טיפול בדיכאון וחרדה הוא טיפול נפשי, רגשי, התנהגותי ו/או תרופתי שנעשה על ידי אנשי ונשות מקצוע מתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוגית ופסיכיאטרית, כדי לסייע בהתמודדות עם הפרעות אלו.
פעמים רבות כונו הפרעות החרדה והדיכאון כ"השפעת של המאה ה-21". ואכן, הפרעת חרדה ודיכאון הן ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסייה, וגורמות לסבל נפשי ולפגיעה משמעותית בתפקודם של ילדים, בני נוער ומבוגרים. השכיחות הגבוהה של דיכאוןוהפרעת חרדההביאה בעשורים האחרונים להתפתחות של שיטות טיפול מגוונות המביאות להקלה ולשיפור משמעותיים.
המונחים חרדה ודיכאון הם שמות כוללים לקבוצות שונות של הפרעות הנובעות ממגוון גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים. ישנה חפיפה בין קבוצת הפרעות החרדה לבין הפרעות מקבוצת הדיכאון, כך שרבים מהלוקים בחרדה יסבלו גם מדיכאון ברמה זו או אחרת.
למעשה, אפשר לסבול מדיכאון וחרדה בו-זמנית ואין מדובר בתופעה חריגה כלל. סקר עולמי משנת 2015 מצא שקרוב למחצית מהאנשים שסובלים מדיכאון מז'ורי כל החיים, יש גם הפרעת חרדה כלשהי כל החיים[1].
קבוצת הפרעות החרדה כוללת הפרעת פאניקה, פוביה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD),הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD ואף חרדה חברתית לסוגיה. במסגרת הפרעות הדיכאון, השייכות לקבוצה המכונה הפרעות מצב רוח כלולים דיכאון מזורי, דיסתימיה (דכדוך מתמשך) וכן דיכאון אחרי לידה.
צילום: shutterstock | Kateryna Onyshchuk
מטרת הטיפול
טיפול בחרדות ודיכאון נועד לעזור לאדם לנהל ולהפחית את הסימפטומים של שתי ההפרעות, לעתים קרובות בו-זמנית. במקרה בו יש הפרעה אחת שגורמת למצוקה גדולה יותר, יש לטפל בה קודם. לדוגמה, אם אדם סובל מדיכאון מז'ורי, סביר להניח שיהיה קשה לו להתחיל טיפול בהפרעת חרדה, אשר דורש מוטיבציה ואנרגיה גבוהים, ולכן יהיה צורך לטפל תחילה בדיכאון. עם זאת, לעתים קרובות קשה לדעת איזו קבוצת תסמינים של איזו הפרעה שולטת, ולכן הטיפול בחרדה ודיכאון יתחיל בו-זמנית[2].
מתי מתבצע
בין דיכאון וחרדה יש קשר הדוק – דיכאון פעמים רבות מעורר חרדות, וחרדה לעתים קרובות גורמת לדיכאון. כשמרגישים עצובים, חסרי תקווה, לא שמחים מפעילויות שפעם היו מהנות, יש תחושה שאנחנו בדיכאון. דאגנות, פחדים וחוסר שלווה יכולים להישמע כמו חרדה. אלא שעליות ומורדות, שמלוות רבים ורבות מאיתנו בחיים, הן לאו דווקא הפרעות נפשיות. טיפול בחרדות ודיכאון מיועד לאנשים שהפרעות אלו משבשות את שגרת החיים שלהם. כדי לדעת אם מדובר במשבר זמני או בהפרעה נפשית, יש לפנות לאיש או אשת מקצוע לצורך אבחון[3]
הכנות לטיפול
כדי לברר האם הדיכאון ו/או החרדה דורשים טיפול ואינם אירוע חולף או בעיה גופנית כלשהי, יש לפנות לרופא/ת משפחה. במקרים מסוימים יש צורך לפנות לפסיכיאטר/ית כדי לסייע באבחון. בשלב הראשון סביר להניח שתתנהל שיחה לצורך הערכה פסיכולוגית. בשיחה איש או אשת המקצוע ירצו לשמוע על המחשבות, הרגשות וההתנהגות של המטופל/ת כדי לאבחן את הבעיה ולבדוק אם יש לה גם סיבוכים קשורים[4].
לפני הפגישה, יש כמה דברים שכדאי למטופל/ת לשים לב אליהם[4]:
תסמיני החרדה - מתי הם מתרחשים, האם נראה שמשהו משפר או מדרדר את מצבם, ועד כמה הם משפיעים על הפעילויות והאינטראקציות היומיומיות שלכם.
מה גורם ללחץ - כולל שינוי משמעותי בחיים או אירועים מלחיצים שיש להתמודד איתם לאחרונה. חשבו גם על חוויות טראומטיות שחוויתם בעבר או בילדות.
