שאיבת דיסק היא הליך זעיר פולשני המשמש כטיפול לפריצת דיסק קלה או לבלט. הטיפול נעשה לרוב על ידי נוירוכירורג/ית או אורתופד עמוד שדרה, והוא כולל הסרה מלאה או חלקית של גרעין הדיסק הבין חולייתי[1].
במקרים של בלט או פריצת דיסק, דחיסה הדרגתית של הדיסק גורמת לפתיחה של הטבעת הליפתית (החלק החיצוני של הדיסק) וכתוצאה מכך הגרעין המוכי (החלק הג'לטיני הפנימי של הדיסק) בולט החוצה. במידה והבליטה דוחסת את סיבי העצב הסמוכים, ישנם כאב ותסמינים אחרים. שאיבת דיסק כוללת הסרה של חומר הגרעין שדוחס את העצבים[1].
צילום: shutterstock | Foxstudio
מטרת הטיפול
מטרתה של שאיבת דיסק היא להפחית את הלחץ הפנימי של דיסק ולהקל על כאב הרגליים והגב, ולשפר את הניידות.הלחץ הגבוה שיש על הדיסק יכול להוביל לבלט או לפריצה, בעיקר במקרים שבהם הטבעת החיצונית כבר מנוונות. באמצעות שאיבה של חלק מגרעין הדיסק הג'לטיני והקטנת נפחו, פוחת הלחץ של הדיסק על העצב[2].
מתי מתבצע
בלט דיסק או פריצת דיסק קטנה אינן בהכרח מצריכות ניתוח פתוח בעמוד השדרה. עם זאת, הבלט עלול להפעיל לחץ על עצבים או על חוט השדרה ולגרום לכאבי גב כרוניים או תגובתיים. בדרך כלל סוג זה של כאבי גב מגיב טוב לטיפול השמרני. עם זאת, אם לאחר שישה שבועות הטיפול השמרני לא צלח, יש לשקול שאיבת דיסק זה לצורך הפחתת דחיסת הדיסק. חשוב לזכור ששאיבה מתאימה לאנשים הסובלים מפריצות דיסק קטנות או מבליטות דיסק, אך לא במקרים חמורים[2].
הכנות לטיפול
לפני ההליך יש לעבור הערכה של המנתח/ת. לאחר בחינתך ההיסטוריה הרפואית של המטופל/ת תתבצע בדיקה גופנית. במידת הצורך יהיה צורך בבדיקות דם ובבדיקות הדמיה[3]. יש להעריך את יציבות עמוד השדרה באמצעות צילומי רנטגן ולבדוק בפירוט את הדיסקים באמצעות בדיקת MRI.[2]
לפני ההחלטה על שאיבת דיסק, על המטופל/ת לעבור שישה שבועות של טיפול שמרני אינטנסיבי שאינו מוביל לשיפור במצב הכאב. טיפול שמרני צריך תמיד להיות בראש סדר העדיפויות בטיפול בכאבי גב הקשורים לדיסק[2].
מהלך הטיפול
בתחילת ההליך האזור בו יש לבצע את ההליך מנוקה בתמיסת חיטוי. חומר הרדמה מקומי מוזרק לעור, כך שהמטופל/ת נשאר עירני ונמצא במעקב לאורך כל ההליך. תיתכן אי נוחות קלה ותחושה קלה של לחץ בעת ביצוע ההליך, שאמור להימשך עד שעה.לאחר מכן תוחדר מחט קטנה דמוית צינור, כשהיא מונחית באמצעות מכשיר רנטגן, עד הגעתה לגרעין המוכי הבולט.לאחר מכן, לתוך המחט מוחדר מכשיר שנועד להוציא את עודפי הגרעין[1].
שאיבת דיסק כרוכה בשימוש באנרגיה של גלי רדיו. באמצעות המכשיר יוצרים תעלה, וגם מחממים את האזור עד שנגרמת המסה של רקמת הדיסק. לאחר מכן החלקים העודפים מגרעין הדיסק מוסרים ומקלים על הלחץ העצבי[4].
לאחר הסרה של חלקי הגרעין הנדרשים, מוציאים לאט את המכשיר, לא לפני שאוטמים את התעלה שיצר המכשיר. לבסוף, מוסרת גם המחט, המקום ייסגר ותונח עליו תחבושת[5].
אחרי הטיפול
לאחר שהייה קצרה בבית החולים לצורך בקרה, ניתן להשתחרר הביתה כבר ביום הניתוח. יש לנוח במשך שארית היום ולהניח שקיות קרח על האזור במקרה של כאב או נפיחות. יש להימנע מכל פעילות מאומצת למשך מספר שבועות לפחות, ולאחר מכן מומלץ להתחיל טיפולי פיזיותרפיה, שיעזרו לחזק את הגב ואת שרירי הליבה, ולמקסם את ההתאוששות[1].
