פורום שיקום לאחר אירוע מוחי

בלוטת האצטרובל (pineal) הינה בלוטה קטנה הנמצאת במרכז המוח ואחראית ליצור המלטונין, הורמון משרה שינה, כחלק מהתליך התקין שינה וערות. בגלל אספקת הדם העשירה שלה ומאפיינים ביולוגיים נוספים היא נוטה להסתייד והיא האיבר שמסתייד בשכיחות הגבוהה ביותר באדם ובחיות. ההסתיידות מתרחשת עם הגיל למרות שגם תוארו בלוטות אצטרובל מסויידות כבר בילודים. יש חוקרים הסבורים כי הסתיידות האצטרובל קשורה במחלות מוחיות ועשויה להיות קשורה בקשיי שינה, דוגמת אלה שרואים בגיל המבוגר. גם אם זה נכון, מדובר בתהליך טבעי שקורה באופן שכיח ביותר אם לא בכולם. אין בנמצא טיפול כיום (ישנם טיפולים ניסיוניים בחיות עם תוצאות לא טובות). לסיכום, הגם שמדובר בנושא מעניין ברמה האקדמית, לא חושב שיש סיבה להיות מוטרדים יותר מדי מהנושא, לפחות לא יותר ממה שאנו מוטרדים מהתהליך הטבעי והבלתי-נמנע של ההזדקנות. ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב, לצערי לא רשמת את גילך, מחלות רקע ותרופות אותן את לוקחת אם בכלל. למרות שעבר זמן מהאירוע ואת מתארת שתסמינים בשיפור אני ממליץ לא להזניח את הנושא לפנות לרופא המשפחה בהקדם האפשרי . אני גם ממליץ על ביצוע הדמיית מוח (דוגמת CT מוח) בהקדם האפשרי על מנת לשלול ממצאים המצריכים טיפול. במידה ואינך מצליחה לקבל תור בזמן סביר לבדיקת רופא ו/או להדמיה, יש לשקול פניה למיון. כל זאת, בהסתייגות שחסרים פרטים רבים כדי לקבל החלטה על מידת הדחיפות. הרבה בריאות ד"ר שי אופיר-גבע

שלום סימני פעימה בצוואר הינם סימן שגרתי ותקין באנשים רבים. באיזור נמצא הוריד הג'וגולרי המוביל דם מהמוח. וריד זה קרוב לעור וניתן לראות אותו אצל אנשים רבים ובמצבים שונים. פעימות באיזור אינן קשורות בדרך כלל במצבים מסוכנים, בטח לאור הרקע אותו תיארת.

שלום רב. בספרות קיימים דיווחים על קשר בין אנוריזמה הנגרמת מדיסקציה (dissecting aneurysm) לחבלות שונות בצוואר ובראש. לא מצאתי מחקרים גדולים שנעשו בשנים האחרונות בנושא, אלא מדובר בסדרות של תיאורי מקרה. התחום הקשור בבירור הסיבתי למפרצות מוח הינו נוירוכירורגיה, ואני ממליץ לך להפנות את השאלה לפורום רלוונטי בנושא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

תודה רבה כבר זורק משפטים בשתי השפות(שפת אם ושפה שנייה) יש כבר שיפור משמעותי, אך עדיין קשה לו עם השמות. הוא מקבל טיפול אינטנסיבי (חמישה טיפולים בשבוע) אצל הקלינאית תקשרות שמתקשרת איתו בשפת אם שלו, כולי תקווה שיחזור לעצמו🙏