היסטוריה משפחתית - האם ההורים, הסבים, האחים או הילדים שלכם התמודדו או מתמודדים עם בעיות נפשיות כלשהן.
בעיות בריאותית אחרות - כולל בעיות גופניות ובעיות נפשיות.
שימוש בתרופות – רשמו את כל תרופות, הוויטמינים ותוספי מזון אחרים שנצרכים, כולל את המינונים שלהם.
מהלך הטיפול
קיימות כיום גישות רבות המציעות טיפול בדיכאון וחרדה, אך שני הטיפולים העיקריים הם פסיכותרפיה (טיפול נפשי בשיחות) ותרופות, כאשר במקרים רבים מומלץ לשלב בין שני הטיפולים לשם השגת התוצאה האפקטיבית ביותר ובזמן הקצר ביותר. ייתכן שיידרש ניסוי וטעייה כדי לגלות מה הטיפול המתאים ביותר.
פסיכותרפיה טיפול קוגניטיבי התנהגותי - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא שיטת טיפול קצר מועד וממוקד המציע טיפול בסימפטומים הדיכאוניים או החרדתיים דרך שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים. במסגרת הטיפול המטופל רוכש כלים ומיומנויות לשליטה בדפוסי החשיבה האוטומטיים והשגויים העומדים בבסיס הסימפטומים ("לאף אחד לא יהיה אכפת אם אמות", "הביצועים שלי חייבים להיות מושלמים") וכן בהתנהגויות המגבילות הנלוות להם (הימנעות מאירועים חברתיים, התבודדות). כמובן, אופי ומוקדי הטיפול מותאמים לאופיים הספציפי של קשייו של המטופ/תל: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון עשוי להתמקד בשיפור הערך העצמי; טיפול בפוביהיבוצע באמצעות חשיפה הדרגתיתלמושא הפחד; וטיפול בפוסט טראומה יקנה, בין יתר, מיומנויות להתמודדות עם סימפטומים כגון פלשבקים והימנעות מסיטואציות המזכירות את הטראומה.
פסיכותרפיה דינאמית - אמנם, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול יעיל המביא להקלה מהירה יחסית בסימפטומים, אך לעיתים קיים דפוס קשיים נרחב וממושך יותר המחייב עבודה טיפולית מעמיקה יותר. טיפול בדיכאון וחרדה המבוסס על שיחות יכול לאפשר למטופל לבחון לעומק את גורמי הקושי, דפוסי היחסים וההתנהגות וכן אירועי עבר מחייו, במטרה לרדת לשורש הבעיה. למשל, נפגעות תקיפה מינית עשויות להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לניהול הסימפטומים הפוסט טראומטיים, אך להסתייע גם בטיפול מקיף שיסייע בשיקום האמון, יצירת מערכות יחסים עם גברים, התמודדות עם תחושת האשמה ועוד.
טיפול זוגי, טיפול משפחתי - דיכאון וחרדה משפיעים לא רק על האדם הסובל מהם אלא גם על בני משפחתו המתקשים לעזור לו ופעמים רבות נאלצים להתאים את אורח חייהם סביב קשייו (לדוגמא, הורים לילד חרד שאינם יכולים לצאת לבילוי או זוגיות המתפוררת עקב דיכאון של אחד מבני הזוג). בהתאם, פעמים רבות הטיפול בחרדה ודיכאון מלווה גם בטיפולים משפחתיים וזוגיים או בהדרכות הורים. אלה משמעותיים במיוחד כאשר מדובר בילד או מתבגר הסובל מדיכאון ו/או חרדה, אך יכולים לשפר ולתרום גם כאשר מדובר במטופלים בוגרים.
תרופות פסיכיאטריות טיפול בדיכאון וחרדה באמצעות תרופות התפתח בעשורים האחרונים וכיום הוא נחשב לטיפול בטוח אשר כמעט ואינו מלווה בתופעות לוואי. טיפול זה ניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי והוא יעיל במקרים שקיימת מצוקה או פגיעה תפקודית קשה, וכאשר טיפולים פסיכולוגיים בלבד אינם מהווים מענה מספק. כאמור, לרוב השילוב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי אשר המביא לתוצאות משמעותיות בזמן הקצר ביותר.
טיפולים נוספים מלבד שיטות אלה לטיפול בדיכאון וחרדה, מלבדן קיימות התערבויות טיפוליות יעילות נוספות. במקרים של דיכאון קשה טיפול יעיל אפשרי הוא פנייה למסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, בו מתאפשר טיפול אינטנסיבי כמו טיפול בנזעי חשמל (ECT) במקרים מסוימים. כמו כן, ישנם מגוון טיפולים המיועדים להפרעות ספציפיות כגון טיפול בין אישי בדיכאוןאשר ממוקד בשיפור יחסים בין אישיים, שיטות טיפול ייחודיות לפוסט טראומה (כמו חשיפה ממושכתמעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכן טיפול קבוצתי המסייע בהתמודדות עם חרדה חברתית.
