טיפול בחרדה בילדים הוא טיפול נפשי, התנהגותי ו/או תרופתי הנעשה בהתייעצות ובליווי של איש או אשת מקצוע כמו פסיכולוג/ית או פסיכיאטר ילדים, וזאת לאחר שקיימת אבחנה שהילד או הילדה סובלים מהפרעת חרדה.
זה נורמלי שילדים מודאגים או חוששים לפעמים, למשל כשהם עולים לכיתה א' או עוברים לעיר חדשה, אבל אם הם לא מצליחים להתגבר על החששות או שהדאגות שלהם נמשכות זמן רב מדי, ייתכן שיש להם הפרעת חרדה[1]. כשהחרדה נוכחת אצל הילד/ה באופן יומיומי, היא משפיעה על ההתנהגות, מפריעה בבית הספר, בבית ובחיי החברה[2].
קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה, אשר עשויים להופיע בכל שלב במהלך החיים, בהם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), התקפי פאניקה, פוביה, חרדה חברתית והפרעת חרדה מוכללת (GAD).
סימנים לחרדה אצל ילדים כוללים קשיי ריכוז, בעיות שינה ו/או סיוטים, בעיות אכילה, כעס או עצבנות, חוסר שליטה במהלך התפרצויות, דאגנות יתר, מחשבות שליליות, תחושת מתח, שימוש בשירותים לעתים קרובות, הרבה בכי, תלותיות, הרבה תלונות על כאבי בטן ובכלל על בעיות פיזיות[1].
צילום: shutterstock | Prostock-studio
מטרת הטיפול
מטרתו של טיפול בחרדה בילדים הוא להפחית את עוצמת החרדה, לעזור לילד/ה לחזור לתפקד באופן נורמלי ושגרתי, ולדעת להתמודד ולנהל טוב יותר את החרדה.
מתי מתבצע
במידה ומופיעים הסימנים שהוזכרו לעיל והם לא דועכים לאחר שיחה עם הילד/ה ובמקרים מסוימים אף מחמירים, יש לפנות לעזרה מקצועית[2].
במידה והפחדים והדאגות מפריעים לשגרת החיים של הילד/ה כמו החסרה מפעילויות בבית הספר, הפסד חוגים, בעיות באינטראקציה עם ילדים אחרים, הימנעות ממשחקים ועוד, יש צורך בקבלת אבחון וטיפול בחרדה בילדים[3].
כמו מצבים רפואיים אחרים, הפרעות חרדה נוטות להיות כרוניות אם הן לא מטופלות. במרבית המקרים, יש צורך בהדרכה מקצועית כדי לנהל ולהתגבר בהצלחה על חרדה. ישנן מספר אפשרויות טיפול מוכחות ויעילות לילדים עם הפרעות חרדה. שני הטיפולים הכי מקובלים כיום הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ותרופות[4].
הכנות לטיפול
חלק מהסימנים והתסמינים של חרדה אצל ילדים עלולים להיגרם ממצבים אחרים כגון טראומה והפרעת קשב וריכוז (ADHD). בשלב הראשון יש לקבל אבחנה מדוקדקת כדי לזכות בטיפול הנכון והטוב ביותר. התייעצות עם פסיכיאטר או פסיכיאטרית יכולה לעזור בהחלטה אם לשלב טיפול תרופתי[3].
מהלך הטיפול
הגישות הטיפוליות מרכזיות היום הן טיפול התנהגותי בילדים, טיפול משפחתי או שילוב של שניהם. כמו כן, ניתן לשלב ולערב את בית הספר בתוכנית הטיפולים. במקרה של ילדים קטנים מאוד, התערבות ושיתוף ההורים הוא המפתח להצלחת טיפול בחרדה בילדים[3].
הטיפולים יכולים לכלול גם מגוון דרכים נוספות שעוזרות בהפגת לחצים ובתחושה בריאה יותר כגון תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה מספקת, הקפדה על שגרה ותמיכה חברתית[3].
טיפול קוגניטיבי התנהגות (CBT) מהגישות הפופולאריות לטיפול בחרדה בילדים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא צורת טיפול המתאימה בעיקר לילדים גדולים יותר. הטיפול עוזר לילד/ה לשנות מחשבות שליליות לחשיבה חיובית ויעילה יותר. כמו כן, הטיפול כולל עזרה בהתמודדות עם תסמיני חרדה וניהול שלהם, תוך חשיפה הדרגתית לאובייקטים או לסיטואציות המעוררים חרדה, וזאת כדי ללמוד שדברים רעים אינם באמת מתרחשים בזמן חרדה. זהו טיפול קצר מועד אשר מתייחס לחרדה כתוצאה של דפוסי חשיבה מוגזמת ושל התנהגות המחזקת את החרדה[3].
מחקרים הראו כי מעורבות של הורה בטיפול יכולה לעזור בהפחתת החרדה אצל הילד/ה, מאחר שבמרבית המקרים ילדים סומכים על הוריהם באופן טבעי שירגיעו ויגנו עליהם. עם זאת, במקרים מסוימים הדבר גם יכול למנוע מהילד/ה ללמוד כיצד להתמודד עם הדאגות לבד ככל שהוא מתבגר. לדוגמה, הורה יכול להימנע מלהזמין אורחים בגלל פוביה חברתית שיש לילד, דבר שלאו דווקא יעזור להתמודד עם החרדה בטווח הארוך[5].
