"רופאה שהיא ממלאת את שתי הפונקציות שחולה זקוק להם. א. רופא מומחה תרתי משמע. ב. בת אדם, מדברת עם החולה בגובה העיניים ולא מעליו. דאגתה לחולה עד לפרט האחרון, גם אם זה לא מחובתה. ״אשה קטנה, גדולה״. מקווה שלא אצטרך להמליץ עליה לאף אחת, אבל אם אדרש אמליץ עליה ורק עליה."
בת 33 עם שלושה ילדים. ברקע קשריות שפירות בבלוטת התריס יחד עם תפקוד תקין של הבלוטה. לאחרונה התחילו לי כאבים בשד ימין. א.ס שד שעשיתי אתמול הצביע על מוקד היפואקואי בשעה 8 שציר אורכו 0.57 ס''מ. אין גושים סולידיים או ציסטיים, אין ממצאים פתולוגיים בבלוטת לימפה. הוגדר כbirads 3. התור לכירורגית שד הוא רק בעוד כחודש. אשמח להבין במה מדובר האם מוקד היפואקואי (הוגדר גם כקשרית תוך שדית) משמעו ציסטה? האם יש קשר לקשריות בבלוטת התריס שיש לי?
קשריות הלימפה הן חלק ממערכת החיסון. קישריות הלימפה שמנקזות את השד ברובן נמצאות בבית השחי. עם זאת יכולות להיות גם קשריות בתוך רקמת השד. כאשר מרקם הקשרית הוא תקין, מדובר בממצא שפיר ולא מדאיג. כאשר הרדיולוג מדרג ממצא כ biradd3 - המשמעות שמדובר בממצא שבסבירות גבוהה הוא שפיר ולא מדאיג, אך נדרש מעקב קצר טווח של אולטרסאונד.
בת 52. עם פיברדנומה בשד שמאל ותאים אטיפיים בשד ימין שהוסרו עם ניתוח. כל חצי שנה עושה בדיקה. לאחרונה מצאתי מעין גוש קטן שיצא ליד הפיברדנומה באזור עליון בשד שמאל והכירורג שלח אותי לmri הוא מישש את הגוש ואמר שלעומת הפיברדנומה הגוש הוא לא ממש זז וללא גבולות. קיבלתי את תוצאת הבדיקה ובכלל לא ראו שם את הגוש הזה. ראו את הפיברדנומה ללא שום שינוי מבדיקה קודמת. לדברי הכירורג האמ אר איי היא הבדיקה הכי טובה למציאת גושים. ואני לא מבינה אם אני מרגישה את הגוש איך לא ראו אותו בבדיקה. יכול להיות שהוא ברקמה עליונה מעט מעל השד? לכן לא ראו? או שאולי ציסטה? האם לא רואים ציסטה באם אר איי? המליצו על סונר עוד חצי שנה
אכן, בדיקת mri היא בדיקת הדימות לשדיים הכי רגישה ואמינה שיש. עם זאת, קיימים מצבים שממצאים בשדיים מאובחנים בממוגרפיה או אולטסאונד ואינם נראים ב mri. גם למרות העלויונות המובהקת ורמת הביטחון של mri שדיים, יש ממצאים שרואים ומגלים טוב יותר בבדיקות האחרות ולכן לא ניתן לוותר עליהן. כאשר מגלים גוש חשוד, בבדיקת האולטרסאונד שאינו נראה בבדיקתה mri, יש לשקול את גורמי הסיכון של המטופלת והמאפיינים הסונוגרפים של הגוש ולפי כך להחליט על ביופסיה תחת אולטרסאונד או מעקב קצת טווח באולטרסאונד.
שלום, לפני כ 15 שנים עשיתי השתלת סיליקון בחזה, ובעקבות בלוטות לימפה מוגדלות הפנו אותי לביופסיה בבית השחי. הביופסיה יצאה תקינה, אבל רציתי להיות שקטה ולהבין....שמעתי שלעיתים קיימת זליגה מיקרוסקופית של סילקון לבלוטות הלימפה, גם אין דלפים מקרעים בשתל. אם היתה קיימת זליגה כזו היו מגלים אותה בביופסיה הזאת? אני שואלת כי אני מתלבטת אם להוציא בכל מקרה את השתלים....
קשריות אקסילריות מוגדלות לאחר הגדלת שדיים, הן ממצא שכיח ובדרך כלל קשורות בעוררות מערכת החיסון בתגובה לשתלים שמהווים גוף זר. יש להדגיש שלקשריות מסוננות עם סיליקון יש מראה טיפוסי באולטרסאונד ולרב מצויין בתשובת הבדיקה. בנוסף גם בתשובה הפתולוגית צריכה להיות התייחסות במידה ומדובר בקשרית מסוננת בסיליקון.
חייבת לשאול ציסטה בשד עם תוכן 8 מ״מ דירוג בירדס 3 מעקב עוד חצי שנה מה הסיכוי שציסטה עם תוכן זה משהו סרטני או חלילה יכול להתפתח לסרטני? ולגבי גלולות יאז יכול להיות שהן יעזרו להעלים את הציסטה או להקטין אותה? האם אולטרסנד זאת בדיקה מספיק ודאית לנשים בנות 32? אין צורך להתעקש על מומוגרפיה או mri?
ממצא באולטרסאונד שגורג birds3, מייצג ממצא שבסבירות גבוהה מאוד הינו שפיר, אך מצריך מעקב קצר טווח על ידי אוטרסאונד בעוד 6 חדשים. ציסטה עם תוכן היא ממצא שכיח. הסיכוי כי מדובר בממצא ממאיר או כזה שיהפוך התמרה סרטנית, הוא קטנטן. בגיל 32 אין שום טעם לצבי ממוגרפיה. בדיקת mri מיועדת למטופלת בקבוצת סיכון ועל פי רב אין סיבה לבצע אותה.
לאשה ללא גורמי סיכון, מומלץ להתחיל לבצע ממוגרפיה לפיהנחיות משרד הבריאות בגיל 50. במידה וקיים סיפור משפחתי יש לשקול להתחיל מגיל 40, לאחר בדיקה ושקלול גורמי סיכון על ידי כירורג שד