ניתוח כריתת תוספתן (appendectomy)

המומחים של Infomed מסבירים:

אפנדציט או תוספתן הוא צינור דק המחובר למעי הגס ומצוי בחלק הימני התחתון של הבטן. בשנים הראשונות לחיים, התוספתן מהווה חלק פעיל ממערכת החיסון ומסייע להילחם בזיהומים ומחלות. עם ההתבגרות התוספתן מפסיק למלא את תפקוד זה, אז אותו ממלאים חלקים אחרים בגוף. [1]

אפנדציטיס הוא זיהום המתרחש בתוספתן ומתבטא בנפיחות וכאב. ברוב המקרים התסמינים יתפתחו במהירות ויתבטאו בכאב בחלק האמצעי של הבטן שיתפשט תוך שעות לחלק הימני של הבטן ויחמיר. לצד זאת, שכיחים תסמינים נוספים, כמו חוסר תיאבון, תחושת חולי, עצירות או שלשול. חשוב לטפל בדלקת בתוספתן במהירות, עם התפתחות הסימפטומים, כדי להימנע מקרע של האפנדציט. סיבוך זה מתרחש לרוב 48-72 שעות לאחר התפתחות הסימפטומים ולכן אפנדציטיס נחשב למקרה חירום רפואי. על כן, בכל מצב בו מתפתחים התסמינים האופייניים, חשוב לפנות לרופא/ה המטפל/ת כדי להימנע מהחמרה במצב שעלולה, במקרים מסוימים להיות מסכנת חיים. [2

רופא מסביר על דגם של מערכת העיכול מהו ניתוח תוספתן

Peakstock | Shutterstock

אבחון של אפנדציטיס (דלקת תוספתן)
מעבר לבחינת התסמינים, ייתכן ויבוצעו בדיקות נוספות, לרבות:

בדיקות דם כדי לבחון אם קיימים סמנים לזיהום.
בדיקת שתן כדי לשלול מצבים אחרים העלולים להוביל להתפתחות של תסמינים דומים, כמו זיהום בשתן.
הדמיית אולטרסאונד כדי לבחון אם התוספתן מוגדל.
הדמיית CT.

מתי מתבצע ניתוח תוספתן?

ניתוח לכריתת תוספתן מתבצע על ידי רופא/ה מומחה/ית בכירורגיה במקרים שבהם אובחנה דלקת חריפה בתוספתן , מצב שעלול להוות סכנה עבור המטופל/ת. הפעולה יכולה להתבצע בגישה פתוחה או לפרוסקופית.[2]

לפני הניתוח

טרם הטיפול יינתן הסבר מפורט על-ידי הרופא/ה המטפל/ת בנוגע למהלך הניתוח, זמן ההחלמה, תופעות הלוואי שיכולות להתפתח אחרי ביצוע הפעולה והסיכונים האפשריים.
לאחר מכן, תידרש/י לחתום על טופס הסכמה לביצוע הניתוח.

כמו כן, הרופא/ה המטפל/ת יבצע תשאול מקיף בנוגע להיסטוריה הרפואית שלך והתרופות הנלקחות בשגרה ותתבצע גם בדיקה פיזיקלית כדי לוודא שאכן את/ה כשיר/ה לביצוע הניתוח. טרם כריתת תוספתן יש להימצא בצום במשך שמונה שעות לפחות. [3]

בזמן הניתוח

ברוב המקרים כריתת תוספתן נחשבת לניתוח חירום המחייב אשפוז בבית החולים והיא מתבצעת תחת הרדמה כללית.
ישנן שתי שיטות לביצוע של כריתת תוספתן: הגישה הפתוחה והגישה הלפרוסקופית.
הגישה פתוחה, שהייתה רווחת יותר בעבר, כוללת ביצוע של חתך נרחב יחסית בצד הימני התחתון של הבטן דרכו מוסר התוספתן. אולם כיום ניתוח בגישה זו יתבצע לרוב רק אם הדלקת החריפה הובילה לכך שהתוספתן התפוצץ. למעשה, השיטה הרווחת לביצוע הפעולה היא הלפרוסקופית הכוללת מספר חתכים מזעריים בדופן הבטן, דרכם מחדיר/ה הרופא/ה המנתח/ת לפרוסקופ – צינור מיוחד שבקצהו מצלמה אשר באמצעותה ניתן לצפות בחלל הניתוחי מבעד למסך, וכן גם כלי ניתוח ייחודיים. במהלך הניתוח, המנתח/ת משתמש בכלים אלה כדי להסיר את התוספתן. [3]

אחרי הטיפול

בסיום הניתוח, תועבר/י לחדר התאוששות והצוות המטפל יבחן את הסימנים החיוניים, לרבות קצב פעימות הלב והנשימה. זמן ההחלמה תלוי בסוג הניתוח שבוצע, כמו גם בסוג ההרדמה שבה נעשה שימוש.