במחקר שנעשה בשנת 2019, השתתפו 124 ילדים בגילאי 7 עד 14, שאובחנו עם הפרעת חרדה והופנו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי סטנדרטי או לטיפול אחר בשם SPACE – טיפול שמטרתו לעזור להורים לזהות אילו להתנהג עם הילדים כדי להפחית אצלם את החרדה. כל תוכנית טיפול כללה 12 מפגשים שבועיים של 60 דקות עם מטפל.הורים שהוקצו לתוכנית SPACE למדו על דרכים חדשות להגיב לחרדה של הילד/ה, וילדים שהוקצו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי קיבלו טיפול סטנדרטי והוריהם קיבלו רק מידע על הטיפול שהילד עבר.שני הטיפולים הפחיתו את רמת החרדה של הילדים והורים משתי הקבוצות חוו ירידה במתח הקשור להורות. המחקר בעצם מצביע על כך ששתי הגישות פועלות במידה שווה כדי להפחית חרדה בילדים[6].
טיפול תרופתי במקרים בהם החרדה גורמת למצוקה, ובמיוחד כאשר יש פגיעה בתפקוד היום יומי, מומלץ לפנות לפסיכיאטר, על מנת לשקול שימוש בתרופות פסיכיאטריות נגד חרדה. תרופות מרשם יכולות להיות שימושיות לטיפול בחרדה. תרופות יכולות להיות טיפול קצר טווח או ארוך טווח, תלוי בתגובה לטיפול ועד כמה התסמינים חמורים.השימוש בהן נעשה לעתים קרובות בשילוב עם טיפול נוסף[4]. למעשה, מחקר[7] גדול מצא ששילוב של CBT ותרופות נגד חרדה הביא לתוצאות טובות יותר בילדים בגילאי 7-17 מאשר כל אחד מהטיפולים לבד.
פסיכותרפיה דינמית גישה טיפולית אשר רואה בחרדה אות למצוקה פנימית, שנובעת מחוויות ומרגשות שהילד אינו מצליח לשאת ולהבין. הגישה הדינמית לטיפול בחרדה בילדים נועדה ליצירת קשר עם עולמו הרגשי של הילד ולהבנתו באמצעות משחקים, בעזרתם מבטא הילד את התפיסות והתחושות שלו. הילד בוחר את המשחקים שלטעמו, והמטפל/ת באמצעות שיחה ומשחק יכול/ה לעזור לו לעבד את הרגשות שנמצאים ביסוד החרדה.
שילוב המשפחה וטיפול בקבוצה במקרה בו הילד אינו מעוניין להשתתף בטיפול פרטני, או כאשר יש כוונה לעזור לו באמצעות הידוק הקשרים עם ההורים והמשפחה, מומלץ על הדרכת הוריםאו טיפול משפחתי. הדרכת הורים נותנת להורים הזדמנות לעבוד על הקשר עם הילד ועל ההתנהלות שלהם כצוות. לדוגמה, עליהם לענות על שאלות כגון כיצד להציב גבולות אך באותה העת גם לשמור על אמפתיה; כיצד לפעול באופן מתואם וכו'. נוסף על כך, טיפול בחרדה בילדים יכול לשלב טיפול משפחתי במצבים שבהם נראה כי האינטראקציה בין בני המשפחה השונים היא המקור ללחצים ולחרדה. הטיפול מתקיים לעיתים גם במתכונת של טיפול קבוצתי, יחד עם ילדים נוספים הסובלים מחרדה. במהלך טיפול כזה, הילדים בקבוצה מגלים כי הם אינם לבד במצוקתם, הם יכולים לשתף וללמוד האחד מהשני בשיחה ובמשחק, בהדרכת המנחה.
סיכונים
לא ידוע בדיוק מדוע ישנם ילדים שמפתחים חרדה או דיכאון. גורמים רבים עשויים לשחק תפקיד, כולל ביולוגיה ומזג הילד/ה. עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לפתח הפרעת חרדה או דיכאון כאשר ילדים חווים טראומה או מתח, כאשר כשהם עוברים התעללות, הצקות או דחיות על ידי ילדים אחרים, כמו גם כאשר הוריהם סובלים מחרדה או מדיכאון[3].
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) הם כיום התרופות המקובלות לטיפול בהפרעות חרדה בילדים ובמבוגרים. SSRI הן נחשבות לתרופות עם מעט תופעות לוואי, כאשר התופעות הגופניות השכיחות הן כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והפרעות שינה.במקרים מסוימים תרופות אלו עלולות להגביר מחשבות והתנהגויות אובדניות. אין זה אומר שיש לסרב לתת לילד/ה תרופות נגד דיכאון וחרדה, אך בהחלט יש לעקוב אחר סימני דיכאון ולדווח לרופא/ה על התנהגות חריגה[4].
חשוב לזכור שהפרעות חרדה שאינן מטופלות אצל ילדים מגדילות את הסיכון לדיכאון, לבידוד חברתי, לשימוש בסמים ולהתאבדות[4].
תוצאות הטיפול
טיפול בחרדה בילדים עשוי להוביל לניהול משמעותי של החרדה ולשינוי התנהגותי. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא חשובה במיוחד לילדים הסובלים מדיכאון או מחרדה. ולכן, בנוסף לקבלת הטיפול הנכון, יש להקפיד גם על התנהגויות בריאות כגון אכילה מאוזנת המתמקדת בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, מקורות חלבון רזים ואגוזים וזרעים; השתתפות בפעילות גופנית לפחות 60 דקות בכל יום; כמות שינה מספקת בכל לילה בהתאם לגיל הילד/ה; תרגול מיינדפולנס או טכניקת הרפיה אחרת[3].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
חרדה, הפרעת חרדה 
טיפול בדיכאון וחרדה 
מאת: מערכת אינפומד 22/06/2021
