הפרעות התמכרות הן קבוצה של התמכרויות הפוגעות בשגרת התפקוד של אדם. התמכרויות לחומריםשונים הן המוכרות ביותר שבהתמכרויות, אך בהחלט אינן היחידות: דפוסי התנהגות הכוללים שימוש או עיסוק מופרזים במין ובהימורים, נחשבים גם הם להתמכרויות כאשר הם פוגעים בשגרת התפקוד הרגילה. קיימות מגוון שיטות וגישות לטיפול ואפשרויות שיקום למתמודדים עם ההתמכרויות השונות.
בארה"ב כ-8% מהאוכלוסייה זקוקים או מקבלים טיפול בהתמכרויות עקב שימוש בסמים באופן קבוע. מתוך אחוז המכורים הללו, רק כ-11% קבלו טיפול בהתמכרויות, ו-95% מתוך המכורים לא חשבו שהם זקוקים לטיפול בהתמכרות[1].
כמעט כולנו מחזיקים בהרגלים רעים שקשה להיפטר מהם, ולא תמיד פשוט לקבוע מתי מדובר בהרגל רע ומתי בהתמכרות. בשנים האחרונות גדלה תשומת הלב המופנית לדפוסי התנהגות שאין בהם התמכרות לחומרים, אך שהם מערבים תלות מוגזמת בהתנהגות או בפעילות הבאה על חשבון שגרת החיים התקינה. בחלק מהמקרים דפוסים אלו מוגדרים כהפרעות שליטה בדחף, כאשר מושם דגש רב על מאפייני ההתמכרות שלהם. קבוצה זו כוללת התמכרות למין, התמכרות לאהבה (או אהבה אובססיבית), התמכרות לטלוויזיה, התמכרות להימורים, התמכרות לאינטרנט, התמכרות לאוכל ועוד.
צילום: shutterstock | Studio Romantic
מהי התמכרות ומה הגורמים לה?
התמכרות היא מחלה כרונית הניתנת לטיפול, והיא נגרמת בשל אינטראקציות מורכבות בין מעגלי המוח, הגנטיקה, הסביבה וחוויות החיים של הפרט. אנשים מכורים משתמשים בחומרים או עוסקים בהתנהגויות, שהופכים לכפייתיים ונמשכים למרות שיש להם השלכות מזיקות. גישות טיפול בהתמכרויות מצליחות בדרך כלל כמו טיפולים במחלות כרוניות אחרות[2].
ישנן הרבה סיבות שבגללן נכנסים למעגל ההתמכרות. במקרה של סמים, אלכוהול וניקוטין, חומרים אלו משפיעים על ההרגשה הפיזית והנפשית – תחושות מהנות המובילות לדחף עוצמתי להשתמש שוב בחומרים. במקרה של הימורים, עשויה להיווצר תחושה של שיא מנטלי כמו לאחר ניצחון, ולאחר מכן דחף חזק לנסות ולשחזר את התחושה הזו שוב. להיות מכור למשהו משמע להרגיש שההיעדרות של אותו חומר או התנהגות גורמת לתסמיני גמילה או ל"דאון" (לירידה מנטלית). מכיוון שמדובר בתחושה לא נעימה, קל יותר להמשיך לעשות את מה שמשתוקקים לו, וכך המעגליות הזו נמשכת[3].
מאז 2011 קיימת ההבנה שהתמכרות מקבילה למחלת מוח כרונית, ולכן קיימת אפשרות להפוגה ולהחלמה. במקביל, גוברת ההכרה בתפקידי המניעה והפחתת הנזקים בספקטרום ההתמכרות וההחלמה. וכך, עם התפתחות הטיפול בהתמכרויות, ישנו יותר שילוב של טיפול זה עם טיפול רפואי כללי[2].
התמכרות עלולה לפגוע קשות בחיי העבודה ובמערכות היחסים. במקרה של שימוש לרעה בחומרים (כגון סמים ואלכוהול), להתמכרות יכולה להיות השפעות פסיכולוגיות ופיזיות חמורות. כמה מחקרים מצביעים על כך שהסיכון של אדם להתמכר הוא בחלקו גנטי, אבל גם גורמים סביבתיים, כמו הימצאות בחברת אנשים אחרים הסובלים מהתמכרויות, מעלים גם הם את הסיכון להתמכרות. בנוסף, גם שימוש בחומרים ממכרים נובע לפעמים מהצורך להקהות תחושות קשות, גם אבטלה ועוני עלולים לעורר התמכרות, וכן מתח ולחץ רגשי או מקצועי[3].
לצד כל אלו, חשוב לזכור שהתמכרות היא מצב שניתן לטפל בו. לא משנה באיזה סוג של התמכרות מדובר, כיום, בעזרת סוגים שונים של טיפול בהתמכרויות, ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה, לפסיכולוגית, לארגון שמתמחה בסיוע לאנשים עם התמכרויות או לכל אשת או איש מקצוע מהתחום, ולקבל הכוונה בנוגע לטיפול בהתמכרויות[3].
