פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

יצאתי עם בחור שנה. יש בנינו אהבה ומשיכה, ולמיטב הבנתי נכונות לבנות יחד עתיד. אולם, נפרדנו השבוע כי הרגשתי מצוקה, וגם הוא, והרגשתי שאני חייבת רגע שהכל יעצר. ואני מאד מתלבטת מה לעשות. אני מתגעגעת אליו, ולטוב שבנינו. אבל הדינמיקה הקשה בנינו מציפה אותי ומרגישה לי בלתי אפשרית. הוא מבוגר ממני בכמה שנים, בן 40. הוא לא יודע במה ירצה לעסוק שיגדל, מתקשה להתפרנס, ובעיקר מתקשה להתמיד ברעיונות או בעבודות שהוא מגיע אליהן. הוא חכם, יצירתי ומוכשר. אבל לא מסיים אף רעיון עסקי. מה שמפנה לו הרבה זמן בבית, הוא משחק הרבה משחקי מחשב עם חברים ומעשן מריחואנה כל יום אחרי העבודה (אם הוא עובד באותו היום). ההתנהלות הזו מטרידה אותי, בעיקר כי זה מפחיד אותי לעתיד וגם מפחיד אותו כך שהוא לא רוצה להתקדם בקשר. זה גם יוצר קונפליקטים קבועים. הוא רוצה שנבלה זמן ביחד, אבל בערב כשאני מסיימת אני רוצה לעשות דברים רגועים ולהתארגן לשינה (מלבד ערב הדייט השבועי שלנו). הוא מצפה שבאמצע היום אם אנחנו נפגשים לרגע ונעים לנו שאזרום יותר וארצה להישאר ולהיות איתו באינטימיות. לעיתים רחוקות זה מתאים, רוב הזמן יש לי משימות / עבודות שאני צריכה להתפנות אליהן. ובעיקר, אם אני בתוך לו''ז הראש שלי לא כל כך פנוי לזה. זה יוצר מצב שהוא מרגיש לא אהוב, ודחוי. והוא מציג את זה בפני. בהתחלה ניסיתי מאד לענות לתחושה הזו ולהראות לו שאני אוהבת אותו וחושקת בו, אבל זה לא הספיק - התחושה נשארה. ואצלי התחילה להתעורר תחושה שאני לא נראית, ושהצרכים שלי לא חשובים. הרגשתי שהוא לא מסופק ממה שאני מביאה ואני לא נראית: שאני עייפה או טרודה, שיש לי יום קשה, שיש לי צורך אחר (לאכול, לישון, לנח, לדבר...). ולאט היה לי גם פחות חשק לבלות איתו כי הרגשתי שאני בריצוי ובמועקה, ובפרט בהיבט המיני - הרגשתי שפשוט לא בא לי להיות איתו באינטימיות. דיברנו על הנושא רבות. לפעמים הוא מבין, ואני מבינה אותו ואנחנו מנסים לתקן. אבל מאד מהר זה חוזר לאותו לופ. ובחודשים האחרונים הוא נהיה יותר ויותר ביקורתי כלפיי, כשהוא מרגיש דחוי (גם אם אני לא הרגשתי ככה) הוא כועס עלי, מבקר אותי והודף אותי בשיח לא נעים. כשאני מעלה את התחושות שלי הוא הפך מתגונן, ושוב ביקורתי מאד ואומר שהוא לא מבין למה אני ככה, למה כל כך קשה לי להיות באינטימיות, שהוא לא מבין למה כשהוא נכנס כשאני באמצע דברים אני לא יותר שמחה ופנויה אליו. זה הגיע למצב שכמה פעמים הוא כעס וצעק עלי על משהו לא קשור כי היה משהו קטן שגרם לו להרגיש לא אהוב (ורק בדיעבד הבנתי מה קרה). הרגשתי פגועה, ולא בטוחה רגשית להביא את עצמי לידי ביטוי - על הטוב ועל הקושי. וממש התרחקתי. מה שחיזק את תחושת הדחייה שהוא חווה. אנחנו בלופ. והתעייפתי. אני מרגישה שאני לא יכולה לחוות קושי אישי מבלי שזה יצור קושי בקשר - כך שגם אני לא מקבלת תמיכה וגם בעצם צריכה לעזור לאיש שלי שכאוב. אני מרגישה שכל הזמן הוא מחכה לי, שהוא מחכה שאביא לו אהבה. זה יצר אצלי לחץ, בעיקר משהרגשתי שכשאני באה לאהוב זה לא מתקבל וגם לא מספיק. וגם הרגשתי שאני לא מוצאת את המקום להגיע כמו שאני ולהרגיש חיבור טבעי שקורה מהיפגשות. נפרדנו, באמת כי התעייפתי. אבל אני מתגעגעת אליו. כשהמנגנון דחייה שלו לא מופעל הוא רגיש ואכפתי ומאד אוהב. וכיף לנו ביחד ברגעים האלו מה לעשות? איך יודעים שיש התאמה טובה כדי להיות פרטנרים טובים ולהקים בית ומשפחה?

