פורום כריתת לבלב, ניתוח וויפל - עמוד 12

היום נפוץ ואף מקובלך להיוועץ ברופא המומחה בכחל תחום ותחום, אז כמובן שגם בתחום של ניתוחי לבלב כדאי להגיע לרופא שמתמחה בתחום זה... השיקולים בבחירת המקום הם - הניסיון של הכירורג ובית החולים בניתוח זה, מה ידוע על תוצאות הניתוחים האלה בבית החולים ואצל הכירורג הספציפי, רמת התקשורת עם הכירורג - האם הוא זמין למעקב ושאלות אחרי הניתוח, האם עוקב אישית ע אחרי מנותחיו... כל אלה חשובים. לתשובה מפורטת יותר - אנא ראו תשובה לשאלה הקודמת.

שלום גל, זוהי החלטה מורכבת. עלייך לבחון את האופציות על פי הניסיון של הכירורג, אם המנתח עבר הכשרה לביצוע של כריתת כלי דם ראשיים והאם המעקב יהיה בפיקוח המנתח עצמו. מעבר זה ה"כימיה" עם המנתח היא גם כן חשובה

שלום מוטי, השיקולים שיש לקחת בחשבון כשבוחרים בית חולים ומנתח בכל תחום הם כאלה: 1) הניסיון של הכירורג. זה אולי השיקול הכי חשוב בבחירה...הרי בניתוח יש סיכונים, קיימים סיבוכים רבים בניתוחי לבלב. אם הניתוח ניתן לביצוע בגישה הלפרוסקופית ה –יפחת משמעותית שיעור הסיבוכים. יש לשאול את המנתח על הניסיון שיש לו ניסיון הכירורג. ברור לכולם כי ככל שהכירורג מנוסה יותר, רכש ניסיון גדול בכירורגיה באופן כללי, ובתחום ספציפי זה בפרט – הסיכון שבניתוח יורד. 2) ביצוע ניתוח ״אונקולוגי״. הניתוח לכריתת הגידול הוא כיום הס משתמע מזה כי הכריתה צריכה להרחיק את הגידול במלואו, עם השוליים, מבלי להותיר תאי גידול, וכמובן – לא במחיר של התפתחות סיבוכים מסני כריתה מלאה של הגידול עשויה לכלול כריתת איברים סמוכים לגידול –מעי, קיבה, טחול, והמסובך מכל – כריתת כלי דם ראשיים. האם עבר המנתח הכשרה לביצוע של כריתת כלי דם ראשיים 3) המעקב כיום ידוע כי מעקב הדוק אחרי הניתוח מביא לגילוי מוקדם של סיבוכים, ועל ידי כך למתן טיפול מוקדם יותר. זה מפחית שיעור סיבוכים קשים יותר. צריך לבחור במנתח שיעקוב בעצמו אחרי המהלך שלאחר הניתוח, ולא יסמוך על עוזריו בלבד. מנתח מנוסה עשוי לזהות בעיה במבט אחד, ולדעת מה ההשלכות ואילו מנתח מתחיל עשוי לפספס בעיה (וזו כמובן תכונה אנשית בלבד, במילים אחרות – אין תחליף לניסיון) זה הזמן לשאול האם המנתח עצמו אחראי על המעקב אחרי המנותחים? האם יבקר אותם באישפוז באופן אישי? האם תהיה אפשרות לשאול שאלות ולקבל הסבר על מהלך מהמנתח עצמו? למי פונים במקרה ויש בעיה? 4) והשיקול שאולי לא הכי חשוב, אך עשוי להיות המכריע - ה"כימיה" עם המנתח... אם הכירורג לא מעורר בכם אמון, או הרגשת ביטחון, לא כדאי ללכת איתו להמשך הדרך... הכירורג אמור לענות לשאלותיכם בצורה המעוררת אמונה, ואין דרך טובה יותר לבדוק את הכנות מאשר לשאול את השאלות באופן גלוי וישר...וזה לא בושה לפנות לדעה נוספת, הרי זה בריאותכם...

הנתונים האלה מצביעים (כמובן צריך לקחת את זה בערבון מוגבל - חוות הדעת שלי מבובססת על ידע חלקי) על כך שלא מוכרחים ביופסיה.. במקרים רבים הולכים לניתוח ויפל - Whipple ללא ביופסיה.. את צריכה לבקש מהכירורגים שמטפלים בו לקבל הסבר מפורט למה רוצים לבצע עוד ביופסיה..