מתי מתבצע
אחד המאפיינים המרכזיים של התמכרויות הוא האופן הדרמטי בו הן משתלטות על חיי המכור/ה ופוגעות בתפקוד בהיבטי חיים משמעותיים: המכור להימורים יפסיד את כל כספו; המכורה לסמים תעדיף לרכוש מנת סם נוספת על חשבון בגדים לילדיה; המכור למין יבגוד שוב ושוב בבת זוגו האהובה וכו'.
כאשר מופיעים מאפיינים התנהגותיים של התמכרות, יש לפנות בהקדם לצורך קבלת טיפול בהתמכרויות. המאפיינים כוללים חוסר יכולת לשלוט בהתנהגויות, תשוקה ותסמיני גמילה, ותופעות לוואי גופניות (כגון בעיות בשיניים ובחניכיים), כולל פגיעה במערכות איברים עיקריות (כגון לב, מוח, קיבה)[4].
הפגיעה המקיפה בחייו של המכור/ה ובמשפחתו, לרוב מחייבת תוכנית טיפולית מקיפה הכוללת לא רק תהליך של גמילה, אלא גם תהליך של שיקום והשתלבות מחודשת במשפחה ובקהילה, במקביל להקניית מיומנויות להתמודדותעם גורמי סיכון אפשריים שעשויים להביא לחזרה להתמכרות.
לקראת טיפול בהתמכרויות
הצעד הראשון לקראת טיפול בהתמכרות הוא הכרה בכך שישנה בעיה - שההתמכרות משבשת את איכות חייו של האדם: החל מפגיעה בלימודים, בעבודה, בחיי החברה, בפנאי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים. ברגע שאדם מזהה את ההשפעה השלילית של ההתמכרות על חייו, מגוון רחב של אפשרויות טיפול בהתמכרויות עומדות לרשותו, כאשר סוג הטיפול תלוי בסוג הפרעת ההתמכרות ובחומרתה. במרבית המקרים, הטיפול הוא פרמננטי - נמשך עד סוף החיים, תוך הימנעות ממגע/קשר עם הגורם הממכר, וזה יכול להיות קשה. תוכניות הטיפול בהתמכרות גם יכולות להשתנות במהלך החיים כדי להתאים לצרכי המטופל/ת[5].
טיפול התנהגותי בהתמכרויות
טיפול בהתמכרויות מצריך גישות ושיטות אינדיבידואליות שיתנו מענה גם לתסמינים וגם לגורמים הבסיסיים להתמכרות, ולהשלכות שיש להתמכרות על תחומים שונים בחייו של אדם. זה כולל טיפול ביכולת ליצור קשרים חברתיים, טיפול בבריאות הפיזית והנפשית, טיפול בהשלכות על התעסוקה, בבית, בלימודים או במסגרת אחרת[6].
בהתאם לסוג ולחומרת ההתמכרות, תידרש רמה מסוימת של טיפול או כמה רמות של טיפולים, וזאת כדי להשיג החלמה לטווח ארוך. להלן סוגי הגמילה בתוכניות הטיפול[7]:
דיטוקס / ניקוי רעלים - תוכנית המסייעת לייצב את המטופל/ת ועוזרת להתגבר על תסמיני הגמילה מסמים או מאלכוהול. תוכניות אלו יכולות להימשך מספר ימים עד שבועות. לאחר השגת ייצוב, ייתכן ויהיה צורך בתוכנית אשפוז.
גמילה באשפוז מלא – תוכנית הכרוכה באשפוז או במגורים סגורים, שבה מקבלים טיפול בפיקוח ותוכניות מובנות כדי להתגבר על ההתמכרות. תוכניות אלו יכולות להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים. בהתאם לתוכנית שהותאמה, מטופל/ת עשוי/ה להיות בניטור 24/7 על ידי איש/ת מקצוע מורשה.
תוכניות חוץ - תוכניות אלה מאפשרות למכורים/ות לקבל טיפול בזמנם, מכיוון שהם אינם זקוקים יותר לאשפוז או למגורים סגורים. הטיפול יכול להתקיים במרכז גמילה, במרפאות או בכל מתקן אחר, כאשר מתקיימות פגישות על בסיס קבוע.
