טיפולי פוריות הם טיפולים והליכים המסייעים להתגבר על גורמים המקשים או מונעים השגת היריון. הליכים אלו מהווים פעמים רבות אופציות לנשים ולזוגות שלא הצליחו להרות באמצעות יחסי מין לא מוגנים, או שכבר עברו טיפולי פוריות שונים אך עדיין לא הגיעו להריון, כמו גם לנשים חד הוריות ולזוגות חד מיניים המעוניינים בילד/ה. כדי לבצע טיפולי פוריות יש להתייעץ עם גניקולוג או גניקולוגית, ובמקרים מסוימים אף יש להתייעץ עם מומחה פריון[1]. שלושת שיטות הטיפול הקיימות היום הן טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), הזרעה וצד שלישי.
צילום: shutterstock
מתי מתבצע
בעולם כ-8-12% מהזוגות חווים בעיות פוריות, כאשר קרוב למחצית מהמקרים עלולים לנבוע מגורמים המשפיעים על גברים[2].טיפול פוריות מתבצעים לאחר שהוגדר מצב של אי פוריות. בישראל, אי פוריות נחשבת לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים ללא שימוש באמצעי מניעה. כמו כן, במצבים מסוימים ניתן לפנות ישירות לטיפולי פוריות כמו במקרה של נשים מעל גיל 39, זוגות חד מיניים ונשים שרוצות להיות אימהות חד הוריות.
הכנות לטיפול
ההכנות לטיפול תלויות בשיטת הטיפול. בשלב הראשון תיבחן ההיסטוריה הרפואית של המטופלת ובמרבית המקרים יתבצעו בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד מקדימות לצורך אבחון ובחירת שיטת הטיפול המתאימה ביותר. כמו כן, במקרים רבים יש צורך בהכנות מקדימות כגון נטילת תרופות המעלות את הסיכוי לביוץ, זריקות המעודדות צמיחה של זקיקים, השבחת זרע ועוד.
טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) – בשיטה זו מפגישים ביצית וזרע במעבדה, מחוץ לגוף האישה. במידה והביצית מופרית, מחזירים את העובר (ברוב המקרים מחזירים מספר עוברים בו-זמנית כדי להגדיל את הסיכוי להתעברות) לתוך רחם האישה, לצורך השתרשות העובר והתחלת הריון.
הזרעה – בטיפול זה מחדירים זרע של גבר לתוך רחם האישה באמצעות צינור צר וארוך הדומה לקשית דקה.
צד שלישי – בשיטה זו הטיפול נעשה בסיוע של צד שלישי, שיכול להיות מורכב מתרומת זרע -שימוש בזרע שנתרם במקרה בו גבר אינו מייצר זרע תקין; תרומת ביצית -כאשר המטופלת אינה מייצרת ביציות הניתנות להפריה; פונדקאות - נשאית הריון הנושאת עובר שאינו קשור אליה מבחינה ביולוגית. המקרה זה ניתן להשתמש גם בתרומת ביצית או זרע.
אחרי הטיפול
בימים ובשבועות שלאחר אחד מטיפולי ההפריה, אפשר לצפות להתעברות האישה או הפונדקאית. ניתן לערוך בדיקת היריון באמצעות ערכה ביתית או אצל הרופא/ה המטפל/ת.
סיכונים
טיפולי פוריות יכולים להקל על נטל אי הפוריות של נשים ומשפחות, אך הם גם יכולה להציב אתגרים בריאותיים כגון שיעורים גבוהים של לידה מרובת עוברים, לידה מוקדמת ולידה במשקל נמוך[3]. בנוסף, שימוש בתרופות מסוימות במהלך טיפולי פוריות עלולות להשפיע על בריאות האם, כגון לפגוע ברמות הגלוקוז והאינסולין - תופעות שאינן בהכרח נראות בתחילת ההיריון; שינויים בפרופיל השומנים[4]; תגובה דלקתית, ושינויים מטבוליים ואנדוקריניים[5], ועוד. מאחר שלא תמיד מושגת הצלחה מיידית, לעיתים הטיפולים עלולים להימשך חודשים ואף שנים. בעקבות כך, במקרים רבים הטיפולים אף כרוכים בהתמודדות נפשית של האישה ו/או הזוג[6].
תוצאות הטיפול
שיעורי ההצלחה של טיפולי פוריות תלויים בשיטת הטיפול ובגורמים נוספים כגון הגיל והמצב הבריאותי של המטופל/ת.
"תודה רבה לכם על הכול , הייתם צוות לעניין , ממש נחמדים ושירות מדהים.
והיה מענה טלפוני ישיר מהרופא כל הזמן לפני הניתוח ענה על כל שאלה והיה מאוד סבלני , ממליצה מאוד ❤️"
היי, אני בת 32 אחרי 3 לידות רגילות.
אחרי הלידה האחרונה היתה לי צניחה של שלפוחית השתן אך זה חזר למקומו לבד אחרי כחודש...