שלום רב. המצב אותו אתם מתארים מוכר לי וגם מתואר בספרות. בד"כ כחודש לאחר אירוע מוחי (בתלות בגורמים שונים) רואים שיפור משמעותי יותר בתפקודים שנפגעו. מצב זה נובע בחלקו מירידה משמעותית בנפיחות הנלווית של רקמת האוטם. מכאן והילך יתכן וימשיכו להיות שיפורים משמעותיים בחודשים הקרובים. קשה מאוד לנבא מה יהיה השינוי ואילו שפות הוא יכלול. לא מן הנמנע שיהיה שיפור גם בשפת האם, אך לא ניתן לדעת זאת בוודאות. מניסיוני קיימים מקרים לכאן ולכאן. אני מניח שאם המטופל מאושפז במחלקה שיקומית, הוא עובר טיפולים שפתיים אינטנסיביים. האם הוא עובר טיפול גם בשפת האם? במידה והדבר מאוד חשוב לכם כדאי לשוחח על כך עם קלינאית התקשורת. לא תמיד יש העברה של ההישגים שהושגו בטיפול באפאזיה בשפה אחת, אל שפה שניה ולכן יתכן שכדאי לשלב במקרים מסויימים. החסרון בטיפול כזה הוא שאם השפה השניה היא השפה שבה המטופל נדרש לתפקד, הרי שטיפול דו-שפתי יכול להביא להישגים נמוכים יותר בשפה זו, ולכן מומלץ לדון בכך עם הקלינאית ועם הרופא השיקומי במחלקה. באופן כללי, אני ממליץ לשמור על אופטימיות, להמשיך לתקשר עם המטופל ולעודד אותו לתקשורת מילולית בשתי השפות. בשיחה יומיומית - מומלץ להפחית ככל שניתן "השלמת משפטים", "קריאת מחשבות" ושימוש בג'סטות אלא לעודד את המטופל לומר את הדברים גם אם זה לוקח הרבה זמן. השקעה של זמן ומאמץ מצידכם בתחום זה בשבועות הקרובים ישאו פרי בהמשך! לאחר האשפוז השיקומי, בהתאם להישגים שיושגו, נדרש לעיתים להמשיך בטיפול שפתי אינטנסיבי יחסית (2-3 טיפולים בשבוע) - טיפול שלעיתים קשה לקבל מקופת החולים, למעט במצבים בהם המטופל מקבל אשפוז יום. במידה ותראו כי הטיפול אינו אינטנסיבי דיו ניתן לחזור למרפאת המעקב של המחלקה השיקומית ולהסב את תשומת לב הרופא לצורך קבלת המלצה פורמלית לטיפול נוסף. ניתן כמובן להתייעץ עם רופא שיקום עם ניסיון בשיקום שבץ באופן פרטי, במקרים בהם אין זמינות מספקת. בברכת שיקום מוצלח לאביכם, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב אני מניח שאם בוצע צנטור אבחנתי, שהוא אינה פעולה נטולת סיכונים, הרי שזה נבע מדימום מוחי קטן שהתבטא באופן נוירולוגי, כלומר מדובר בנגע שהוכח ש-"יודע" לדמם, לפיכך ככל הנראה המצנטר סבור כי ביצוע הפרוצדורה יכול לשפר את הסיכוי למנוע דימום נוסף. לצנטור טיפולי כמו לכל טיפול רפואי ישנם יתרונות וסיכונים וקבלת ההחלטה אם לבצע פרוצדורה מסויימת מבוססת על הערכת הסיכוי והסיכון. במקרה הנ"ל, על מנת להיות בטוח שההחלטה היא נכונה הייתי מקבל חוות דעת שניה ממצנטר מוח נוסף, בעדיפות מישהו עם ניסיון משמעותי בתחום. מומלץ לבחור במצנטר מוח בעל ניסיון רב וכזה שאתה מרגיש שנותן לך את התשובות לחששות. בברכת בריאות ורפואה שלמה ד"ר שי אופיר-גבע

