פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם (מחלות כליה, מחלת כליות כרונית, אי ספיקת כליות ודיאליזה, לחץ דם גבוה) - עמוד 5

שלום רב למתעניין. שאלה חשובה מאד. מתברר שמחלת כליות אינה מחלה נדירה כלל. ובקרב האוכלוסיה הבוגרת בישראל כ13% סובלים ממחלת כליה. מרביתם כלל אינם מודעים לה. האבחון פשוט בבדיקת דם לקריאטינין ובדיקת שתן פשוטה לחלבון ואלבומין. ככל שנאבחן ונטפל יותר מוקדם , כך נוכל לשמור על הכליה לאורך זמן. הבשורה הטובה היא שיש הרבה מה לעשות. ובשנים האחרונות נוספו לארגז הכלים הנפרולוגי תרופות חדשות שחוללו מהפכה של ממש בטיפול במחלות כליה. הטיפול מתחיל בשמירה על אורח חיים בריא, ירידה במשקל, הפסקת עישון, שינויים תזונתיים(הורדת מלח וחלבון , ועבור סכרתיים הורדת סוכר). המנעות מתרופות שעלולות להזיק לכליות. הקו השני בטיפול הינו איזון תרופתי של לחץ דם ועבור סכרתיים איזון סכרת. ובקו השלישי הטיפולים המתקדמים (אוזמפיק, מעכבי SGLT2 פינרנון וכו') – חלקן מיועדים לסכרתיים עם מחלות כליה וחלקן לכל מטופל עם מחלת כליה ללא קשר לסכרת. ושוב , חשוב לזכור, ככל שמתחילים בטיפול ובמעקב אחר מחלת הכליה בשלב מוקדם יותר כך ניתן לשמר את תפקוד הכליות בצורה טובה יותר ולשנים ארוכות. בריאות שלמה. יובל

הי , אכן אטנולול אינה תרופת קו ראשון ליתר לחץ דם. הטיפול בלחץ דם כולל תמיד שינוי אורחות חיים. הורדת צריכת מלח, פעילות גופנית, ואם קייים עודף משקל דיאטה לירידה במשקל. בהמשך לפי הצורך ובהתאם לערכי לחץ הדם מוסיפים תרופות על פי רוב , משלב של שתי תרופות קו ראשון. שכוללות או משתנים או חוסמי תעלות סידן או תרופות שמעכבות את ציר הרנין אנגיוטנסין אלדוסטרון, אטנולול שייכת לקבוצת חסמי הביתא , ובמינון שצויין בשאלה השפעתה על לחץ הדם קטנה. ממליץ לפנות לרופא המשפחה / מרפאה נפרולוגית ולבחון הצורך במתן טיפול תרופתי אחר בהתאם לערכי לחץ הדם. יובל

מעריכה את התשובה המהירה

הי. המצב שאת מתארת אכן דורש התייחסות ובירור על מנת שתוכל לקבל את הטיפול המתאים ביותר. אני מניח שאחותך מטופלת במסגרת מכון נפרולוגי בבית חולים וכי ההחלטות באשר לטיפול נעשו לאחר בירור של מחלת הכליה לרבות ביופסית כליה. אם אינך שקטה לגבי ההחלטות הטיפוליות ובהעדר שיפור זה בהחלט לגיטימי ונכון לפנות לחוות דעת נפרולוגיתנוספת. הפורום הינו פורום למידע כללי . אחותך זקוקה להתיחסות אישית ומעמיקה במסגרת ביקור במרפאה נפרולוגית. אני מתנצל, הפורום אינו מיועד למתן המלצות על רופאים נפרולוגים. אני מאחל לאחותך החלמה מהירה. יובל