ברגע שהדופק, לחץ הדם והנשימה יציבים ואת/ה ערני/ת ומגיב/ה תילקח/י לחדר במחלקה.בתקופת ההחלמה יינתנו משככי כאבים כנדרש, בהתאם להנחיות הרופא/ה המטפל/ת. קימה מהמיטה אפשרית מספר שעות לאחר ביצוע של ניתוח לפרוסקופי, וביום שלמחרת אם בוצע ניתוח פתוח. שתיית נוזלים אפשרית מספר שעות לאחר ביצוע הפעולה וצריכת מזונות מוצקים תתאפשר בהדרגה. פגישות ביקורת תתבצע 2-3 שבועות לאחר הניתוח.
כאשר תשתחרר/י לביתך, חשוב לשמור על אזור הניתוח נקי ויבש. הרופא/ה המטפל/ת יספק הנחיות בנוגע למקלחת והתנהלות שגרתית.

כאבים באזור החתך הניתוחי עלולים להיות מורגשים בתקופת ההחלמה, בייחוד במצבים מסוימים כמו אחרי עמידה ארוכה. ניתן להקל עליהם באמצעות נטילת משככי כאבים בהתאם להנחיות הרופא/ה המטפל/ת. אם הניתוח התבצע בגישה לפרוסקופית, ייתכן שיופיעו כאבי בטן כתוצאה מהגז ששימש לניפוח האזור. כאב זה ישתפר בהדרגה והוא יחלוף לרוב אחרי מספר ימים. למרות שתזוזה קלה לאחר הניתוח חשובה, חשוב להימנע מפעילות מאומצת. הרופא/ה המטפל/ת ינחה בנוגע לתקופת הזמן הנדרשת עד לחזרה לעבודה ולביצוע של פעילות שגרתית.

אם התפתחה אחת מהתופעות הבאות, חשוב לפנות לרופא/ה המטפל/ת:
- חום או צמרמורת
- אדמומיות, נפיחות, דימום, באזור הניתוח
- כאב סביב החתך הניתוחי
- הקאות
- שיעול מתמיד, קשיי נשימה או קוצר נשימה
- כאבי בטן, התכווצויות או נפיחות
- היעדר יציאות במשך יומיים או יותר
- שלשול מימי במשך יותר משלושה ימים . [3]

סיכונים

שני סוגי הניתוח הם בעלי שיעור נמוך של סיבוכים. כריתת תוספתן לפרוסקופית דורשת לרוב תקופת אשפוז קצרה יותר, מובילה להתאוששות מהירה יותר ולסיכון נמוך יותר להתפתחות של זיהום., גם כאבים והופעה של צלקת משמעותית שכיחים פחות בניתוח לפרוסקופי מאשר בניתוח תוספתן המתבצע בגישה פתוחה.

לצד זאת, שני סוגי הניתוח עלולים להוביל להתפתחות הסיבוכים הבאים:
- זיהום בפצע הניתוח – מדובר בסיבוך נדיר יחסית וזאת מאחר שניתן טיפול באנטיביוטיקה לפני, במהלך ואחרי ביצוע הפעולה
- דימום תת עורי שעלול לגרום להתפתחות של שטפי דם (המטומה).
- הצטלקות – צלקת עלולה להופיע בשני סוגי הניתוח, אולם שכיחה פחות אם מתבצע ניתוח לפרוסקופי
- אבצס – התפתחות של מורסה לאחר הניתוח
- בקע – בחלק שבו בוצע החתך עלול להתפתח בקע ניתוחי.

בנוסף, ישנם סיכונים הקשורים בפעולת ההרדמה, לרבות סיכון לתגובה אלרגית. חשוב לציין כי כלל הסיכונים שפורטו לעיל נדירים וככלל ניתוח לכריתת תוספתן נחשב להליך ותיק ובטוח מאוד. [3]