במהלך הימים הראשונים שלאחר ההליך עלולים להופיע תסמינים מוגברים של בלט / פריצת דיסק. משככי כאבים ותרופות מרשם יכולים להקל על תסמינים אלו[5].
ההחלמה, הכוללת הקלה בכאב, היא הדרגתית ויכולה להימשך 8-12 שבועות. יש לעקוב אחר ההשפעה של הפעילות הגופנית על מצב הגב, ולהגביר אותה בצורה הדרגתית בלבד. חשוב גם לשים לב ליציבה של הגב בכל עת ובאופן כללי כדאי לאמץ אורח חיים ידידותי לגב[2].
סיכונים
מכיוון שאין סיכון לנזק לעצמות, לשרירים ולעצבים במהלך הניתוח, הדבר מפחית מאוד את הפוטנציאל לסיבוכים, מזרז את זמן ההחלמה ומשפר את התוצאה הכוללת[2].
ישנם מטופלים שחווים כאב קל ואי נוחות בעקבות ההליך, אשר חולפים בדרך כלל לאחר כמה ימים. לעיתים, המחט שמוחדרת לגב עלולה לגרות עצבים סמוכים ולגרום לעקצוצים ולכאב. סיבוכים אלו נדירים, שכן ההליך מבוצע בהנחיית רנטגן[1].
תוצאות הטיפול
ממחקר[6] שבחן האם, ובאיזו מידה, שאיבת דיסק יכולה להשפיע באופן חיובי על שיכוך כאבים, על תפקוד הניידות ועל הורדת שיעור הסיבוכים, עולה כי בהשוואה למצב שלפני הניתוח חלה הפחתת כאב משמעותית ושיפור בניידות תפקודית לאחר הניתוח. בנוסף, ההליך נמצא יעיל ובעל סיבוכים מעטים.
שאיבת דיסק נחשבת להליך בעל סיכויי הצלחה גבוהים ויתרונות רבים. הנה כמה מהם[2]:
האזור סביב דיסק עמוד השדרה אינו נפגע בניתוח פתוח, שכן ההליך נעשה בעזרת מחט - השרירים, העצבים והעצמות נשארים שלמים, ואין צלקת ניתוחית לאורך עמוד השדרה.
השיקום קל יחסית – מאחר שאין שימוש בתפרים או בצלקות בעור וסביב עמוד השדרה, ניתן לחזור לפעילות במהירות וללא סיבוכים ותופעות לוואי הנוטים יותר להופיע בניתוח פתוח.
היציבות או הניידות הכללית של עמוד השדרה אינה מושפעת מההליך.
הרדמה חלקית – ההליך אינו כרוך בהרדמה מלאה ובכל תופעות הלוואי הכרוכות בכך.
מדובר בהליך קצר יחסית שאורכו עד שעה, לרוב הוא נמשך 20-30 דק'.
"אין מילים כדי לתאר את הנס שקרה לנו כשקיבלנו המלצה על דוקטור אוריון , אמא שלי הייתה ביום ה 6 לאשפוז בבי"ח שבו ככל הנראה טופלה לא נכון והסיקו שאין עוד דרך לשפר את מצבה ( הגיעו למסקנה שאין טעם בצנתור ונתנו טיפול שמרני שנראה שרק החמיר איתה). לצערנו לא היה לנו עם מי להיוועץ במהלך הרצף של חג-שבת, מיד בראשון בבוקר קיבלנו המלצה על דוקטור אוריון, הצלחנו להשיג אותו טלפונית והוא מיד ביקש שנעביר אליו את החומרים בעזרת תיאום עם המזכירה החומר הגיע אליו עד הצהריים וכבר בערב הוא נתן לנו אנליזה טלפונית ומכתב מיידי שאיפשר לנו להיכנס כבר באותו ערב למרכז בתל השומר. כבר כשהגענו לשם הבנו שאנחנו בידיים הכי טובות , מקצועיות ומסורות שיש ! לאחר מספר ימים ביצע דוקטור אוריון צנתור מוצלח שאחריו נראה שיפור נוסף מה שמאפשר כעת שיקום מוצלח יותר לאימי. באמת שאין מילים כדי לתאר את רמת המקצועיות והמסירות והעבודה מסביב לשעון שמבצע דוקטור אוריון . יצא לי לשהות בבית החולים גם בבוקר יום כיפור ונדהמתי לראות אותו מגיע ועובר בין כל המטופלים שלו בסבלנות ומסירות ודואג לשלום כולם . השיח מולו תמיד מכיל ומכבד ובגובה העיניים. כבר בשיחת הטלפון הראשונית הבנו שהגענו לאדם הנכון לטפל במצבה של אמי והמקצועי ביותר ככל הנראה בארץ למקרים האלה."
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
פריצת דיסק 
צילום רנטגן 
כריתת אונה 