עו״ד שלום רב. תודה על השאלה. ניתן למנוע הצוורות אבנים בכליות( לצערי לא באופן מוחלט , אולם בהחלט ניתן להוריד הסיכון להיווצרותן ולהוריד את קצב גדילת האבנים). הטיפול צריך להיות מותאם בהתאם לסוג האבן. אם עברת הוצאת אבן בפעולה ניתוחית, או שאבן יצאה באופן ספונטני – ניתן לשלוח האבן למעבדה לקביעת ההרכב הכימי שלה. במקביל ניתן לבצע בירור ביוכימי באיסופי שתן ולקבוע את הרכב האבן המשוער, גם כאשר אין אבן שניתן לשלוח למעבדה. בהתאם להפרעות שימצאו באיסוף השתן , ניתן לבנות תוכנית טיפולית אשר תסייע במניעת הווצרות האבנים ותסייע במניעתו או דחייתו של התקף האבנים הבא. כללי האצבע למניעת אבנים באופן כללי: 1. שתיה מרובה - על מנת לשמור על תפוקת שתן של מעל 2.5 ליטר ליום. קרי שתיה של לפחות 3 ליטר מים ליממה. 2. דיאטה דלת מלח – פחות מ5 גרם מלח ליום או 2 גרם נתרן ליממה. 3. המנעות ממשקאות קלים ממותקים 4. הורדת צריכת חלבון מהחי 5. צריכת פירות וירקות ובעיקר פרי הדר ולימונים – מכילים ציטרט אשא מסייע במניעת הווצרות אבנים 6. המנעות מצריכת תוספי ויטמין C בעוד שהאורולוגים עוסקים בטיפול באבנים הגורמות לסימפטומים. הרי שהנפרולוג בכל הקשור למחלת האבנים עוסק במניעת הווצרותן. בעזרת בירור פשוט וטיפול לא מורכב ניתן למנוע השנות של אבנים בדרכי השתן ולמנוע התקפי "עווית כלייתית" עתידיים. בריאות שלמה, יובל

הי רחלי, תודה על השאלה החשובה. בשנים האחרונות במקביל לבדיקת הקריאטינין, נוסף הערך של ה-EGFR או Estimated Glomerular Filtation Rate. גם הקריאטינין וגם ערך זה הם מדדים לכמה הכליות מצליחות לנקות או לפנות את הדם מרעלים. הEGFR משקלל שלושה משתנים בתוך נוסחה – המשתנים הם הקריאטינין, גיל המטופל ומין המטופל(זכר או נקבה). אם הוא נמוך, זה יכול להצביע על ירידה בתפקוד הכלייתי, אבל זה ממש לא אומר שיש סכנה מיידית. יש היום לנפרולוגיה ולרפואה כלים רבים חדשים , שמסייעים לייצב ולהאט את קצב ההדרדרות של מחלת הכליה ואת קצב הירידה של ה-EGFR. חלק גדול מהטיפולים החדשים מסייע במקביל גם בשמירה על הלב וכלי הדם. שמירה בעזרת אותם כלים על הכליות מסייעת בהורדת תחלואה לבבית, מאטה את ההדרדרות הכלייתית ודוחה (ולעיתים אפילו מונעת) ההגעה לדיאליזה. מעקב נפרולוגי, בירור מסודר של המחלת הכליה, ומתן טיפול מותאם אישית, יכול לסייע בשמירה על בריאות הכליות והלב ויכול לסייע בשמירה על איכות חיים ואריכות ימים גם בנוכחות ירידה ב-EGFR. בריאות שלמה, יובל

הי קובי, שאלה מצויינת. התשובה תלויה בהרבה מאד גורמים ועל כן ההמלצות משתנות בין אדם לאדם בהתאם למצבו הרפואי. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם — לרוב האנשים שתייה של 1.5–2 ליטר מים ביום מספיקה. מספר דוגמאות יותר ספציפיות: במזג אויר חם כמו בארץ ועבור אנשים פעילים – תדרש שתיה רבה יותר בגלל אובדן הנוזלים בהזעה. בזמן מחלת חום – או במקרה של דלקת בדרכי העיכול עם שלשולים מרובים תדרש שתיה רבה יותר. למניעת אבנים בדרכי השתן אצל אנשים עם רקע של מחלת אבנים בדרכי השתן אנו ממליצים לשתות מעל 2 ליטר ליממה. לעומת זאת אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת לב ואשר מטופלים במשתנים, ההמלצה תהיה על פי רוב להגביל השתיה לליטר עד ליטר וחצי ליממה . הגבלה דומה מומלצת לאנשים עם מחלת כליה מתקדמת או עם נטיה לבצקות . השורה התחתונה - חשוב להתאים את ההמלצה לשתיה למצב הבריאותי וגם לאורח החיים של כל אחד ואחד. ככלל אצבע 8-10 כוסות מים זו המלצה לאנשים ללא תחלואה נלווית לבבית או כלייתית. מקווה שהצלחתי לענות, יובל