אני בן 75 בסביבות גיל 23 בזמן מלחמת כיפור כבר הייתי נשוי הכרתי נערה שכבשה את לבי, מסיבות שונות הקשר נותק ברצוני לציין כי רגש האהבה בינינו הדדי וקשה כי לא הסתרתי את היותי נשוי ולא ידעתי לאן זה יוביל, עברו חמישים שנה והרגש נותר בלבי כפי שהיה , לפני השבועיים מצאתי אותה בפייס לאחר שנים של חיפושים , היא המשיכה בדרכה נישאה והיא סבתא לנכדים , בעלה לצערי ניפטר , דבר זה הביא אותי למחשבות האם לנסות לחדש את הקשר אף על פי שאני יודע כי גם היום לא יהיה בי את האומץ לקבל את ההחלטה שנפשי זועקת לה, האם להניח לנושא ולא לערב אתה כלל בנושא, ולהמשיך בשגרת חיי עם בת זוגי מאז ולהתנתק פיזית ורגשית מסיפור שאין לו אפשרות להתגשם,

היי גיליתי שבעלי מפלרטט עם נשים ואף מזמין אותן להיפגש עמו. עם אחת היה בקשר שנה וחצי המון תכתובת וטלפונים וגם פגישות. לטענתו זה היה רק טיולים בסביבה ללא סקס. אני מרגישה שעולמי חרב. מדובר באדם שאף פעם לא מתקשר אליי או לילדים מהעבודה, טוען שעסוק, שאין לו הפסקות, לא עונה לטלפונים שלי ובסוף מתברר שיש לו זמן לפגישות עם נשים. אני המומה ושבורה. הוא מתעצבן כי לדעתו זה סתם ולא מוכן לדבר בנושא. אני נואשת. הוא נותן לי להרגיש שאני הבעיה. שאני צריכה לשכוח מזה. אני מרגישה מרומה ופגועה. אודה לעזרה ועצה מה לעשות? הוא מסרב לטיפול. תודה

שלום, הבן זוג שלי מזה 8 חודשים בן 28 ואני בת 30 טס לחול עם חברים מהעבודה, לפני חודשיים בערך עברנו משברים באמון שהוא הסתיר ממני שחיפש נשים באינסגרם ובסוף הודה ולפני חודש בערך התקשרה אליו בחורה מפעם והוא שיקר שזה חבר, הדברים האלו מאוד פגעו בי ואני נמצאת כרגע במצב של בניית אמון מולו . ישבנו במסעדה וראיתי שהוא נועץ עיניים על מלצרית וגם עם זה התעמתתי כי יש לי גם גבולות אדומים שאני מבקשת שיכבדו אותם. לפי מה שזכור לי ומה שהוא אמר לי שהוא טס לבודפשט ושהוא כבר הגיע לשם הבנתי שהוא טס לבוקרשט, עיר הסקס והזנות עם עוד 3 חברים רווקים, הגרוש שלי בגד בי בדיוק באותה העיר שהבן זוג שלי טס לשם עכשיו, אני יכולה לסמוך עליו שהוא לא יעשה שם משהו שיפגע בי וגם אם כן אני לא אגלה זאת לעולם, עצם העובדה שהוא טס לשם מההתחלה ויכול להיות שהטעה אותי גורמת לי פשוט לרצות לפרק את הכל, שוחחתי עם אח שלי והוא אמר לי שזה לא מתאים שגבר עם בת זוג יטוס למקום כזה, אני באמת מבקשת עזרה מה לעשות בנושא, איך להתנהל מולו, האם זה שווה לפרק הכל.. אין לי מאה אחוז אמון בו וכל פעם זה נפגע מחדש, בשיחה איתו הוא מאשים אותי כרגיל וטוען שאני מגזימה ושהם נסעו לטייל לראות עולם, אמרתי לו שיש עוד יעדים ויש סיבה שהם בחרו דווקא ביעד הזה, אשמח להתייעצות, תודה רבה