אחרי הטיפול
במרבית המקרים פסיכותרפיה ו/או תרופות יביאו לשיפור במצב, אך לצד זאת חשוב לשמור על אורח חיים בריא כדי למקסם את התוצאות[4]:
פעילות גופנית – מומלץ לפתח שגרה עם פעילות פיזית ברוב ימות השבוע. פעילות גופנית מפחיתה מתח ועוזרת לשפר את מצב הרוח.
להימנע מאלכוהול וסמים - חומרים אלו עלולים למנוע שיפור או להחמיר את המצב.
להפסיק לעשן ולשתות משקאות המכילים קפאין - גם ניקוטין וגם קפאין יכולים להחמיר את התסמינים.
טכניקות לניהול מתח והרפיה - מדיטציה ויוגה הן דוגמאות לטכניקות הרפיה שיכולות להקל על דיכאון וחרדה.
איכות שינה – לשינה טובה יש חשיבות גדולה בטיפול בדיכאון וחרדה, ולכן יש לעשות ככל הניתן כדי לוודא שישנים מספיק שעות ביום ובאיכות גבוהה. במידה וקיימות הפרעות שינה, יש לפנות לרופא/ה.
תזונה מאוזנת - אכילה בריאה העשירה בירקות, בפירות, בדגנים מלאים ובדגים, עשויה לשפר את המצב.
במקרים מסוימים יש צורך לנסות מספר תרופות או לשלב כמה מהן עד שמוצאים את זו שעובדת. לתרופות מסוימות לוקח מספר שבועות או יותר להשפיע באופן מלא ולהביא להפחתה בתופעות הלוואי, ולכן יש צורך באורך רוח.
קיים סיכון בהפסקה פתאומית של תרופות נגד דיכאון וחרדה – ללא ייעוץ רפואי תיתכן הופעה של תסמינים דמויי גמילה והחמרה פתאומית של הדיכאון והחרדה. יש להתייעץ עם הרופא/ה ובמידת הצורך להפחית בהדרגה את המינון עד להפסקה מלאה.
במקרה של הריון או הנקה, ישנן תרופות נגד דיכאון וחרדה שעלולות להוות סיכון בריאותי לעובר או לתינוק יונק. יש ליידע את הרופא/ה במידה ואת מתכננת להיכנס להיריון, את כבר בהיריון או שאת מניקה.
רוב התרופות נגד חרדה ודיכאון בטוחות בדרך כלל, אך במקרים של ילדים, בני נוער ובוגרים מתחת לגיל 25, קיים סיכון לעלייה במחשבות או בהתנהגות אובדנית בעת נטילת תרופות אלו, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר התחלת הטיפול או לאחר שינוי המינון.
בכל מקרה של החמרה בתסמינים או הופעה של התנהגות חריגה לאחר התחלת נטילה או שינוי מינון של תרופות נוגדת דיכאון וחרדה, יש לפנות בהקדם לייעוץ רפואי.
תוצאות הטיפול
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מביאות לשיפור במצב הרוח בטווח הארוך, וביחד עם שילוב של טיפול פסיכותרפיה, הדבר יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים של המטופל/ת[5]:
הקלה על תסמינים כגון חוסר תקווה, כעס וכו'.
זיהוי אמונות והתנהגויות שליליות והחלפתן באמונות בריאות וחיוביות.
אינטראקציות חיוביות עם אנשים.
מציאת דרכים טובות יותר להתמודד עם בעיות ויכולת לפתור אותן.
זיהוי בעיות שתורמות לדיכאון ולחרדה ושינוי התנהגויות שעלולות להחמיר בעיות אלו.
החזרת תחושת הסיפוק והשליטה בחיים.
יכולת להגדיר יעדים ריאליים.
פיתוח יכולת לקבל מצוקה באמצעות התנהגויות בריאות יותר.
[1] Anxious and non-anxious major depressive disorder in the World Health Organization World Mental Health Surveys. Epidemiology and Psychiatric Sciences, 24(3), 210-226. doi:10.1017/S2045796015000189
אני 4 וחצי חודשים לאחר לידה. לקחתי ציפראמיל 40 במשך חודשיים והיו עליות וירידות מאד חדות, עברתי לפרוזק- פלוטין 60 ו50 סרקוואל. לאחר שבוע של הסתגלות הרגשתי מעולה במשך שבועיים ואז היתה שוב ירידה, העלו לי למינון 80 ומאז יש ימים טובים וימים מלאי מועקה. האם יכול להיות שהכדור לא עובד? או שהעליות והירידות צפויות לתקופה ארוכה? כמה זמן הסתגלות צפוי?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תנודות
מקי26/03/2025 | 08:13
אני כבר חודש וקצת עם פלוטין 80 אחרי חודש שהייתי עם פלוטין 60.. עדיין יש תנודות משמעותיות.. שבועיים טובים ואז שבוע פחות טוב.. לא רע כמו בהתחלה אבל כן עם קשיי שינה, מועקה וחוסר תאבון.. כמה זמן צפויות התנודות האלו?
הוסף תגובה
עליות וירידות
ניקי24/03/2025 | 09:04
אני כבר חודש וקצת עם פלוטין 80 אחרי חודש שהייתי עם פלוטין 60.. עדיין יש תנודות משמעותיות.. שבועיים טובים ואז שבוע פחות טוב.. לא רע כמו בהתחלה אבל כן עם קשיי שינה, מועקה וחוסר תאבון.. כמה זמן צפויות התנודות האלו?
הוסף תגובה
דיכאון אחרי לידה ועליות וירידות עם פרוזק
ניקי23/03/2025 | 09:44
אני כבר חודש וקצת עם פלוטין 80 אחרי חודש שהייתי עם פלוטין 60.. עדיין יש תנודות משמעותיות.. שבועיים טובים ואז שבוע פחות טוב.. לא רע כמו בהתחלה אבל כן עם קשיי שינה, מועקה וחוסר תאבון.. כמה זמן צפויות התנודות האלו?
הוסף תגובה
תשובת מומחה שלום, אני סובלת מדיכאון אחרי לידה שמלווה בחרדות והרבה בכי
לא ציינת כמה זמן את על מינון של 80 פרוזק. תחת טיפול בפרוזק המצב מתחיל להשתפר לאחר 2-6 שבועות, אבל אח"כ ישנן תנודות, ימים טובים, וימים של נסיגה. התיצבות במצב טוב מגיעה לאחר 2-3 חודשי טיפול לפחות.
שלום דר, התחלתי לקחת פאקסט לפני 10 ימים. התחלתי בחצי כדור כלומר 10 מג והחלטתי להישאר על מינון נמוך ולראות כיצד משפיע. האם ייתכן שרק 10 מג יעזור או שחובה לקחת כדור שלם חובה הכוונה לצורך השפעה מכסימלית.. מכיר אנשים שחצי כדור הספיק להם?מעדיפה להישאר במינונים נמוכים..
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
פאקסט
תאי24/03/2025 | 01:34
לקחתי בעבר כדור שלם וכבר כמה קנים לוקחת חצי כדור; כעת, עקב המצב רוצה לחזור לכדור שלם. אייך עושים זאת במטרה נכונה בהדרגה? תודה 🙏
יש מטופלים שאצלם חצי טב' זה מספיק. הרוב נזקקים למינון של כדור שלם יש שנזקקים אף למינון גבוה, עד 4 טב' ביום. תמיד עדיף לנסות מינון נמוך אך בתנאי שזה באמת עוזר.
שלום ד"ר, איך נגמלים מ1מ"ג לוריוון שנלקח 3 שנים . אני כבר לא צריך אותו , אבל הפחידו אותי מתסמיני גמילה , כרגע אני על חצי כבר שבועיים ומפחד להפסיק 0.5 מ"ג . (הוא נלקח לשינה) להוריד לרבע לוריוון(למרות שזה כדור כ"כ קטן) ?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
הפסקת לוריון אני עברתי התקף חרדה וגם דלקת בשתן עם אנטיביוטיקה
איילה 23/03/2025 | 13:39
אני רוצה להפסיק לוריון לוקחת כמה ימים וגם ציפרלקס איך להוריד בכלל הראש כואב
בכל הפחתה של לורבאן יתכן ותחושי התגברות חרדה וקשיי שינה. זה מסתדר בתוך כמה ימים עד שבועיים. אם התקפי החרדה נמשכים לא כדאי לקחת טיפול בלוריבאן ולא בתרופה מרגיעה דומה. הטיפול הנכון הוא ב- SSRI. אם יש התקפי חרדה פני לפסיכיאטר לטיפול.
הוסף תגובה
לוריוון
ספיר07/07/2024 | 13:35
שלום דוקטור , אני בת 29 בריאה ברוך השם התחיל לי לפני כחודש וחצי לערך התקפי חרדה קשים בהתחלה הביאו לי ואבן הרגשתי החמרה! ואז לוריוון בבית חולים.. אם לקחתי חודש לוריוון כדור אחד.. וחציתי אותו לחצי במשך שבוע בערך אני אמורה להרגיש תסמיני גמילה? ואם כן לכמה זמן?? אני לא ישנה טוב בכלל בלילות יש לי פעימות מוקדמות .. עשיתי בדיקות יצא תקין.. התחיל לי בעקבות החרדה.. והאם מגנזיום יכול לשפר את איך שאני מרגישה?