עקב דלקת בדרכי השתן, זה 6 שבועות שאני מקבל אנטיביטיקות שונות ללא הטבה (ציפרו, דוקסילין). כעת אני לוקח אוגמנטין במשך 5 ימים ללא הטבה. מה עלי לעשות? האם נטילת אנטיביוטיקה לאורך זמן אינה מסוכנת?

משאלתך אני מבין כי אין אתה סובל מדלקת בדרכי השתן אלא מדלקת בדרכי המין. הסימפטומים מהם סובלים גברים משני מצבים אלה הם דומים: צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן. לעיתים כאשר מדובר בדלקת בדרכי המין קיים גם כאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). ההבדל בין שני סוגי הדלקות הוא רב ביותר, החל במיקום הדלקת הזיהומית (האיברים המעורבים שונים), החיידקים המובילים להיווצרות הדלקת, הסיבוכים של כל אחת מהדלקות, הטיפול השונה ומשך הטיפול. דלקת בדרכי השתן אינה שכיחה בגברים צעירים (עד גיל 50), ובמרבית המקרים מערבת את שלפוחית השתן בלבד, אך לעיתים גם את הכליות. המזהמים הינם חיידקי מעיים, והסכנה היא הגעת הזיהום לכליות ופגיעה בתפקודן. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי קצר בן שבוע עד 10 ימים בגברים (בנשים בדלקת לא מסובכת אף 3 ימים מספיקים), והמשך בירור מדוע הגבר סובל מדלקת בדרכי השתן, כלומר חיפוש פגם מבני כזה או אחר (ציסטות, החזר שתן מהשלפוחית לכיוון הכליות וכדומה), הואיל ומדובר בבעיה נדירה. מאידך, דלקת בדרכי המין הרבה יותר שכיחה בגברים צעירים ופעילים מינית. הדלקת יכולה לערב את השופכה, בלוטת הערמונית, צינורות הזרע, בלוטות הזרע והאשכים. כאמור, הסימפטומים דומים לסימפטומים בדלקת בדרכי השתן, כלומר, הגבר סובל בדרך כלל מצריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכן מכאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). במקרה שמדובר במחלת מין הגורמת לכך, קיימת גם הפרשה מפתח הפין. החיידקים המובילים לדלקת זו כוללים גם חיידקי מעיים אך גם מזהמים הגורמים למחלות מין, כגון הרפס, זיבה, כלמידיה, עגבת או טריכומוניאזיס. הבעייתיות במחלה זו היא העובדה שלעיתים יש צורך בטיפול ממושך ביותר (לעיתים שבועות רבים עד חודשים) על מנת לסלק לחלוטין את הגורם המזהם. זו הסיבה שאתה מטופל כל כך הרבה זמן באנטיביוטיקה. מאידך, אם אין תגובה לטיפול יש צורך להחליף האנטיביוטיקה כי ייתכן שהמזהמים אינם רגישים לאנטיביוטיקה אותה אתה נוטל. יש חשיבות מירבית למציאת החיידק הגורם, והבנה מהן האנטיביוטיקות העובדות עליו. מציאת החיידק נעשית ע"י תרבית שתן או תרבית מנוזל הזרע, אולם בניגוד לדלקת בדרכי השתן בה קל להצמיח את החיידקים, חיידקים ומזהמים אחרים המובילים לדלקת בדרכי המין מאד קשה לגדל ולהצמיח, ולכן אנו מתחילים טיפול אנטיביוטי אמפירי (ראשוני), בהתאם למידע הקיים בידינו לגבי המזהמים השכיחים באוכלוסיה (שילוב של ציפרו ודוקסילין הוא שילוב אנטיביוטיקות טוב מאד למזהמים משני הסוגים). ישנם שני סיבוכים משמעותיים בדלקות בדרכי המין: האחד הוא פגיעה באיכות נוזל הזרע וביכולת העברתו אל השופכה, כאשר התוצאה יכולה להיות פגיעה בפוריות. הסיבוך השני הוא התפתחות תסמונת כאב אגן כרונית (Chronic Pelvic Pain Syndrome), השכיחה יותר לאחר פרוסטטיטיס (דלקת של הערמונית). זוהי תסמונת המתבטאת בכאבים באזור האגן התחתון, האשכים, פי הטבעת והפין אך ללא עדות לזיהום או דלקת. בנוסף קיימת שכיחות גבוה של סימפטומים במתן שתן (היסוס, צריבה, כאב, זרם חלש). הסימפטומים נוהגים להופיע ולהיעלם לתקופות משתנות. לשאלתך לגבי נטילת אנטיביוטיקה לזמן ממושך, טיפול אנטיביוטי ממושך אכן טומן בחובו תופעות לוואי רבות (תופעות לוואי של התרופה, התפתחות זני חיידקים עמידים, פגיעה בחיידקים "הטובים" היוצרים את הפלורה הטבעית של הריריות בגופנו), אולם בכל מקרה יש לשקול את החסרונות מול היתרונות – חיסול המזהמים המובילים לדלקת בדרכי המין הוא חשוב ונחוץ ביותר בשל הסיבוכים האפשריים, ולכן על אף החסרונות שבטיפול אנטיביוטי ממושך, אנו ממליצים על טיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד