כמה דברים שלדעתי תופסים מקום בלתי נפרד מההקלה בכאבים: (חלק מהדברים שארשום מכאן והלאה אינו חידוש שלי אלא דברים שנכתבו ע"י הרפואה הטבעית) *הכי חשוב: נקודת המוצא היא שהתופעה הכואבת היא אינה הבעיה אלא אורח חיים לא טוב הוא שגורם בפועל לסימנים שצועקים שהגוף לא עומד בעומס ולכן יוצאים טחורים, ולכן אין כוח לפצעים להתאחות במהירות וכו.. ועם כל הרצון הגדול לפתור את התופעות החיצוניות של בעיית השורש המרכזית, נכון יותר לטפל בשורש כדי שהתופעות לא יחזרו. לכן התחלתי ללמוד רבות על תזונה מאוזנת ועל הקשר של תזונה לא מאוזנת למחלות והחלטתי לשנות לגמרי את התפריט שלי שעד אותו יום היה לא מאוזן ולא טבעי כלל. הרבה הרבה ירקות ופירות נכנסו לסדר היום מתוך הבנה שחוץ מהערך התזונתי שלהם, עיכול טוב שמוציא פסולת בצורה טובה כולל סיבים תזונתיים. אנחנו חייבים לגרום ליציאות לא קשות פוצעות ומעוררות גירוי כדי למעט בכאב.(השינוי שעשיתי הוא הרבה יותר מורכב אבל אין זה המקום לפרט). לשלושה וחצי ימים אכלתי רק ענבים ושתיתי מים כדי לתת כמה שיותר מנוחה לאיזור הפליטה וכדי להוריד מהגוף את העומס שבעיכול מאכלים מורכבים כדי שיהיה פנוי לרפא את הפצע. למרות שלא הפסקתי להתפנות לגמרי, אני חושב שהדבר מאוד עזר. *תוך כדי הזמנים הכואבים מצאתי שהתנוחה הכי פחות כואבת היא הישענות על המרפקים ועל הברכיים והתנדנדות קדימה ואחורה, כמדומני שבצורה הזאת נרפים טבעית השרירים במקום ובכך מרגישים הקלה. נראה שבכך מושג האפקט היוצא מהניפדיפין. צריך להשתדל גם רצונית להרפות. ולהתמקד בשאיפה ונשיפה מלאות. להרגע! *מנוחה כמה שאפשר, גם נפשית, ושינה טובה. הגוף מן הסתם צריך את התנאים הללו כדי להיות מסוגל להתחדש. *מצאתי שכיווץ והרפייה של השריר בפי הטבעת ממש מקל לרגעים על הכאב. ולפעמים ליותר מכך. *כושר גופני הוא שבוודאות מעודד יציאות בצורה שלא צריך לדחוף בכוח. פשוט לנשום מלא, לרכז תודעה בבטן התחתונה וכיווצה, להגביה רגלים 20 ס"מ מעל לרצפה עם דלי קטן, להשתדל להרפות שם למטה ולא לפחד להוציא ולא להתאפק- מתוך הבנה שבכך תלויה בריאות הגוף כולו- היכולת לפנות פסולת החוצה, אפילו במחיר של כאב ושהתאפקות רק גורמת לכיווץ תמידי לא בריא של האיזור. הפחד מכך שהצואה תתקשה בפנים גם הפחיד... עוזר גם לכווץ את שרירי הבטן ולנשוף בחוזקה החוצה כמה פעמים. (הכושר מן הסתם מעודד ריפוי גם בצדדים נוספים שאיני מבין בהם כגון עידוד המערכת החיסונית וכו..) *אחרי יציאה ניקיתי חיצונית במגבונים, ושטפתי בזרם מים קרים ישירות למקום ושטיפה בסבון גם בפנים פי הטבעת מתוך חשיבה שמקום מזוהם תמידית יתקשה לבצע התחדשות. זה אולי נראה בלתי אפשרי ובלתי מקובל אצל מי שלא רגיל, אבל הגיוני שזה גם מקל על זה ששורף באותו מקום. כמובן בעדינות. *מרככי צואה בבוקר על בטן ריקה: נורמלקס, פגלקס. *לפי המלצת "שמן טוב" צרכתי שמן אורגנו, לאחר שגם שמתי לב שהוא מסייע רבות באיחוי בפצע של גירוד ברגל. *צריך לדעת: בדיקה ידנית רקטלית יכולה להחריף מאוד(!!) את הכאבים גם לטווח ארוך. עד שהוקל לי קצת, בדיקת ביקורת של הרופא גרמה לי לחזור הרבה אחורה! לפי דעתי, מה שעוזר לאחד יכול אולי לא לעזור לשני, לא באתי לדבר רעות על אף משחה או דרך ריפוי אני רק יכול להגיד מה לי עזר, ובכל מקרה חובתנו לנסות כל מה שהוא הגיוני, מודרך וקרוב לוודאי שלא יגרום נזק נוסף. אם כל הסבל היה כדי שאלמד ואבין ואפנים את זה שחובה קדושה היא לחיות לפי אורח חיים בריא, על כל המשתמע מכך, כולל את ההבנה שאי אפשר לחיות בתוך גוף בלי לשתף איתו פעולה, בלי להבין את חוקיו וצרכיו האמיתיים אלא לרדות בו בלי שום מודעות, ובעצם לגרום להרס ונזק שמתנקמים בנו כמכלול של גוף ונפש, הרי שבדיעבד אפשר להגיד שהיה שווה. (ולא הייתי מסוגל לחשוב על זה בזמני הכאב..) לפי דעתי,חובה לנסות את משחת שמן טוב לפני שמנסים כל צעד קונבנציונאלי אחר כזריקה, כקשירה וכניתוח לסוגיו. כתבתי כי קראתי את הייאוש הנורא העולה מהסובלים בפורומים השונים. אסור להתייאש, באמת שיש תקווה, וכל שנייה של סבל אינה לשווא!!! אשמח לעזור במה שאוכל, אלחנן 0548014315