הי משה הגבלת צריכת מלח חשובה לאיזון לחץ דם( רמות הנתרן בדם לא מושפעות מכך) יש לצרוך עד 2 גרם סודיום או 5 גרם מלח ליום. הגבלת צריכת חלבון ובעיקר חלבון מהחי מסייעת בשמירה על בריאות הכליות לאורך זמן. ממליץ לפנות לדיאטן נפרולוגי להתאמת תפריט עבורך. ממליץ להוריד צריכת קפה ל1-2 כוסות ליום ( זה לא משפיע על הקריאטינין ישירות אבל כן גורם לעליית לחץ דם) לגבי שתיית מים כעקרון 8 כוסות ליום זו כמות סבירה אולם יש מצבים כמו אבנים בדרכי השתן שממליצים על שתיה רבה יותר , ויש מצבים כמו אי ספיקת לב או רמות נתרן נמוכות בהם מגבילים דווקא שתיה - הוועץ עם רופא המשפחה/קרדיולוג/ נפרולוג בסוגייה זו. פעילות גופנית מותאמת חשובה לבריאות הלב הכליות ובריאותך הכללית. מומלץ על 150 דקות לשבוע בדרגת עצימות בינונית. יש להתאים את אופי הפעילות באופן אינדיבידואלי.( אין טעם להמליץ על הליכה של 5 ק"מ ביום למטופל שסובל מכאבי ברכיים וכו') מקווה שסייעתי יובל

ראשית תודה על תשובתך המועילה . הזכרתי בשאלתי את השפעת תרופת הקרנדיאה שמטרתה הורדת ה- eGFR. לאחר חודש של נטילת הקרנדיאה 10 מ"ג, עלה הקריאטינין מ-1.38 ל-1.63. בהוראת רופא המשפחה הפסקתי והפנה אותי להחלטת נפרולוג אלא שאין תורים . אם התרופה העלתה קריטינין בדם הרי שהיא מעלה את רמת ה-eGFR ולא מפחיתה סיכון כרשום בעלון התרופה. מה אומר הניסיון בתרופת הקרנדיאה? כמה זמן התרופה בשימוש. והאם קיימות תרופות אחרות להורדת eGFR? האם אפשר לקבוע תור אליך במסגרת כללית מושלם? מודה לך מאד על העזרה! כהן משה (לא גיל)

מר כהן , מתנצל על הבלבול בשם, בעית הבנת הנקרא מצידי...(גיל/גילי) קרנדיה או פינרנון זו תרופה חדשה יחסית נמצאת בשימוש קליני מזה מספר שנים לאחר שעברה בדיקות נרחבות לגבי יעילותה ובטיחות השימוש בה. מאושרת FDA בטוחה ומומלצת לשימוש. התרופה נמצאה במחקרים גדולים כבעלת אפקט מייטיב גם מבחינת תחלואה לבבית וגם מבחינת הגנה על הכליות. לאור הרקע הרפואי שלך מדובר בתרופה חשובה עבורך. הורדת תחלואה לבבית היתה בעיקר בהורדת אשפוזים בשל החמרה באי ספיקת לב .(למרות שגם כללה הורדת ארועי שבץ, ההתקפי לב ותמותה מהם) מבחינה כלייתית הורדת הפרשת חלבון ושמירה על קריאטינין יציב לאורך זמן והורדת קצב הדרדרות מחלת הכליה. מדובר בתרופה חשובה מאד שלטווח ארוך שומרת על בריאות הכליות והלב. התרופה יכולה לגרום לעליה קלה בקריאטינין כאשר עליה של עד 30% בקריאטינין לא מהווה אינדיקציה להפסקתה. ועל פי רוב לאורך הזמן יחול שיפור קל בקריאטינין עם חזרה לכוון ערכי הבסיס. העליה בקריאטינין הינה על רקע שינויים המודינמיים בכליה ולא מעידה על ירידה אמיתית ביכולת הסינון הכלייתי. הסיבות להשהייתה יכולה להיות עליה מעל 30% בערכי הקריאטינין או עליה ברמות אשלגן אל ערכים מעל 5.5. מטרת התרופה לשמר EGFR , (לשמר הסינון הכלייתי) ולא לגרום לשיפור בו. במחלות כליה כרוניות על פי רוב הנזק בלתי הפיך והמטרה הינה לשמר את הקיים. במקרה שלך התפקוד הכלייתי לא רע וחשוב לשמר אותו(הכוס יותר מלאה מריקה) באשר לזימון תורים לנפרולוגים. אכן יש בעיית זמינות תורים בקופות , אולם מנסיוני מדי יום יש ביטולי תורים, וממליץ לנסות לבדוק מדי יום , קרוב לודאי שתוך ימים ספורים תמצא תור שיתפנה. באתר אינפומד יש רשימה ארוכה של נפרולוגים שתוכל להחליט למי מהם אתה מעוניין לפנות ובאיזו מסגרת.(ציבורי/פרטי/מושלם) בריאות שלמה יובל

