איך מבררים את הסיבה לשיעול
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 03/06/2009
תאריך עדכון: 27/09/2013
2 דקות קריאה
שאלה:
אני סובלת משיעול חזק ומחניק מלווה בליחה בהירה (לא ירוקה) כבר במשך חודש ברציפות. קיבלתי מוקסיפן פורטה, קודיקל וטלפסט 180 (אלרגיה?). הסבל קשה ופתרון לא נראה באופק. מה עוד עלי לעשות?
תשובה:
שיעול נקרא שיעול חריף אם משכו פחות משלושה שבועות, ושיעול כרוני אם הוא נמשך מעבר לזמן זה. השיעול החריף בדרך כלל נובע מסיבות זיהומיות, ויראליות או חיידקיות, במערכת הנשימה העליונה או בריאות. שיעול כרוני במעשן מעלה חשד למחלת ריאות חסימתית או לממאירות בריאות. באנשים שאינם מעשנים, שלוש הסיבות השכיחות לשיעול כרוני הן הפרשות באזור הלוע האחורי (Post Nasal Drip), אסתמה והחזר חומצה בין הקיבה לוושט. ישנה משפחה של תרופות להורדת לחץ דם, הנקראות מעכבי ACE ( טריטייס, אנלדקס ועוד), שגם עלולות לגרום לשיעול ממושך כתופעת לוואי. גורמים שכיחים פחות כוללים אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, תסחיף ריאתי ועוד. להלן הדברים שצריך לבדוק הרופא במטופל הסובל משיעול. בירור ההיסטוריה הרפואית: 1. האם השיעול הוא חריף או כרוני? 2. האם כאשר השיעול החל היו עוד תסמינים של זיהום נשימתי כמו כאבי גרון, נזלת ועוד? 3. האם זהו שיעול עונתי? האם יש צפצופים נשימתיים? אם כן, יתכן שהבעיה היא אסתמה. 4. האם יש תסמינים התומכים ב- Post Nasal Drip (הפרשה מהאף, עקצוץ בגרון) או בהחזר חומצה מהקיבה לוושט (צרבת או תחושה שהאוכל "עולה"). היעדר תסמינים אלה לא שולל סיבות אלו, אבל מציאותם מחזקת את האפשרות שהן האחראיות לבעיה. 5. האם יש חום או כיח? אם כן, יתכן שהבעיה היא זיהום, שיכול להיות גם דלקת ריאות. 6. האם למטופל מחלות נוספות או גורמי סיכון למחלות נוספות: עישון, חשיפה סביביתית (אסבסט), גורמי סיכון לאיידס ועוד. 7. האם המטופל נוטל תרופה ממשפחת מעכבי ACE? בדיקה גופנית מלאה, הכוללת בדיקה של הלוע, של הלב, והאזנה לריאות. בדיקות: בדיקות דם כלליות, צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאה (כדי לבדוק את האפשרות של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית במעשנים), בדיקה שאין דם בכיח, שליחת תרבית למעבדה כדי לשלול זיהום, ובדיקה של אילו תאים נמצאים בכיח. בדיקות מתוחכמות יותר נשלחות לפי הצורך. טיפול בשיעול: הטיפול מותאם לסיבה שמוצאים לשיעול. אם לא נמצאת הסיבה ויש שיעול כרוני בלתי מוסבר, הנטייה היא לתת טיפולים שיהיו גם טיפוליים וגם אבחנתיים, כגון נוגדי אלרגיה, תרסיס לאף, טיפול לאסתמה וטיפול להחזר חומצה קיבתי-ושטי (ריפלוקס). טיפול תסמיני בלתי ספציפי לשיעול, כמו קודאין, ניתן כאשר הסיבה לשיעול לא נמצאאת, והשיעול פוגם בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל. לשיעול עם כיח לא נוהגים לתת מדכאי שיעול כקודאין, מכיוון שאז הכיח עלול להצטבר, להפריע לנשימה, ולהזדהם. אם השיעול ממנו את סובלת ממשיך, פני לרופא המטפל על מנת להמשיך את הבירור בכיוונים אלה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד