התמכרות לסמים היא מחלה כרונית המתאפיינת בשימוש כפייתי בסמים. השימוש מוביל לשינויים במוח, ושינויים אלו יכולים להוביל להתנהגויות מזיקות[1].
התמכרות לסמים היא הפרעה הדורשת הערכה יסודית ולעיתים הערכה של פסיכיאטר/ית, פסיכולוג/ית או איש/אשת מקצוע אחר מורשה. בדיקות דם, בדיקות שתן או בדיקות מעבדה אחרות משמשות להערכה האם נעשה שימוש בסמים, אך הן אינן יכולות לאבחן התמכרות לסמים. עם זאת, בדיקות אלו משמשות לניטור ולטיפול[2].
מכיוון שהתמכרות לסמים נחשבת להפרעה כרונית המאופיינת בהתקפים, טיפול חד פעמי קצר מועד לרוב אינו מספיק. עבור רבים, הטיפול בהתמכרות לסמים הוא תהליך ארוך טווח הכולל שילוב של כמה טיפולים וניטור קבוע[3].
מטרת הטיפול
מכיוון שהתמכרות היא מחלה כרונית, אנשים לא יכולים פשוט להפסיק להשתמש בסמים לכמה ימים ולהחלים. רוב החולים זקוקים לטיפול ארוך טווח או טיפול חוזר על מנת להפסיק את השימוש לחלוטין ולחזור לתפקוד יומיומי. מטרותיו של טיפול בהתמכרות לסמים כולל את הפעולות הבאות[1]:
להפסיק להשתמש בסמים.
להישאר נקי מסמים.
להיות תפקודי במשפחה, בעבודה ובחיי החברה.
מתי מתבצע
יש צורך בטיפול בהתמכרות לסמים כאשר השימוש בסמים משפיע לרעה על היבטים רבים בחיים כגון העבודה, מערכות יחסים, תחביבים, בריאות הנפש ו/או הבריאות הגופנית. סבילות או תלות בחומר היא גם אינדיקטור להתמכרות. אם המטופל/ת לא יכול לבצע פעולות, להשתתף באירועים או לדמיין את עצמו/ה עושה דברים ללא שימוש בסמים, יש לשקול טיפול כאופציה[4].
צילום: shutterstock | fizkes
הכנות לטיפול
אנשים רבים שנכנסים לגמילה בפעם הראשונה לא תמיד יודעים למה לצפות או איך לספר למשפחה ולחברים שהם עומדים בפני החלמה. ישנן תוכניות ארוכות טווח, הכוללות מגורים ושהייה קבועה של מספר חודשים במקוםלצורך פיתוח אחריות אישית ומיומנות חברתית, וישנן תוכניות טיפול קצרות טווחח כגון 12 הצעדים, תוכנית קצרה יחסית הכרוכה בטיפול אינטנסיבי[5].
חוסר הידע לגבי תהליך הגמילה עלול לעורר חששות רבים וזה נורמלי לחלוטין להרגיש לחץ לקראת התהליך החדש. חשוב להבין יותר על התהליך שמחכה לכם/ן כדי להרגיע את המתח ולהתכונן נפשית. עיקר הטיפול בהתמכרות הוא ללמוד כיצד לתפקד בחיי היומיום ללא שימוש בסמים. מרכיב חשוב בטיפול מתמקד בכנות עצמית מוחלטת וחקירת המחשבות, הרגשות והאמונות שהובילו להתמכרות.התחלת הטיפול היא צעד עצום במסע ההחלמה, ויש כמה דברים שכדאי לדעת מראש כדי להרגיש מוכנים יותר[6]:
ימים ראשונים – בימים אלו הטיפול בדרך כלל מתמקד בסיוע למטופל/ת להרגיש בנוח. כמו כן, הצוות המקצועי יעודכן בצרכים האישיים של המטופל/ת. תעשה הערכה ראשונית הכוללת את היסטוריית הסמים, בריאות הנפש וההיסטוריה הרפואית של המטופל/ת.
גמילה - גמילה היא הצעד הראשון לאחר ההערכה הראשונית. במקרים מסוימים הגמילה תלווה בטיפול תרופתי כדי להקל על תסמיני הגמילה.
פסיכותרפיה - לאחר הגמילה יחל טיפול באמצעות מפגשים פרטניים וקבוצתיים. ישנו מגוון רחב של טיפולים שמטרתם לעבוד על הטראומות והבעיות הנפשיות שייתכן והובילו להתמכרות.
מהלך הטיפול
בשלב הראשון לטיפול בהתמכרות בסמים הוא שלב הגמילה. מדובר בגמילה גופנית מהסם, המלווה בפיקוח רפואי ובשימוש בתרופות המקלות על תסמיני הגמילה. הגמילה תתבצע במסגרות רפואיות: אשפוזית (הכוללת שהייה קבועה במקום) או במרפאה (ביקור במקום)[7].
קיים מגוון טיפולים להתמכרות, כאשר רבים מהם ישולבו זה בזה. כך למשל, טיפול תרופתי יכול לכלול טיפול נפשי כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. סוגי הטיפולים המשולבים הנפוצים הם[3]:
תרופות –חשוב לציין שאין תרופות המרפאות התמכרות, אך ישנן תרופות שמקלות על הטיפול בהתמכרות לסמים. סוג התרופה משתנה בהתאם לצרכים האישיים של כל מטופל ומטופלת, ולעיתים גם בסוג הסמים שאליו מכורים. כך למשל תרופות כגון מתדון ונלטרקסון ניתנות בדרך כלל לאנשים המכורים לאופיואידים, בעוד שתכשירי ניקוטין (מדבקות, מסטיקים) והתרופות ולבוטרין ורניקלין מתאימות לאנשים המכורים לטבק. אקמפרוסט ונלטרקסון הן תרופות המתאימות לטיפול בהתמכרות לאלכוהול[3].
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – טיפול קצר מועד שנועד לעזור בהתמודדות עם התשוקה לסמים, ללמד דרכים להימנע מצריכת וממפגש עם סמים, למנוע הישנות, ולעזור להתמודד עם הישנות, במידה שהיא מתרחשת. טיפולים התנהגותיים יכולים גם לעזור לאנשים לשפר מיומנויות תקשורת, יחסים בינאישיים ודינמיקה משפחתית[3].
טיפול קבוצתי - תוכניות טיפול רבות מציעות טיפול קבוצתי, כגון AA. טיפול קבוצתי יכול לספק תמיכה חברתית ולעודד אורח חיים ללא שימוש בסמים. עם זאת, בחלק מהמקרים, בעיקר אצל מתבגרים, לטיפול קבוצתי יכולה להיות גם סכנה להשפעות מזיקות, כך למשל אם חברי הקבוצה מפעילים לחץ לחזור להשתמש בסמים ובכך להרוס את מטרת הטיפול[3].
טיפול פרטני - טיפול זה לא מתמקד רק בצמצום או בהפסקת שימוש בסמים אלא גם בתחומים אחרים הקשורים לתפקוד לקוי כגון תעסוקה, פעילות לא חוקית, יחסים משפחתיים/חברתיים. הטיפול הפרטני עוזר למטופל/ת לפתח אסטרטגיות להתמודדות וכלים להימנע משימוש בסמים[5].
טיפולים נוספים – הטיפול בהתמכרות לסמים מלווה פעמים רבות בטיפול בבעיות בריאות אחרות כגון דיכאון ו-HIV, כמו גם בעיות תעסוקתיות, בעיות משפטיות, בעיות משפחתיות ובעיות חברתיות שיש לטפל בהן במקביל. במקרים אלו מומלץ על תוכניות טיפול המשלבות טיפולים ושירותים אחרים שיענו על כל הצרכים של המטופל/ת[3].
עקרונות לטיפול יעיל
העקרונות הבאים עשויים להוות בסיס לתוכנית טיפולים יעילה[1]:
חשוב להבין שהתמכרות היא מחלה מורכבת אך היא ניתנת לטיפול. זו מחלה שמשפיעה על תפקוד והתנהגות המוח.
אין טיפול אחד שמתאים לכולם.
מכורים/ות צריכים לקבל גישה מהירה ככל הניתן לקבלת טיפול.
טיפול יעיל נותן מענה לכל צרכי המטופל/ת, לא רק בעניין השימוש בסמים.
שהייה בטיפול מספיק זמן היא קריטית להצלחת הטיפול.
טיפולים התנהגותיים הם צורות הטיפול הנפוצות ביותר להתמכרות בסמים.
תרופות הן לרוב חלק חשוב בטיפול, במיוחד בשילוב עם טיפולים התנהגותיים.
יש להתעדכן בתכניות טיפול לעיתים קרובות ולהתאימן לצרכי המטופל/ת.
הטיפול בהתמכרות לסמים צריך לכלול גם התייחסות להפרעות נפשיות אחרות.
התנקות מסמים היא רק השלב הראשון של הטיפול.
יש צורך במעקב אחר שימוש בסמים במהלך הטיפול.
יש לבדוק למטופלים/ות מחלות רקע נוספות כגון HIV/איידס, הפטיטיס B ו-C, שחפת ומחלות זיהומיות אחרות, כמו גם להסביר על דרכים להפחתת הסיכון להידבקות במחלות אלו.
אחרי הטיפול
לקראת סוף הטיפול במרכז גמילה, סביר להניח שתתקיים תוכנית טיפול המשך המותאמת להתקדמות של המטופל/ת. טיפול המשך נועד להפחית באופן משמעותי את שיעור ההישנות. התוכנית תכלול תמיכה חברתית ורפואית, במקרים מסוימים זה יכלול גם דירת מעבר, טיפול מעקב, הערכות רפואיות, קבוצות תמיכה והצעות אחרות לטיפולים שנועדו לעזור להימנע ממצבים ומטריגרים שעלולים להוביל להישנות, את החזרה לשימוש בסמים.
סיכונים
כדי למנוע את הסיכון להישנות, יש ליישם ארבעה דברים עיקריים[8]:
חשוב לזכור שהישנות היא תהליך הדרגתי עם שלבים ברורים. זיהוי מוקדם של השלבים מגדיל מאוד את סיכויי ההצלחה ומקטין את סיכויי ההישנות.
החלמה היא תהליך של צמיחה אישית עם ציוני דרך של התפתחות, אך לכל שלב בהחלמה יש את הסיכונים שלו להישנות.
הכלים העיקריים למניעת הישנות הם טיפולים נפשיים שעוזרים לפתח מיומנויות התמודדות.
רוב החזרות לשימוש בסמים קורות בגלל שבירה של כמה חוקים בסיסיים, ולכן חשוב להתמקד במה שחשוב באמת: לשנות את החיים הקודמים (ההחלמה כרוכה ביצירת חיים חדשים שבהם קל יותר לא להשתמש בסמים); להיות כנים לחלוטין; לבקש עזרה; לתרגל טיפול עצמי; לא לעגל פינות ולכופף את החוקים.
תוצאות הטיפול
בנוסף להפסקת השימוש בסמים, מטרת הטיפול בהתמכרות לסמים היא להחזיר אנשים לתפקוד יעיל במשפחה, במקום העבודה ובקהילה. רוב האנשים שעוברים גמילה ונשארים בטיפול, יפסיקו להשתמש בסמים, יפחיתו מעשים פליליים וישפרו את התפקוד התעסוקתי, החברתי והפסיכולוגי שלהם. שיעור ההישנות של התמכרות דומה למחלות כרוניות אחרות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ואסתמה. הטיפול מאפשר לנטרל את ההשפעות השליליות על המוח ועל ההתנהגות, ולהחזיר את השליטה על החיים. האופי הכרוני של המחלה טומן בחובו סיכון לחזרה לשימוש בסמים, אך שימוש חוזר אינו מסמל כישלון בטיפול כי אם את הצורך לחזור לטיפול ולהתאמה מחודשת שלו[9].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
התמכרות להרואין 
בדיקות דם 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT 