שלום נשואים 8 שנים, 3 ילדים הקטן בן שנתיים שנינו עובדים, משכנתא, כלב, 2 מכוניות ורצים כל היום בין העבודות לחוגים של הילדים לגנים בית ספר וכו.. אשתי יותר סביב הילדים באופן מובהק הבעיה היא ביחסי המין, יחסית התדירות גבוהה.. פעם או פעמיים בשבוע רק שלא מדובר ביחסי מין אלא יותר "מין חד צדדי" אשתי לא מוכנה שאגע בה, שארד לה ובכל פעם שאני או היא יוזמים מין זה יותר מין בשבילי היא פשוט לא מוכנה לכלום אחר(פעם המין היה נורמלי... דו צדדי. היום רק אני "נהנה") אז נכון שסליחה על הביטוי..אני זה שגומר, אבל אני בכלל בכלל לא נהנה. היא מצד אחד לא מונעת ממני סקס , אבל מונעת ממני את ההנאה שבסקס זוגי. אומרת שהיא עייפה ורק רוצה לישון וכו ואני מאמין שאכן היא עייפה לקום בלילה לפעמים לקטנים וכו אבל אני במצב שאמור להיות מסופק אבל בכלל לא מסופק ומצד שני היא גם יוזמת אז אני לא יודע אם נכון לחשוב שכבר לא אוהבת אותי . מה עושים? איך "מעניקים סקס" למישהו שלא מוכן "לקבל" שום סוג של סקס ורק רוצה "להעניק" סקס? זה בכלל נורמלי? אני מפספס פה משהו?

