טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive behavioral therapy)

לפני הטיפול

מהלך הטיפול

• זיהוי ובחינת מחשבות אוטומטיות - מחשבות אוטומטיות, או "עיוותי חשיבה", הן דרכי חשיבה המשפיעות באופן בלתי יעיל על האופן בו תופס האדם סיטואציה מסוימת ומגיב אליה. עיוותי חשיבה כמו "כולם יצחקו כשיראו איך אני רוקד" יכולים להיות בעלי השפעה מינורית בלבד על חיי האדם, אולם דפוס מקיף ואינטנסיבי של עיוותי חשיבה עלול להביא להתפתחות הפרעה נפשית של ממש. דיכאון, לדוגמא, יכול להיות תוצאה של תפיסה שלילית של העצמי, העולם והעתיד, מה שמכונה הטריאדה הקוגנטיבית של הדיכאון ("תמיד הייתי גרוע במתמטיקה, כולם בטח חושבים שאני טיפש ואין סיכוי שאצליח לגרום להם לחשוב אחרת"). באופן דומה, חרדה יכולה להיווצר כאשר הנחת הבסיס היא כי העולם מסוכן ואין יכולת עצמית להתגונן. במהלך הטיפול לומד המטופל לזהות את עיוותי החשיבה שלו, לדחות אותם ולהמירם בדרכי חשיבה יעילות יותר, או למצוא הסברים חלופיים לסיטואציה אותה פירש באופן מגביל ("היא לא אמרה לי שלום בגלל שלא ראתה אותי או מיהרה, לא בגלל שאני נראה היום איום ונורא").

• זיהוי הנחות בלתי מסתגלות ובחינת תקפותן - זיהוי המחשבות האוטומטיות המאפיינות את המטופל מביאות לרוב לזיהוי דפוס נרחב יותר של הנחות בסיסיות בלתי מסתגלות. בדומה לבחינת המחשבות האוטומטיות, נבחנת במסגרת הטיפול תקפותן של הנחות המטופל: המטפל/ת מעמת את המטופל עם חוסר יעילותן בעוד שהמטופל מתבקש לטעון לתקפותן. כך, למשל, עשויה להיבחן הנחתו של המטופל כי רק אם יהיה בטוח שכל חברי כיתתו מחבבים אותו יוכל להרגיש בנוח.

• ניהול יומן - פעמים רבות מתבקש המטופל לנהל יומן המתעד את המחשבות והרגשות אשר ליוו סיטואציה מסוימת ("הייתה לי מריבה עם בן זוגי, הרגשתי שאני כישלון") ואת הפרשנות האלטרנטיבית שניתן להציע לאותה סיטואציה, עם הרגש הנלווה אליה ("רבנו כי היה לנו יום מתיש היום"). אף על פי שקיים טווח רחב של הנחות בלתי מסתגלות, ניתן לזהות מספר הטיות קוגניטיביות האופייניות לאנשים הפונים לטיפול:
•  
• • הכללת יתר - נטייה להכליל מקרה יחיד לכלל המקרים הדומים לו. למשל, "אם בחורה אחת סירבה להיפגש איתי, סביר שאדחה גם על ידי אחרות".
  •  
  •  הפשטה סלקטיבית - נטייה להתייחס ולהתמקד רק באירועים שליליים. לדוגמא, התייחסות לכישלון במבחן יחיד והתעלמות מהצלחה בחמישה אחרים.
  •  
  •  חשיבה דיכוטומית - חשיבה המאופיינת בראיית שחור או לבן: או שאני מושלם, או שאני לא שווה כלום; או שכולם יאהבו אותי או שכולם שונאים אותי.
  •  
  •  לקיחת אחריות מוגזמת - נטייה מוגזמת לחוש אשמה על אירועים שליליים וכישלונות. לדוגמא, "אם הייתי דואגת להיות מושכת יותר, בטוח שהוא לא היה עוזב אותי".
  •  
  •  הסקה מהעבר על העתיד - נטייה לנבא את העתיד על סמך אירועים שהתרחשו בעבר. לדוגמא, "אם התגרשתי פעם אחת, סביר להניח שלא אצליח גם במערכת היחסים הנוכחית".
  •  
  • ייחוס עצמי מוגזם - תחושה כי האדם עצמו, ובעיקר האספקטים השליליים שבו, נמצאים במוקד תשומת הלב. למשל "בטוח כולם ישימו לב כמה השמנתי ולא יפסיקו לדבר על זה".
  •  
  •  חשיבה קטסטרופלית - נטייה להניח ולחזות את הגרוע מכל.
  •  
•  
• הגדרת הבעיה - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאפיין בשקיפות ובהדדיות - המטופל מגדיר את מצוקתו ואת ההתנהגויות/רגשות/מחשבות המגבילים אותו. לאחר מכן, המטפל/ת והמטופל/ת מגדירים ביחד את מטרות הטיפול ואת תכנית הפעולה, לדוגמה עבודה על אסרטיביות, התגברות על התקפי פאניקה, הפחתת חשיבה והתנהגות אובססיבית וכו'.

• חשיפה - טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מבוססים על חשיפה לסיטואציות בהן האדם מתקשה לתפקד, מתוך הנחה שרק שיחה על הקשיים לא תביא לשינוי ההתנהגותי או הרגשי הרצוי. קיימות מספר טכניקות של חשיפה, כמו הצפה (חשיפה ישירה למושא החרדה הקשה ביותר), חשיפה הדרגתית (דירוג הסיטואציות המאיימות והתנסות הדרגתית), חשיפה בדמיון ועוד.

• טכניקות הרגעה ושליטה עצמית - בהתחשב בעובדה שהשימוש בטכניקות החשיפה כרוך בחרדה רבה, נהוג ללמד את המטופלים טכניקות הרגעה עצמית לפני החשיפה. טכניקות אלו עושות שימוש בשיטות התנהגותיות כמו הרפיה, היפנוזה וביופידבק, כמו גם בשיטות קוגניטיביות, כמו זיהוי סכמות ואמונות בלתי יעילות ("בטח יקרה משהו רע אם אתקרב לכלב", "אם יהיה לי עוד התקף פאניקה אני עלול להשתגע") והמרתן באמונות יעילות יותר ("זה יהיה לא נעים, אבל זה יעבור").

אחרי הטיפול

סיכונים

תוצאות