שלום דניאל כפל ראייה הינה ברוב המקרים תופעה הקשורה בתנועות העיניים. כדי שנוכל לראות ראייה חדה וראיית עומק, העיניים שלנו נעות באופן מתואם ביותר. התיאום מתבצע ע"י מערכת הנמצאת בגזע המוח שמקבל מידע מהעיניים (ראייה), מהמוח (לאן רוצים להסתכל), מאיבר שיווי המשקל באוזן (מיקום הראש) ומאיזורים נוספים. בשל כך, הסיבות שיכולות לגרום לכפל ראייה הן רבות מאוד - החל מדברים פשוטים מאוד כמו עייפות של שרירי הראייה, בעיות בעצבי הראייה ועד דברים הקשורים במוח עצמו, או אפילו לא קשורים למוח (ירידת לחץ דם כתוצאה מהפרעת קצב לב שבאה והולכת גם יכולה להתבטא כך). בדרך כלל דברים חמורים לא באים והולכים בצורה שכזו, ואולם נדרש לבצע הערכה מסודרת על מנת לא לפספס מצבים שניתן לטפל בהם לפני שיחמירו. על מנת לבצע את ההערכה חשוב מאוד להבין מה הרקע הרפואי שלך, האם התופעות הללו מופיעות יחד עם דברים נוספים, מתי זה הכי חמור, האם יש דברים שמקלים או מחמירים (למשל, מה קורה כשאתה עוצם עין אחת?) תרופות שהנל לוקח וכיו"ב. לצערי לא ניתן לבצע זאת דרך פורום הפתוח לקהל הרחב, והדבר דורש שרופא המבין בנושא יתעמק בבעיה. הרופא המומחה לבעיות כאלה הינו נוירואופתלמולוג, אך כל נוירולוג אמור לדעת איך לגשת לבעיה. CT מוח שולל בעיות מסויימות אך לא את כל הבעיות. למעט השקט הנפשי שלך, אני ממליץ לך להפגש עם נוירולוג או נוירואופתלמולוג כדי לדון בנושא. אני חושב שחרדה בשל מצב רפואי פוטנציאלי יכולה לפעמים להיות גרועה יותר מהמצב עצמו, ולכן ניתן גם להתייעץ עימי פרטנית כדי להבין את הדחיפות בקביעת תור לנוירואופתלמולוג ו/או לקבל המלצות לגבי בדיקות נוספות. מאחל לך רפואה שלמה והרבה בריאות, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום דורון תת-פריקת כתף הינה ממצא נפוץ אחרי אירוע מוחי הגורם לחולשת יד. מפרק הכתף הוא בעל צורת מכתש ועלי, כאשר המכתש הוא בעל מבנה יחסית שטוח (בשונה ממפרק בירך, למשל, שם המכתש עמוק למדי). הוא מיוצב במצב תקין ע"י מערכת שרירים המכונים "השרוול המסובב" (Rotator Cuff). כאשר האירוע המוחי גורם לחולשה של שרירים, השרירים לא מצליחים להחזיק את הראש של עצם הזרוע (העלי) בשקע של עצם השכמה (העלי) וכותוצאה מכך הראש סוטה מטה מעט, מה שמכונה תת-פריקה. מדובר במצב שיכול באופן פוטנציאלי לגרום לכאבי כתף בהמשך, ולכן חשוב להיות מודעים אליו. הטיפול אינו מיועד לטיפול בתת-פריקה עצמה אלא בכאבים שמתלווים אליה והוא כולל טיפול פיזיקלי לעידוד תנועתיות, שמירה על טווחים תוך כדי יצוב ושיכוך כאב בהתאם לצורך. זיהוי מוקדם מסייע בהמשך למנוע נכות. בברכת רפואה שלמה ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות תחושתיות שונות, בהתאם למיקום הפגיעה. מדובר בתופעות שיכולות להשתנות לאורך היום או התקופה, ולרוב השינויים אינם מעידים על אירוע חדש. התופעות האלה כוללת ירידה בתחושה (היפואסטזיה) למגע, לכאב ולטמפ', שינויים בתחושה שגורמים למגע רגיל להרגיש שונה או אפילו כואב (דיסאסטזיה) ונימולים או תופעות דמויות חשמל (פרסטזיות). הטיפול בתופעות האלה הוא משולב ויכול לכלול טיפול תרופותי, טיפול נפשי וטיפול פיזיקלי. כאשר סוג אחד של טיפל אינו עוזר מומלץ לפנות לרופא שיקום בעל ניסיון בתחום שיכול להמליץ על שילוב של טיפולים. קיימים סוגים שונים של טיפולים פיזיקליים בנושא, חלקם פשוטים אך דורשים ליווי של מטפל בעל ניסיון בתחום. לדוגמה, התנסות במגע במרקמים ומשטחים שונים בעיניים עצומות ו-"ניחוש" מהם. גם בתחום התרופתי קיימים כמה קווים של טיפול שניתן להעזר בהם. מניסיוני כל מטופל יכול להגיב שונה לתרופות שונות ולכן במידה ותרופה מסויימת לא עוזרת (אחרי שמגיעים למינון אפקטיבי!) אזי ניתן לנסות עוד מספר תרופות עד שמגיעים לתרופה שמתאימה. לחלק מהתרופות יתכנו גם אפקטים מיטיבים נוספים, שיכולים לעזור לבעיות נלוות, למשל - השראת שינה, טיפול בדכאון וכו'. אני ממליץ לך לרופא שיקום בעל ניסיון בשיקום שבץ באחד מבתי החולים השיקומיים ברחבי הארץ, כדי לקבל המלצות לטיפול כוללני. בברכה ורפואה שלמה, ד"ר שי אופיר-גבע

שלום רב לאחר אירוע מוחי יתכנו הפרעות בשדה הראייה אך גם בתפישה החזותית. התפישה החזותית הינה התהליך שבו המידע החזותי שהגיע אל המוח עובר עיבוד למידע בעל משמעות. יתכן מאוד שבעלך מסובל מבעיות מסוג זה. על מנת לאבחן זאת מומלץ לגשת לבעל מקצוע המבין בתחום ושיודע להעריך את ההשפעה התפקודית, כמו רופא שיקום המתמחה בשיקום נוירולוגי ומוחי. לצערנו מדובר בהפרעה יחסית נדירה ולכן חלק מהרופאי העיניים ואפילו הנוירולוגים מפספסים אותה. במידה ותאובחן ההפרעה ימליץ הרופא על ריפוי בעיסוק מוכוון. בריפוי בעיסוק תתבצע עבודה שתעודד את שיפור הזיהוי החזותי וילמדו אסטרטגיות לשיפור התפקוד נוכח ההפרעה. מומלץ לגשת לאבחון בהקדם כי מדובר בהפרעה שיכולה לגרום לקושי רב בחיי היום-יום ושיש מה לעשות עימה. בברכת שיקום מוצלח ד"ר שי אופיר-גבע