אני (בן 26) יוצא עם חברה (בת 23) שלי כבר תקופה של כמעט חצי שנה. זו אחת מהתקופות היפות בחיי. יחד אנחנו שמחים ומאושרים, וכבר התחלנו לדבר על חתונה בעתיד. במהלך כל אותם החודשים ההורים שלה לא היו הכי נחמדים, אבל אני הנחתי שכל משפחה מתנהלת בצורה שונה. בכל משפחה היחס בין ההורים לילדים שונה מאוד, ולכן לא התעקבתי על מקרים שבהם הרמתי גבה. לאחרונה, הוריה הזמינו אותי למנגל עם כל המשפחה. רציתי להגיע, וכשראיתי את הוריה הצעתי להביא בירה או צ'יפס או משהו אחר למנגל. אבא שלה התחיל לצעוק עליי בצורה ממש מפחידה, הייתי בשוק. "לא!! לא!! אין סיכוי!!" כך הוא אמר לי בטונים ממש לא נעימים, ליד אשתו וחברה שלי. אף אחת מהן לא הגיבה ולא הגנה עליי. זה התחבר לי לעוד כמה פעמים בעבר שהוא צעק עליי או על חברה שלי בצורה ממש בוטה. בפעמים הקודמות הנחתי שאולי זה משהו חד-פעמי, אולי אני טעיתי במשהו.. אך הפעם הבנתי שזה כבר רצף של מקרים שהוא צועק עליי, אף אחד לא מגן עליי או אפילו מנסה לדבר איתו. אז אני מחליט לדבר עם אבא שלה בצורה נעימה, בכדי להגיד שאני כמובן מכבד את החלטותיו ואת רצונותיו - ואני שיקפתי אליו שנפגעתי מאוד בצורת הדיבור כלפיי. ביקשתי שלהבא ידבר איתי כשיושב לו משהו על הלב, ולא יצעק עליי בצורה מבזה. הוא לא היה מוכן לשמוע את דבריי, יצא מהחדר ואמר "זה מה שיש" ועליי להתדמודד עם זה. הבנתי שמשהו ממש לא בסדר ולא מתנהל בצורה טובה. מצידי ממש השקעתי בחודשים האחרונים להכיר את המשפחה, ולהיות נחמד איתם - כל פעם שהגעתי אליהם הבאתי יין או פרחים או שוקולוד וכו' הקפדתי לדבר עם משפחתה, אפילו כשאבא שלה דיבר אליי בצורה מוזרה. מרגיש לי שהמאמץ הוא רק חד-צדדי, הוריה לא עושים מאמץ מיוחד להתנהג איתי בצורה מזמינה ומכבדת. מחברים שהתחתנו אני שמעתי שהורי הבת זוג עשו מאמץ בכדי שירגישו רצויים בקרב משפחתם. בנוסף, כל מיני מקרים שהיו במהלך החודשים האחרונים - שאני הרמתי גבה לגבהים, מסתברים כעת שמעידים על דפוס התנהגות לא טובה מצד ההורים שלה: * הם מאוד שולטים בכל מה שהיא עושה - לכל מקום שהיא הולכת היא צריכה לעדכן את ההורים שלה לפני שהיא יוצאת, כשהיא מגיעה, כשהיא עוזבת, וכו' * ההורים שלה תמיד מרכלים על אנשים אחרים שהם מכירים - ואף מדברים כך לידי כל הזמן. * כשהיא ואני רצינו לעשות שבת ביחד אצל חברים - ההורים שלה צעקו עליה, ואז אסרו עליה לצאת איתי לשבת. * אמא שלה עושה לה ולי מניפולציות רגשיות כשעושים משהו שלא מוא 100% חן בעיניה. * מהפעם הראשונה אבא שלה צעק עלי "זוז" כשעמדתי במטבח ליד מגירה שהוא היה צריך לגשת אליה, בלי לדבר בצורה נעימה. * חברה שלי מפחדת כ"כ מההורים שלה, מהתגובה שלהם ומהידיעה שאין עם מי לדבר - שיש נושאים שהעליתי בפניה ונאלצתי לוותר עליהם רק מפני שהיא מפחדת לקיים שיח עם הוריה. * ועוד שלל דוגמאות.. בסוף היום אבא שלה זימן אותי לדבר איתו, אני חששתי מאוד אבל הלכתי כי סוספסוף הייתה הזדמנות לשיח. הוא אמר לי שהוא התנצל שהוא צעק עליי, אבל הוא מודע לכך שזה עלול לקרות שוב. ואם זה יקרה שוב אז הוא ינסה להתנצל שוב. בנוסף הוא אמר לי כשהוא מחליט משהו אז אין מה להתווכח ואין אפילו על מה לדבר - כאילו שאני או חברה שלי ילדים קטנים.. בנוסף הוא אמר לי שכל פעם שאני מציע לעשות משהו או לביא משהו זה "לוחץ לו על נקודות רגישות" ועליי להימנע להביא מתנות קטנות ועליי להימנע מלעשות ג'סטות וכו'. מצד אחד אני באמת מאוד אוהב אותה, והיא אוהבת אותי. טוב לנו ביחד. אנחנו שמחים ומאושרים ביחד. אך אני דואג לגבי העתיד שלנו. ברור לי שזו דפוס התנהגות שלא תשתנה, ההורים שטלתניים ולא נחמדים. אני נעלבתי עמוקות ואני כאוב מאוד. נעלבתי גם שחברה שלי לא הגנה עליי - אף לא פעם אחת. אני חושש שבעתיד הוא ימשיך לצעוק עליי, ועל חברה שלי - הוא אף עלול לצעוק על ילדים שלנו בעתיד. אני חושש שבעתיד האמא תמיד תעשה מניפולציות רגשיות בכדי שדברים יהיו כפי שהיא רוצה. אני מפחד שההורים שלה יחליטו כל מיני דברים בשבילנו וימשיכו לאסור כל מיני דברים. עכשיו וגם בעתיד. אני חושש שזה עלול להגיע למצב שבו חברה שלי תידרש לבחור ביני לבין הוריה - ואני רוצה להימנע מכך. אמרתי לחברה שלי את כל הדברים האלה, ואמרתי לה שאני צריך מספר ימים לחשוב איך צריך להתקם מכאן והלאה. האם למשיהו מכם יש ייעוץ עבורי? תודה מראש!

האם ניתן לבצע קשירת חצוצרות בזמן מחזור?

היי, הכרתי בחור מדהים גרוש + 1 הבעיה היא שכשאני איתו לבד אני מאושרת ועל גג העולם ופתאום שבתו נמצאת אני מרגישה בצד הוא נותן לה את כל תשומת הלב. ניסיתי לדבר איתו על כך והוא אמר שהיא מבחינתו במקום הראשון מאוד נעלבתי מכך. דבר נוסף שמפריע לי מאוד, זה שהוא רוצה שאני אעבור לגור איתו וכל דבר מבקש חצי חצי. אני מבחינתי לא אמורה לשלם על הוצאות של בתו שנמצאת חצי מהזמן בדירה שלנו. איך אני יכולה לתווך את הדברים אני מיואשת על סף לשבור את הכלים מה גם שהיא גילתה שאני עוברת לגור אצלם והיא לקחה את זה מאוד קשה מה ניתן לעשות על מנת שאני אוכל לקבל תשומת לב זהה ולא להרגיש מיותרת שהם באינטראקציה שהיא תובעת ממנו והוא נותן לה את כל תשומת ליבו ושנית איך לתווך את עניין הכסף בלי לפגוע,תודה רבה.