בבדיקה אצל רופא נשים הוא אמר שהכל נראה תקין ביחס לזה שאני אחרי 3 לידות, כרגע אין גוש שיוצא מהנרתיק או משהו כזה אבל מדי פעם אחרי יום ארוך יש תחושת כבדות מסוימת אבל שום דבר חיצוני, כאמור בבדיקה הכל היה תקין ביחס לזה שאני אחרי 3 לידות.
מה שרציתי לשאול, התינוקת שלי בת 1.7 שוקלת 10 ק"ג ולצערי היא נרדמת רק עליי, ואני פוחדת שהיא עליי וזה מפעיל לחץ על האיברים אם זה יכול להחמיר לי את הצניחת שלפוחית השתן? או רחם וכו... כלומר היא עליי עד שהיא נרדמת (לא בעמידה כמובן). האם הלחץ על הבטן שלי יכול להחמיר צניחת שלפוחית השתן ממה שתיארתי? תודה מראש
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
צניחת שלפוחית
שואלת08/03/2025 | 23:22
היי,תודה על תשובתך.
לי אין משקל עודף (שוקלת 49 קג)
התכוונתי שהתינוקת שלי(ששוקלת 10 קג) ישנה עליי הרבה פעמים - האם זה יכול להחמיר את המצב?
פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן יכול לעזור לך מאוד! כמובן שלמשקל עודף יש קשר לעליה בלחץ הבטני כגורם סיכון לצניחה. כמובן שהפיזיותרפיה יכולה לחזק את רצפת האגן ולמנוע את הבעיה העתידית .
התחלתי פעם ראשונה היום מולטי ויטמין של חברה מצויינת וכעבור כמה שעות מהנטילה הראשונה
היה לי פיפי צהוב זרחני כזה זוהר.. יש במולטי ויטמין :
ויטמין A (בצורת רטיניל פלמיטט)1,500 מק"ג 167%
ויטמין C (כחומצה אסקורבית 60 מ"ג 67%
ויטמין D (בצורת כולקלציפרול D3) 20 מק"ג (800 יחב"ל) 100%
ויטמין E (בצורה של D-אלפא טוקופריל אצטט) 10 מ"ג 67%
תיאמין (ויטמין B-1) (בצורת תיאמין מונוניטרט) 5 מ"ג 417%
ריבופלבין (ויטמין B-2) 5 מ"ג 385%
ויטמין B-6 (בצורת פירידוקסין הידרוכלוריד) 5 מ"ג 294%
(200 מק"ג חומצה פולית) 83%
ויטמין B-12 (בצורת ציאנוקובלמין) 8 מק"ג 333%
ביוטין (בצורת d-ביוטין) 5,000 מק"ג 16,667%
ברזל (בצורה של ברזל גלוקונט) 3 מ"ג 17%
נטילה ראשונה הפיפי נעשה זוהר צהוב זרחני
ו רשום על הקופסא "כמוסות רכות עם שחרור מהיר"
יכול להיות קשר צירף מקרים? אשמח מאוד לדעתך
יש לי חרדות ברקע מאי ספיקה כליות כבד אני סובלת מהתמודדות נפש כבר 4 שנים שקשורה למחלות 🙏😞 בדיקות דם אחרונות מלאות היו לפני חודשיים וחצי ולפני 3 חודשים עשיתי אולטרסאונד כבד כליות לבלב כל מערכת עיכול עליונה יצא תקין. אני בת 43 בריאה בדרך כלל פיסית
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
פיפי בצבע צהוב זוהר זרחני עם לקיחת מולטיויטמין
כן, טונוס מוגבר בשריר הפובורקטליס, שהוא חלק משרירי רצפת האגן, יכול לגרום לתסמינים כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן. טונוס גבוה ברצפת האגן עשוי להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן ולגרום לתחושת דחף למתן שתן, גם ללא מילוי מלא של השלפוחית.
כדאי לבדוק ולטפל בסיבה שבגינה שריר זה מכווץ מעבר למצב הנורמאלי.
שלום,
סובלת ב3 חודשים אחרונים כבר משלוש פעמיפ דלקות בשתן וממש סובלת.
קיבלתי עכשיו תוצאות תרבית שתן שבה היה חיידק eschericia coli ובנוסף רגישות שלו לאנטיביוטיקות. הרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה ציפרודקס. רציתי לשאול מה משמעות המספרים ליד הרגישות- האם ככל שגבוה יותר זה אומר שיותר רגיש וכדאי להביא את האנטיביוטיקה הזו?
ממה שראיתי מה שנתנו לי המספר נמוך לעומת אנטיביוטיקות אחרות ולכן דואגת שלא מתאים ולא יעביר את הדלקת לגמרי. לדוגמא:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Ciprofloxacin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=0.06
הערות:
לעומת זה למשל:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Fosfomycin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=16.0
הערות:
המספר שמופיע ליד הרגישות מעיד על רמת הרגישות. בבדיקה מדללים את האנטיביוטיקה ובודקים רגישות - ככול שהמספר גבוה יותר כך הרגישות גבוהה יותר. לא תמיד נבחר להתחיל עם הטיפול החזק יותר עם לא ליצור עמידות לטיפול. ברור שאם לא הגבת לטיפול מסויים נרצה לתת טיפול עם רגישות גבוהה יותר.