שיטות הטיפול בהתמכרויות מורכבות בדרך כלל משילוב של טיפול קבוצתי וטיפול פרטני, המתמקדים בלימוד המיומנויות הדרושות כדי להישאר "נקיים" (לא מכורים), כמו גם כיצד לתמרן מצבים שונים כדי למנוע מפגש עם החומר או ההתנהגות הממכרים. טיפול התנהגותי הוא אולי סוג הטיפול הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש תדיר במהלך טיפול בהתמכרויות. גישה זו הותאמה למגוון טכניקות יעילות, להלן כמה מהן[6]:
טיפול פרטני, טיפול קבוצתי וטיפול משפחתי - הטיפול יכול להיעשות בהנחיית מטפל/ת במתכונת של אחד על אחד, בקבוצה עם מכורים/ות נוספים, ו/או בהשתתפות המשפחה או כל אדם משמעותי בחייו של המטופל/ת.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – טיפול המעודד בחינת מחשבות שחוזרות על עצמן, כדי לזהות את השליליות שבהן ולנטרל אותן. בעקבות כך, אנשים המטופלים בטכניקות CBT לומדים לזהות ולשנות את ההתנהגויות הבלתי רצויות. הטיפול מעניק כישורי התמודדות בזיהוי מצבים מסוכנים ויכולת לדעת מה לעשות בקשר אליהם, ומונע הישנות של התמכרויות. זוהי גישה טיפולית יעילה מאחר שניתן לשלב אותה עם טכניקות אחרות. המיומנויות הנלמדות באמצעות CBT משפיעות גם זמן רב לאחר תום הטיפול הראשוני, וניתן להשתמש בטכניקה זו גם להפרעות נפשיות או גופניות המתרחשות במקביל.
ניהול מגירה (CM) – טיפול בהתמכרות שיעיל למספר סוגים של הפרעות, כגון אלכוהול, אופיואידים, מריחואנה וחומרים ממריצים. שיטת טיפול זו מספקת תגמולים, כמוטיבציה להתנהגויות חיוביות כגון שמירה על פיכחון. היתרון העיקרי של CM זה שהוא עשוי להפחית נפילות והישנות.
ראיון מוטיבציוני (MI) - שיטת טיפול המאפשרת למטופלים/ות לשנות את התנהגות ההתמכרות הבעייתית. המטרה היא לחזק את המוטיבציה והמחויבות העצמית לשינוי באופן שעולה בקנה אחד עם ערכי המטופל/ת - במקום לכפות שינויים מסוימים, עוזרים למטופל/ת להתקדם לעבר המטרות שהוצבו על ידו/ה. שיטה זו מעניקה יותר תחושת שליטה במהלך הטיפול.
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) – טיפול זה מלמד כיצד לווסת את הרגשות כדי להפחית התנהגויות של הרס עצמי הנובעות מרגשות קיצוניים. DBT מותאם למקרים רבים של התמכרויות, אך גם מתמקד בטיפול בהפרעות אישיות, כגון הפרעת אישיות גבולית.
תוכנית 12 הצעדים - טיפול בן 12 שלבים שנועד להוביל להתנזרות מתמשכת על ידי שיתוף והשתלבות בקבוצות של אנשים הסובלים גם הם מהתמכרות דומה ונמצאים בתוכנית 12 הצעדים.
טיפול תרופתי בהתמכרויות
טיפול תרופתי (MAT) משמש לטיפול בהתמכרויות, והוא עשוי לשמור על החלמה ולמנוע שימוש במנת יתר.הטיפול תרופתי, כשמו כן הוא - שימוש בתרופות, אך הוא משולב בייעוץ ובטיפולים התנהגותיים, על מנת לספק גישה הוליסטית לטיפול בהתמכרויות. מחקרים מראים כי שילוב של תרופות וטיפול התנהגותי עשוי להוביל להצלחה ולסייע בהחלמה מהתמכרות. התרופות מותאמות לצרכים של כל מטופל/ת, אך מטרתן היא לאזן את הכימיה במוח, לחסום את ההשפעות האופוריות של סמים ואלכוהול, להקל על החשקים הפיזיולוגיים ולנרמל את תפקודי הגוף ללא ההשפעות השליליות והאופוריות הכרוכות בסמים ובאלכוהול[8].
תוצאות
תוצאות טיפול בהתמכרויות הן למעשה תהליך ארוך טווח, שממשיך להתקיים גם אחרי סיום הטיפול. לאחר הגמילה, יש להמשיך בטיפול כלשהו, כשהנפוץ שבהם הוא המשך פגישות קבוצתיות, בדרך כלל במסגרת תוכנית 12 הצעדים. המשך טיפול מאפשר להתכונן לאתגרים עתידיים ולמציאת פתרונות מראש.כמו כן, בני משפחה וחברים יכולים לתמוך לאחר הגמילה על ידי השתתפות בפגישות, עידוד בהצלחות וחיזוק ההרגלים הבריאים של המכור/ה[9].
שלום ד"ר,
איך נגמלים מ1מ"ג לוריוון שנלקח 3 שנים .