שלום רב אני אמא ל 3 ילדים וסבתא ל 3 נכדים מהבת הבכורה. הם דתיים ושומרים שבת. לא חרדים..אנחנו פחות ומגדירים את עצמנו כמסורתיים. כל אחד שומר על פי יכולתו. העניין הוא עם הבן - הוא בן 30 ונמצא בזוגיות כ 6 שנים. - בת הזוג שלו חילונית לחלוטין- הם גרים כשעתיים מאיתו ושניהם משכילים ומוצלחים. מאז שהם בזוגיות היא אינה מגיעה אלינו בכלל לשבתות - בטענה שלא נעים לה להגיע עם רכב כשהיא יודעת שאחותו שומרת שבת - כאילו מתביישת ורוצה לשמור על כבודם. הבת שלי אמרה לאחיה שמבחינתם אין שום בעייה עם זה - כל אחד חיי את חייו כפי שנכון לו. יוצא מצב שהוא היה מגיע כל פעם לשבת שלמה - כל שבוע / שבועיים אבל לבד. היא הולכת לאמא שלה. לפני כשנה עברו לגור יחד והביקורים שלו פחתו לפעם בחודש בערך. חשבתי שכשיגורו יחד אז יהיה לה קל יותר לבוא איתו אפילו לכמה שעות אך זה לא קורה. הוא כן נוהג בשבת. הבנות שלי ואני חושבות שזה סתם תירוץ ואולי זה קשור לכך שאצלם אין ממש שבתות ו/ או חיי משפחה והיא לא רגילה לזה. יש לציין שהיא כן מגיעה כשיש איזה אירוע - יום הולדת חול המועד פסח וכדומה - אך ניתן לספור את הביקורים על כף יד אחת. אני לפעמים יוזמת נסיעות לשם - הם אף פעם לא יוזמים. אני ממש מרגישה תסכול עוגמת נפש ומועקה מכל העניין. אנחנו לא משפחה גדולה והשבתות הן יום משפחתי וכל פעם שהוא מגיע לבד זה ממש מציק לי - כאילו מעליב. יש הרגשה שהיא לא ממש מעוניינת להיות חלק מאיתנו. אני גם חושבת מה יהיה כשיהיו ילדים ובהמשך גם בחגים.... הם מאושרים יחד וטוב להם. אבל המצב הזה מטריד אותי ועל אף שדיברתי איתו לא פעם שום דבר לא השתנה. עד עכשיו לא דיברתי איתה כי אני לא יודעת איך היא תקבל את זה ולא רוצה לגרום למריבות וויכוחים ביניהם. לא יודעת איך לנהוג: האם לקבל את המצב כמו שהוא או שיש מה לעשות? חשוב לי לומר שכשהיא באה אני מתייחסת אליה בנעימות וכבוד - דואגת שיהיה לה נעים ונוח. מנסה לפתח שיחה וגם כשאנחנו באים אז היא כן טורחת אך עדיין עניין השבתות תקוע אשמח לעצה...

נשואה לגבר עם ילד מאישה קודמת. יש לבעלי קבוצת וואצפ עם ההורים,האחים והאחיינים. אישתו של אחיו לא בקבוצה כי היא לא רצתה. כך שרק היא ואני לא בקבוצה הזו. חשבתי שאחרי שנתחתן יוסיפו אותי, לא קרה. הילד שלו עכשיו קיבל טלפון בפעם הראשונה,הוסיפו אותו ישר לקבוצה. דיברתי עם בעלי, אמר שמבחינתו זה מוזר אם אהיה בקבוצה. נעלבתי מאוד, מרגישה מרוחקת. הוא השווה אותי לאישה של אחיו אבל זה לא אותו מצב, הם לא ביחסים טובים והיא לא רצתה להיות שם, ולא כי זה מוזר לאחיו, אחיו כן רצה את נוכחותה בקבוצה. איך להתגבר על הפגיעה ומה לעשות הלאה? אומנם זו רק קבוצת וואצפ אבל הסיבה שאני לא שם הרבה יותר עמוקה וגרמה לפגיעה בי