האם חבלת חזה קלה בתאונת דרכים, כאשר היא מלווה בדחק נפשי ברור ומשמעותי כתוצאה מהתאונה, יכולה לגרום לנכות קרדיאלית? אם כן, מהו פרק הזמן המקובל בספרות הרפואית בין האירוע לבין הופעת הכאבים על מנת שהקשר בין המצב הקרדיאלי לבין התאונה יהיה סביר יותר? אודה

אתה מעלה שני גורמים שונים שאינם קשורים זה לזה בנוגע ל"נכות קרדיאלית". האחד חבלת חזה והשני דחק נפשי. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שלשם הגדרת נכות קרדיאלית יש צורך בממצא אובייקטיבי להוכחת הפגיעה הלבבית, דהיינו אקו לב הבודק את התפקוד הלבבי. כמו כן על מנת לקשר בוודאות בין חבלה לפגיעה לבבית יש צורך באקו לב טרם החבלה, כאקו לב ביקורת. כאבים בחזה הינם סימפטום שכיח אשר הסיבות לו רבות ביותר, תוכל לקרוא עליהם באתר בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_121406_4.htm . בהחלט חבלה לחזה יכולה להיות אחד הגורמים לכאבים בחזה. באם מדובר בחבלה לצלעות, הכאבים יכולים להיות ממושכים ביותר (שבועות עד חודשים). לגבי הקשר בין הגורמים שציינת לבין פגיעה לבבית: 1. חבלת חזה בתאונת דרכים יכולה להוביל לפגיעה לבבית קשה עד לאי-ספיקת לב, וזאת באם החבלה היתה בעוצמה גבוהה והובילה לקונטוזיה (חבלה קהה) לבבית. הדבר מתבטא בכל הסימפטומים של אי-ספיקת לב, מופיע סמוך מאד לחבלה וניתן לאבחנו באקו לב. 2. דחק נפשי מתאונת דרכים אינו מתואר בספרות הרפואית כאחד הגורמים לנזק לבבי ישיר. קיימות תיאוריות המראות קשר בין סטרס נפשי לבין טרשת עורקים, המובילה לפגיעה באספקת החמצן לשריר הלב, ויכולה להוביל לאוטמים בשריר הלב. אוטם בשריר הלב בהחלט פוגע בתפקוד הלבבי ומהווה נכות קרדיאלית. מאידך גיסא, גורמי הסיכון לאוטם של שריר הלב אשר יותר מוכחים הינם סיפור משפחתי, עישון, עודף שומני הדם, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר. גורמי סיכון אלה שכיחים הרבה יותר ומוכחים הרבה יותר מאשר סטרס נפשי ולכן יכולים להיות הם הגורמים לאוטם ולאו דווקא הדחק הנפשי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד