צנתור לב טיפולי (Cardiac Catheterization)

תשובה: כל מקרה לגופו, אין סטטיסטיקה בעניין זה.

תשובה:

מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתים מציל חיים. הטיפול הנוסף והעיקרי (בנוסף לטיפול תרופתי), אשר עוזר להשבת זרימת הדם בכלי הדם לאחר שאובחן אוטם חריף, הוא צנתור, שבמהלכו פותחים את הסתימה בכלי הדם. לצנתור יש ערך טיפולי ממדרגה ראשונה באם נעשה תוך 12 שעות מהתחלת הכאבים, שכן בזמן הזה ניתן להציל כמה שיותר תאי שריר, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בתאים.

תשובה:

התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.

תשובה: אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרים את זרימת הדם ללב ומהווים סכנה להתקף נוסף. הצנתור מדגים באילו עורקים כליליים קיימות אותן הצרויות, ואז אחד הטיפולים הוא הרחבת אותם כלי דם ע"י בלון. כיום בלון לבד לא משמש כטיפול יחיד בשל שיעור גבוה של היצרות חוזרת, אך הוא משמש בתוספת צינור תומך בשם סטנט, שהוא יעיל ומצמצם את מספר ההצרויות החוזרות. חומר נוסף תמצאי ב- http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5870.asp http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5869.asp [02/01/2003]

תשובה: לא ציינת מדוע עשית את מבחן המאמץ. לפי התשובה שאתה מפרט, מבחן המאמץ שלך מעיד על כך שיש סבירות גבוהה להיצרויות בכלי הדם שמספקים דם ללב (העורקים הכליליים). זה מצב שעלול להתקדם עד להתקף לב ולסכן את חייך אם לא תטפל בו בהקדם. עליך לפנות בהקדם לקרדיולוג. יתכן שתצטרך לעבור צנתור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: פגיעה בלב גורמת לטלטלה גופנית, נפשית ורגשית. אירוע לב קורה לעיתים ללא התראה מוקדמת, ומפתיע כרעם ביום בהיר. רוב החולים מגיבים לאירוע ראשון בצורה קשה. תגובות ורגשות כגון תסכול, בכי, התפרצויות זעם, חמלה עצמית, אפאתיות או דיכאון, הן תגובות שכיחות ומוכרות. אביך זקוק לשיקום לב. השיקום מתחיל במספר ימי החלמה והתאוששות במרכז החלמה בפיקוח רפואי, בו הוא יקבל כלים ראשונים שיעזרו לו להתמודד עם האירוע מבחינה גופנית ונפשית. לאחר מכן אני ממליץ על השתתפותו בפעילות גופנית משקמת. קיימים בארץ מספר מרכזי שיקום לב, ומומלץ לעבור את תוכנית השיקום קרוב למקום מגוריכם. אני מקווה שתוכנית שיקום הלב תאפשר לו לחזור במהירות לחיי השגרה, וככל שהוא יתחזק ויקבל ביטחון, כך ישתפר גם מצבו הנפשי. אני מאחל לו בריאות, ואשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: מהמידע שאתה מוסר אני מתרשמת כי אתה סובל מאי-ספיקת לב בדרגה לא קשה. אחד מתסמיני אי-ספיקת הלב הוא קוצר נשימה. שכיבה באופן כללי (כל הצדדים) עלולה להחמיר את אי-ספיקת הלב, וכתוצאה מכך עלול להופיע קוצר נשימה בדרגת חומרה משתנה. בכל מקרה של החמרה, עליך לפנות לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

תשובה: בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תליום, הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק גם חומר שנקרא דיפירידמול, אשר גורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. הזרקת דיפירידמול אינה דומה למבחן מאמץ, שכן היא אינה גורמת לעליה בדופק או בדרישות החמצן של הלב, אלא אך ורק להרחבת כלי הדם בו. לכן אין בצידה סכנה, ואין לך סיבה לחשוש מכך שלא ניתן להפסיק אותה. לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הזרקת החומר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: אב העורקים הוא העורק הגדול בגוף האדם. זהו העורק המוביל דם מחומצן מהלב לכל איברי הגוף. הוא יוצא מהלב ועובר בבית החזה ובבטן. קרע גדול/מסיבי באב העורקים מוביל לדימום קשה ביותר שבמרבית המקרים יסתיים במות האדם תוך זמן קצר. לעיתים הקרע נעצר, אך גם מצבים אלה מסכני חיים ומחייבים התייחסות, מעקב וטיפול בהתאם לסוג הפגיעה, גיל המטופל והסימפטומים שלו. הסימפטום הטיפוסי של קרע שכזה הוא כאב חד ביותר באזור הקרע (בחזה - אם הקרע באב העורקים שבחזה, בבטן - אם הקרע הוא באב העורקים שבבטן). אבחנת קרע באב העורקים נעשית באמצעות CT המדגים את אב העורקים לכל אורכו, והטיפול יכול להיות בצנתור או בניתוח פתוח.