צנתור לב טיפולי (Cardiac Catheterization)

תשובה: אב העורקים הוא העורק הגדול בגוף האדם. זהו העורק המוביל דם מחומצן מהלב לכל איברי הגוף. הוא יוצא מהלב ועובר בבית החזה ובבטן. קרע גדול/מסיבי באב העורקים מוביל לדימום קשה ביותר שבמרבית המקרים יסתיים במות האדם תוך זמן קצר. לעיתים הקרע נעצר, אך גם מצבים אלה מסכני חיים ומחייבים התייחסות, מעקב וטיפול בהתאם לסוג הפגיעה, גיל המטופל והסימפטומים שלו. הסימפטום הטיפוסי של קרע שכזה הוא כאב חד ביותר באזור הקרע (בחזה - אם הקרע באב העורקים שבחזה, בבטן - אם הקרע הוא באב העורקים שבבטן). אבחנת קרע באב העורקים נעשית באמצעות CT המדגים את אב העורקים לכל אורכו, והטיפול יכול להיות בצנתור או בניתוח פתוח.

תשובה: כל מקרה לגופו, אין סטטיסטיקה בעניין זה.

תשובה: אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרים את זרימת הדם ללב ומהווים סכנה להתקף נוסף. הצנתור מדגים באילו עורקים כליליים קיימות אותן הצרויות, ואז אחד הטיפולים הוא הרחבת אותם כלי דם ע"י בלון. כיום בלון לבד לא משמש כטיפול יחיד בשל שיעור גבוה של היצרות חוזרת, אך הוא משמש בתוספת צינור תומך בשם סטנט, שהוא יעיל ומצמצם את מספר ההצרויות החוזרות. חומר נוסף תמצאי ב- http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5870.asp http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5869.asp [02/01/2003]

תשובה: לא ציינת מדוע עשית את מבחן המאמץ. לפי התשובה שאתה מפרט, מבחן המאמץ שלך מעיד על כך שיש סבירות גבוהה להיצרויות בכלי הדם שמספקים דם ללב (העורקים הכליליים). זה מצב שעלול להתקדם עד להתקף לב ולסכן את חייך אם לא תטפל בו בהקדם. עליך לפנות בהקדם לקרדיולוג. יתכן שתצטרך לעבור צנתור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: פגיעה בלב גורמת לטלטלה גופנית, נפשית ורגשית. אירוע לב קורה לעיתים ללא התראה מוקדמת, ומפתיע כרעם ביום בהיר. רוב החולים מגיבים לאירוע ראשון בצורה קשה. תגובות ורגשות כגון תסכול, בכי, התפרצויות זעם, חמלה עצמית, אפאתיות או דיכאון, הן תגובות שכיחות ומוכרות. אביך זקוק לשיקום לב. השיקום מתחיל במספר ימי החלמה והתאוששות במרכז החלמה בפיקוח רפואי, בו הוא יקבל כלים ראשונים שיעזרו לו להתמודד עם האירוע מבחינה גופנית ונפשית. לאחר מכן אני ממליץ על השתתפותו בפעילות גופנית משקמת. קיימים בארץ מספר מרכזי שיקום לב, ומומלץ לעבור את תוכנית השיקום קרוב למקום מגוריכם. אני מקווה שתוכנית שיקום הלב תאפשר לו לחזור במהירות לחיי השגרה, וככל שהוא יתחזק ויקבל ביטחון, כך ישתפר גם מצבו הנפשי. אני מאחל לו בריאות, ואשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מהמידע שאתה מוסר אני מתרשמת כי אתה סובל מאי-ספיקת לב בדרגה לא קשה. אחד מתסמיני אי-ספיקת הלב הוא קוצר נשימה. שכיבה באופן כללי (כל הצדדים) עלולה להחמיר את אי-ספיקת הלב, וכתוצאה מכך עלול להופיע קוצר נשימה בדרגת חומרה משתנה. בכל מקרה של החמרה, עליך לפנות לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

תשובה: תוכלי למצוא מידע בנושא בתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_021509_1.asp

תשובה:

התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.

תשובה: בדיקת מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לגלות אם ישנן חסימות בכלי הדם הכליליים (העורקים המספקים דם לשריר הלב), ואם כן - מהו מיקומן. במהלך הבדיקה משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב תליום 201 או טכנציום 99M. לחומרים אלו תכונות המאפשרות להם להגיע לאזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים. במהלך הבדיקה, מצלמת גמא ממוחשבת המסתובבת סביב הנבדק מצלמת את הלב מזוויות שונות. בדיקת המיפוי גורמת למאמץ מכוון של הלב. בעת המאמץ, הלב זקוק לתוספת אספקת דם וכדי לאפשר זרימת דם גדולה יותר, העורקים הכליליים מתרחבים. האזור של שריר הלב המקבל אספקת דם מעורק מוצר סובל במאמץ מאיסכמיה, הפרעה באספקת הדם. יתר אזורי הלב מקבלים את הדם הדרוש להם. ההבדלים הללו באספקת הדם במאמץ לאזורי הלב השונים מתועדים במהלך הבדיקה באמצעות החומרים הרדיואקטיביים. מיפוי לב SPECT עם תליום מתבצע בשני שלבים. השלב הראשון נמשך כשעה, ובו מבוצע מאמץ פיזי, כשהנבדק צועד על מסלול הליכה. בשיא המאמץ מזליפים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי דרך מחט העירוי שביד הנבדק, ומיד אחר כך מצלמים את הלב. השלב השני מתבצע כעבור 3 שעות והוא נמשך כ-30 דקות. בשלב זה מתבצעת סדרה שנייה של צילומי הלב במנוחה. השוואה בין הצילומים שנעשו בשלב הראשון, שלב המאמץ, לבין הצילומים שנעשו בשלב השני, שלב המנוחה, מספקת לרופא מידע על האזור בשריר הלב הסובל מהפרעה באספקת הדם ועל מידת החיות של שריר הלב. למשל, על אזור שבזמן מנוחה זרימת הדם אליו מספיקה אבל שבמאמץ, כאשר דרישת שריר הלב לחמצן עולה, אספקת הדם שלו אינה מספיקה עקב היצרות משמעותית של העורק. אבחנה זו חשובה מאוד: מטופלים הסובלים מתעוקת חזה שמיפוי הלב שלהם מראה איסכמיה, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור, ואילו מטופלים עם אוטם קודם, ללא איסכמיה הפיכה, מטופלים בתרופות בלבד. וכעת באופן ספציפי לשאלתך. פגם מילוי קבוע מתאר מצב שבו זרימת הדם אינה תקינה לאזור מסוים של הלב, אך ללא שינוי בין מנוחה למאמץ. זאת אומרת, מדובר באזור אוטם ישן ולא בהפרעה חדשה בזרימת הדם. במקרה כזה אין סיבה לצנתר. פגם מילוי הפיך משמעותו שבזמן מאמץ, כאשר דרישת הלב לחמצן גבוהה, העורק אינו מסוגל "לספק את הסחורה", אבל במנוחה, כשהדרישה לחמצן יורדת, כמות הדם המגיעה דרך אותו עורק מספיקה. במצב זה כדאי לצנתר ולהרחיב את החסימה בעורק. מדובר בעורק מוצר ובעייתי, אבל שקשור במסת שריר חיה של הלב. אינפריורי = תחתון, ספטלי = שמספק את הספטום (מחיצה), לטרלי = צידי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד