אני בת 26, חולת בולימיה המטופלת בתרופה פלוטין 20 כבר 5 שנים. לאחרונה מצבי החל להתדרדר, התחלתי לסבול מדיכאון, חרדה ושינוי במשקל, ופניתי למרפאת בריאות הנפש בקופת חולים לצורך בדיקה אם ניתן לשנות את מינון התרופה שאני נוטלת או להחליפה. ציינתי בפני רופאי

אשתדל להתייחס בתשובתי לכל הנקודות שהעלית. ציינת כי חשת ישנוניות בתקופת הטיפול בפלוטין 20. לגבי כך חשוב לבדוק היטב אם התופעה היתה בכל משך זמן הטיפול, ואם לא - ממתי התחלת לסבול מכך. הסיבות לישנוניות הן רבות, ויש סיכוי מסויים כי התופעה נבעה לא מן השימוש בפלוטין, אלא מן ההחמרה במצבך הנפשי, או מסיבות אחרות כלשהן, היכולות להיות גופניות (כגון אנמיה או הפרעה בתפקוד בלוטת התריס) או נפשיות (כגון החמרה דכאונית או התמודדות עם מצבי חיים לא פשוטים). מה שאני אומרת בעצם זה שאולי היה עדיף לנסות להעלות את מינון הפלוטין ולא להפסיק את נטילת התרופה, וגם שצריך לוודא שאין לך בעיה גופנית הגורמת לעייפות. טיקים, שינוי בסבילות לחום והזעה הן אכן תופעות היכולות לנבוע מהשימוש בתרופה אפקסור. צר לי לשמוע שיש משבר אמון בינך לבין הפסיכיאטרים שביקרת אצלם. אם הטיפול ניתן במרפאה של בריאות הנפש, ניתן לפנות למנהל המרפאה ולבקש לעבור לרופא אחר באותה מרפאה. באופן כללי, האפשרויות הן להיבדק על ידי פסיכיאטר שעובד כרופא עצמאי של הקופה, על ידי פסיכיאטר במרפאת בריאות הנפש של הקופה (מרפאה אזורית או מרפאה שנמצאת בצמוד לבית חולים). את יכולה להיבדק גם על ידי פסיכיאטר מומחה אשר מקבל מטופלים באופן פרטי במסגרת הסדר החזר חלקי של התעריף דרך קופת החולים. כדאי לפנות למוקד הטלפוני של זימון תורים ולשאול לגבי כל אחת מן האפשרויות שציינתי. לגבי טיפול בבולימיה עם פלוטין, המינון נקבע לפי התגובה הקלינית. לעיתים נדרש מינון של 40 או 60 מ"ג ליום להשגת יעילות, ולעיתים יש צורך להעלות את המינון לתקופות מסוימות ולאחר מכן לשוב למינון נמוך יותר בתקופות יותר "רגועות". אין כיום תרופה אחת המומלצת במיוחד לטיפול בבולימיה, שהיא הפרעה "עקשנית" ולא פשוטה לטיפול. הטיפול בבולימיה, בייחוד כאשר יש במקביל גם חרדות, יכול להיות על ידי מרבית התרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון והחרדה. מהקבוצות האלו, תכשירים אשר אינם גורמים להשמנה או שפחות מקושרים לעלייה במשקל הם התרופות פריזמה, לוסטראל, ציפרלקס ורסיטל מקבוצת ה- SSRI; והתרופות אפקסור, איקסל, וסימבלטה מקבוצת ה- SNRI. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית