ילדתי לפני חצי שנה, ובבדיקות דם שגרתיות התגלתה פעילות יתר של בלוטת התריס. בעקבות כך נשלחתי לכמה בדיקות. בבדיקת אולטרסאונד התוצאה היתה כי נראה שיש עדות למחלת השימוטו (ושכעת מתחילה תת-פעילות של הבלוטה). בתשובות של בדיקת מיפוי כתבו שיש זפק דיפוזי. עברת

פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להופיע בכמה מצבים. השכיח ביותר הוא מחלת גרייב, מחלה אוטואימונית (חיסון עצמי) בה הגוף מייצר בטעות נוגדנים נגד בלוטת התריס, אשר גורמים לה לפעול באופן מוגבר ולייצר עודף של הורמוני הבלוטה. מצב נוסף בו מופיע עודף של הורמוני בלוטת התריס הוא כשמתחילה מחלה אוטואימונית הפוכה, הנקראת מחלת השימוטו. במחלה זו, הגוף מייצר נוגדנים נגד בלוטת התריס, אשר גורמים דווקא להפסקת ייצור ההורמונים. במחלה זו ישנו חסר של הורמוני התריס, אך לעיתים, בשלב הראשון של המחלה, יש דווקא עלייה זמנית של הורמוני התריס ולאחר מכן מתרחשת הירידה. ברוב המקרים החסר הוא קבוע, אך הטיפול במצב זה הוא פשוט מאוד, על ידי נטילה של הורמוני בלוטת התריס בכדור פעם ביום. הממצאים בבדיקות האולטרסאונד, המיפוי והנוגדנים החיוביים - כולם מצביעים יותר לכיוון אבחנה של מחלת השימוטו ולא לאבחנה של מחלת גרייב. שתי מחלות אלו הן למעשה סוג של דלקת, לכן אין סתירה בין מחלת השימוטו או דלקת של בלוטת התריס. תירוגלובולין (Thyroglobulin) זהו החומר המצוי בתוך בלוטת התריס, וממנו מיוצרים הורמוני התריס T3 ו- T4. הרמה בבדיקתך תקינה (רמתו התקינה בדם ביחידות של ng/ml היא 20-1). רמה גבוהה מופיעה במקרים של סרטן של בלוטת התריס ובמחלת גרייב (פעילות יתר של בלוטת התריס). מחלות אוטואימוניות שכיחות יותר בנשים צעירות, והריון הוא בהחלט טריגר אפשרי למחלות אוטואימוניות. רקע משפחתי הוא שכיח במקרים רבים, אך אינו הכרחי, המחלה יכולה להופיע גם במי שאין לו רקע כזה. לא ציינת אילו תרופות את לוקחת. אני ממליצה שתפני מיידית לרופא הנשים שלך לוודא שאכן מותר לקחת את התרופות שאת נוטלת בזמן הנקה. תוכלי למצוא מידע רב על מחלות בלוטת התריס בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_061802_3.htm