אני מודה לך על תשובותיך המלמדות והמועילות ובעקבות כך אבקש מהרופא חידוש מרשם הקרנדיאה. רק בעניין הנתרן לא ברור לי. אני מאד אוהב מלח וחמוצים ואגוזים קלויים וקשה לי להיגמל. למרות זאת והודות לתרופות, לחץ הדם מאוזן ואף נמוך במקצת. בדרך כלל לחץ הדם נע כ-110-130 על 60-75 . דופק 55-65. האם הנתרן עצמו לא מעלה רמות קריאטינין ורמות חלבונים בדם ובשתן? בבדיקות הדם תמיד בטווח הנורמה. תודה רבה!

אני ממליץ להוריד כמות הנתרן בתזונה. פחות מחמישה גרם מלח או שני גרם נתרן. הגבלת צריכת מלח או נתרן אי אבן יסוד באיזון לחץ דם , הורדת הפרשת חלבון ואלבומין בשתן. ושימור התפקוד הכלייתי(הegfr). עליך לפנות לדיאטן ולעשות כל מאמץ להוריד פיצוחים וחמוצים וזיתים מהתזונה. ריכוז הנתרן בדם אינו קשור לצריכת המלח. ואינו מדד לצריכת המלח בתזונה.

הי, תודה רבה על השאלה. התשובה תלויה בין השאר בנתונים שלך -גיל תחלואת רקע וכו. וגם תלויה את מי שואלים. האם לפי הנחיות האיגוד האירופאי או האיגוד האמריקאי . האמריקאי קצת יותר מחמיר. עבור אנשים צעירים - אני ממליץ לפעול על פי הארגון האמריקאי אשר מגדיר לחץ דם אופטימלי או נורמלי כנמוך מ120/80. מוגבר בין 120-130 סיסטולי ונמוך מ80 דיאסטולי ויתר ל"ד בדרגה 1 כערכים בין 130-139 ודיאסטולי בין 80-89 המדידה שצירפת מכניסה אותך לקטגוריה של יתר לחץ דם דרגה 1. בטרם נכריז עליך כסובל מיתר לחץ דם . אני ממליץ לבצע מספר מדידות בוקר וערב לפני הארוחה ולפני תרופות אם אתה נוטל. לבצע מספר מדידות בהפרש של מספר דקות בין כל מדידה ולהתייחס לממוצע הערכים הנמוך מבין המדידות החוזרות. באם ערכי לחץ הדם יורדים אל מתחת ל130/80 איני סבור כי יש מקום לטיפול תרופתי. אלא רק שמירה על אורח חיים בריא פעילות גופנית המנעות מעישון ירידה במשקל אם ישעודף משקל , והכי חשוב הורדת צריכת מלח. באם לחצי הדם נותרים באותם ערכים כפי שציינת: באם הנך בריא בלי תחלואה נלווית אחרת כגון סכרת או מחלת לב/ארוע מוחי - ניתן בשלב ראשון לנסות רק שינוי באורחות חיים כגון , הורדת מלח בתזונה, הורדה במשקל אם יש עודף משקל , פעילות גופנית ומעקב אחר ערכי לחץ הדם. אם הנך סובל מתחלואה לבבית נלווית או מחלות רקע נוספות, וערכי לחץ הדם באופן עקבי עם ערכים דיאסטולים סביב 90 יתכן שיש מקום להוסיף טיפול תרופתי להורדת לחץ דם כבר כעת, במקביל לשינוי אורחות החיים והתזונה. בברכה, יובל

שלום מרדכי, זו שאלה חשובה מאד. ראשית דופלקס הינה תרופה שמכילה בתוכה שתי תרופות שהן קו ראשון בטיפול בלחץ דם: ואלסרטן, ואמלודיפין. מדובר בטיפול מצויין לאיזון לחץ דם, ועל כך מגיעות לרופא המשפחה שלך תשבוחות. איזון לחץ דם הינו חשוב ביותר לשם מניעת סיבוכים שונים כגון מחלות לב לרבות התקפי לב ואי ספיקת לב, ארועים מוחיים וגם פגיעה בכליות. תרופות שמטרתן לאזן את לחץ הדם, דווקא מגינות על הכליות לטווח ארוך ולכן חשוב להקפיד ליטול את הטיפול התרופתי באופן קבוע. התרופה ואלסרטן עלולה לגרום לעליה קלה בקריאטינין (עד עליה של 30% מערכי הקריאטינין הבסיס נחשבת עליה קלה). מדובר בעליה בקריאטינין בגלל שינויים המודינמיים ולא בעקבות פגיעה בכליות. כלומר אם נפסיק את התרופה, הקריאטינין צפוי לחזור לרמתו המקורית. אדרבא, השינוי הקל בקריאטינין הינו מצב צפוי ונורמלי לחלוטין ומראה שהתרופה עובדת. במקרה שלך העליה בקריאטינין הינה בהתאם לצפוי ואינה מהווה אינדיקציה להפסקת טיפול תרופתי חשוב זה. אני ממליץ להקפיד על שתיה של 8-10 כוסות ליום ולחזור על הבדיקות בעוד כחודש. נדרש כמובן מעקב במסגרת מרפאת הקהילה(רופא המשפחה) או מרפאה נפרולוגית על מנת לודא שלחץ הדם מאוזן כנדרש, שלא מתפתחות תופעות לוואי לטיפול. וכן ועל מנת לבצע התאמה אישית בטיפול התרופתי כמו גם מתן הנחיות לשמירה על אורח חיים בריא וכו'. בברכת בריאות שלמה, יובל

שלום ותודה רבה על השאלה, נתחיל לפי שלבים: קריאטינין 1 , מדד ליכולת הסינון של הכליה הינו תקין לחלוטין לאדם בגילך ואינו מעיד על מחלת כליה. שתן קצפי עלול להיות סימן לחלבון בשתן (וחלבון בשתן יכול להעיד על בעיה בכליות) אבל כמובן שמראה של שתן קצפי - זאת לא הדרך לאבחן מחלת כליה: שתן קצפי יכול להופיע גם מסיבות אחרות, לפעמים גם סיבות טריויאליות כמו חומר הניקוי של האסלה, שתן מרוכז או זרם חזק. ולכן צריך בדיקה נוספת של השתן – בדיקה כמותית לכמות החלבון והאלבומין בשתן. אמנם בבדיקת שתן איכותית (שתן כללית או סטיק שתן) נמצא אצלך חלבון +1. אולם בנוכחות שתן מרוכז זהו ממצא שכיח ולא מעיד בהכרח על בעיה כלייתית. המלצתי הינה לבצע בדיקה כמותית לחלבון ואלבומין בשתן: בדיקת שתן ליחס חלבון קריאטינין ויחס אלבומין קריאטינין על מנת לראות אם יש הפרשה של חלבון בשתן. בשולי הדברים אציין כי משקל סגולי גבוה של השתן מעיד על שתן מרוכז, ושתן מרוכז מעיד על פי רוב על שתיה לא מספקת. ממליץ להקפיד על שתיה של 8-10 כוסות מים ליום , ולבצע הבדיקה תוך הקפדה על שתיה זו. אני תקווה כמובן שהבדיקה הכמותית שתבצע תוכיח את בריאותך. (ואם בכל זאת ימצא חלבון , אני כאן לרשותך לכל שאלה) בברכת בריאות שלמה, יובל