אני כבר לא צריך אותו , אבל הפחידו אותי מתסמיני גמילה , כרגע אני על חצי כבר שבועיים ומפחד להפסיק 0.5 מ"ג . (הוא נלקח לשינה)
להוריד לרבע לוריוון(למרות שזה כדור כ"כ קטן) ?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
הפסקת לוריון אני עברתי התקף חרדה וגם דלקת בשתן עם אנטיביוטיקה
איילה 23/03/2025 | 13:39
אני רוצה להפסיק לוריון לוקחת כמה ימים וגם ציפרלקס
איך להוריד בכלל הראש כואב
בכל הפחתה של לורבאן יתכן ותחושי התגברות חרדה וקשיי שינה.
זה מסתדר בתוך כמה ימים עד שבועיים.
אם התקפי החרדה נמשכים לא כדאי לקחת טיפול בלוריבאן ולא בתרופה מרגיעה דומה.
הטיפול הנכון הוא ב- SSRI.
אם יש התקפי חרדה פני לפסיכיאטר לטיפול.
הוסף תגובה
לוריוון
ספיר07/07/2024 | 13:35
שלום דוקטור , אני בת 29 בריאה ברוך השם התחיל לי לפני כחודש וחצי לערך התקפי חרדה קשים בהתחלה הביאו לי ואבן הרגשתי החמרה! ואז לוריוון בבית חולים.. אם לקחתי חודש לוריוון כדור אחד.. וחציתי אותו לחצי במשך שבוע בערך אני אמורה להרגיש תסמיני גמילה? ואם כן לכמה זמן?? אני לא ישנה טוב בכלל בלילות יש לי פעימות מוקדמות .. עשיתי בדיקות יצא תקין.. התחיל לי בעקבות החרדה.. והאם מגנזיום יכול לשפר את איך שאני מרגישה?
אני 4 וחצי חודשים לאחר לידה. לקחתי ציפראמיל 40 במשך חודשיים והיו עליות וירידות מאד חדות, עברתי לפרוזק- פלוטין 60 ו50 סרקוואל. לאחר שבוע של הסתגלות הרגשתי מעולה במשך שבועיים ואז היתה שוב ירידה, העלו לי למינון 80 ומאז יש ימים טובים וימים מלאי מועקה. האם יכול להיות שהכדור לא עובד? או שהעליות והירידות צפויות לתקופה ארוכה? כמה זמן הסתגלות צפוי?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
דיכאון אחרי לידה ועליות וירידות עם פרוזק
ניקי23/03/2025 | 09:44
אני כבר חודש וקצת עם פלוטין 80 אחרי חודש שהייתי עם פלוטין 60.. עדיין יש תנודות משמעותיות.. שבועיים טובים ואז שבוע פחות טוב.. לא רע כמו בהתחלה אבל כן עם קשיי שינה, מועקה וחוסר תאבון.. כמה זמן צפויות התנודות האלו?
הוסף תגובה
תשובת מומחה
שלום, אני סובלת מדיכאון אחרי לידה שמלווה בחרדות והרבה בכי
לא ציינת כמה זמן את על מינון של 80 פרוזק.
תחת טיפול בפרוזק המצב מתחיל להשתפר לאחר 2-6 שבועות, אבל אח"כ ישנן תנודות, ימים טובים, וימים של נסיגה.
התיצבות במצב טוב מגיעה לאחר 2-3 חודשי טיפול לפחות.
שלום דר,
התחלתי לקחת פאקסט לפני 10 ימים. התחלתי בחצי כדור כלומר 10 מג והחלטתי להישאר על מינון נמוך ולראות כיצד משפיע.
האם ייתכן שרק 10 מג יעזור או שחובה לקחת כדור שלם חובה הכוונה לצורך השפעה מכסימלית..
מכיר אנשים שחצי כדור הספיק להם?מעדיפה להישאר במינונים נמוכים..
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
פאקסט
תאי24/03/2025 | 01:34
לקחתי בעבר כדור שלם וכבר כמה קנים לוקחת חצי כדור; כעת, עקב המצב רוצה לחזור לכדור שלם. אייך עושים זאת במטרה נכונה בהדרגה? תודה 🙏
יש מטופלים שאצלם חצי טב' זה מספיק. הרוב נזקקים למינון של כדור שלם יש שנזקקים אף למינון גבוה, עד 4 טב' ביום.
תמיד עדיף לנסות מינון נמוך אך בתנאי שזה באמת עוזר.
לא ניתן להשיב לך דרך הפורום.
מה שמתואר בפניה שלך מחייב הערכה מלאה, בדיקה ואבחון, ורק לאחר מכן ניתן יהיה (אולי) להשיב לך.
יש להתיעץ על כך עם הפסיכיאטר שלך, הפורום לא נועד ולא יכול להיות תחליף לפניה מסודרת לטיפול פסיכיאטרי.