הסבא שלי בן 70 אין לו מחלותוהתשובה של הסיטי אומרת "בראש הלבלב במעבר לאונסינט פרוסס יש גוש עם בקוטר של 2.5 ס"מ , הגורם להרחבה של צינור הלבלב המשותף, לא ניצפו בלוטות לימפה מוגדלות " מה זה אומר בבקשה??

שלוך לך, נשמע שסבהך עבר בירור מקיף.. לא תמיד יש צורך בביופסיה לפני הניתוח ויפל - הניתוח לכריתת ראש הלבלב.. הכל תלוי בנתונים של סבך, וגם במה בדיוק התוצאה של הסיטי. אם בסיטי יש אבחנה ברורה - גוש ברור, במיוחד אם הוא גורם להרחבת צינור הלבלב וצינור המרה, ואין גרורות - יש אפשרות לנתח בלי תשובת ביופסיה. חשוב גם מצבו הבריאותי. בן כמה הוא? האם סובל ממחלות נלוות? לפעמים דיחוי הזמן בהמתנה לביופסיה גורם לדחייה ארוכה של הניתוחבאופן לא מוצדק..

שלום נעמה, סוג הניתוח שניתן לבצע לכריתת הגידול בלבל תלוי במיקומו. אם הגידול ממוקם בראש או בגוף הלבלב – מבצעים ניתוח על שם ויפל (whipple operation, or pancreaticoduodenectomy), אם הגידול נמצא בצוואר או בזנב הלבלב –מבצעים ניתוח כריתת זנב הלבלב (distal pancreatectomy)

שלום אורטל, ברוב המקרים ניתן להגיע לאבחנה ללא ביופסיה. הסיבה לכך היא קושי רב בנטילת ביופסיה מהגידול, וחוסר דיוק . בנוסף, הדיוק של אמצעי הדימות בימינוגבוה מאוד בקביעת האבחנה. במרכזים רבים בעולם נהוג להציע לחולים ניתוח על סמך בדיקות ההדמיה ורק לעיתים יושלם הבירור בביופסיה ובמטרה לאפיין לפני הניתוח את סוג הגידול. מקומה של הביופסיה שמור בעיקר לחולים אשר רמת הסיכון בניתוח אצלם גבוהה מאוד או לסירוגין כאשר התהליך לא מוגדר ועולה החשד לגידול כמו לימפומה.

שלום אלי, ניתוח זה נחשב לאחד המורכבים ביותר בכירורגיה, ויש בו יש שיעור סיבוכים גבוה, ועלול להגיע לכדי 35-40%, ושיעור התמותה בניתוח במרכזים בעלי ניסיון בניתוחים אלה נעה סביב 2-5%. הסיבוך השכיח ביותר הוא פגיב בהתרוקנות הקיבה, והוא מופיע בשיעור של 20-30%. הטיפול בו הוא ברוב המקרים המתנה עד אשר מתאוששת הפעליות של הקיבה, ויכול להידרש ניקוז של מיצי הקיבה על ידי צינור זונדה שמוחדר לקיבה דרך האף. לעיתים סיבוך זה עלול לבשר על סיבוך אחר, קשה יותר. סיבוכים אחרים הם – פיסטולה (נצור) של מיץ הלבלב, (20-30%), זיהום פצע, או זיהום תוך בטני - מורסה או אבצס (10%), דליפה של מיץ עיכול או של מיץ לבלב לחלל הבטן (3-10%), דלקת דרכי מרה, דלקת ראות, דרכי השתן, דימום ועוד.

שלום גל, זהו ניתוח שבו כורתים את החלק השמאלי של הלבלב, שכולל גוף הלבלב וזנב הלבלב, וגם את הטחול.

בניתוח כריתת ראש הלבלב נכרתים מספר איברים שונים, אשר בשל קרבה אנטומית הדוקה של האחד למשנהו לא ניתנים להפרדה בניתוח. האיברים האלה הם –ראש הלבלב עצמו, חלק מהצינור המרה המשותף, שחלקו הסופי נמצא בתוך ראש הלבלב, והתריסריון – שמתחיל מהשוער של הקיבה ומסתיים במעי הדק (jejunum).