ניתוחים אנדוסקופיים (Endoscopic surgery)

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: אני מניחה שאת מתכוונת להיפרפלזיה של רירית הרחם, ואכן, לצורך טיפול במחזור לא סדיר שנובע מכך, מומלץ להשתמש בפרוגילוטון. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את התוסף ההורמונלי, מתי היה המחזור האחרון ועוד פרטים שנחוצים כדי להעריך את מצבך, שבלעדיהם לא אוכל לאמוד את זמן הביוץ. אם המחזורים אכן יהפוך לסדיר, סיכוייך להיכנס להריון ישתפרו. אם את מעוניינת להימנע מהריון, עלייך להשתמש באמצעי מניעה אחר שאינו הורמונלי (למשל קונדום). ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: במצב המכונה toe walking, הילד הולך לרוב על בהונותיו. למצב זה יש כמה סיבות אפשריות, הכוללות שיתוק מוחין ונוקשות שרירים נלווית, מחלות שריר ובעיות בעמוד השדרה. ההליכה על הבהונות יכולה להיות גם idiopathic toe walking, כלומר מצב ראשוני, ללא סיבה ידועה. אפשרות אחת היא שילדים אלה הולכים על בהונותיהם כהרגל, או בעקבות קיצור של של גיד אכילס. האבחנה של המצב האידיופתי נעשית לאחר שלילה של המצבים האחרים שהזכרתי. הטיפול במצב זה יכול להיות שמרני - טיפול הכולל מעקב, שימוש בתרגילים, וסדי גבס. במקרים שבהם אין שיפור מספק, או בנוכחות עיוות קשיח, אפשר לעשות ניתוח שמטרתו הארכת הגיד המקוצר. אפשר לעשאת זאת בכמה סוגי ניתוחים, שאחד מהם הוא הניתוח על שם Strayer. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

בחירת סוג המסתם שיושתל במקום המסתם הפגום נעשית על פי שקלול של גורמים. מרבית הגורמים הינם רפואיים, אך חלקם תלויים גם ברצון המטופל, ע"פ הסברים הניתנים לו על כל אחד מהמסתמים לפני הניתוח. מבין הגורמים המשפיעים על בחירת המסתם: גיל המטופל, סוג הפגיעה הקיימת במסתם, סוג הפגיעה הלבבית הנלווית, גודל הלב, ותוחלת החיים הצפויה של המטופל. למשל: אצל חולים קשישים מעדיפים השתלת מסתם ביולוגי, לו תוחלת חיים קצרה יותר, שכן צפוי כי המטופל לא יזדקק לניתוח חוזר בעתיד. כמו כן עדיף להימנע מלתת לחולה הקשיש טיפול נוגד קרישה, לו תופעות לוואי לא מעטות.

תשובה: צר לי לשמוע על החוויה שנאלצת לעבור, אשרייך שאת בריאה ושלמה ושהכל מאחורייך. לגבי סיכוייך להרות, אם נכרתה רק חצוצרה אחת, בהחלט שיש לך סיכוי טוב להרות, וסביר דווקא שלא תזדקקי לטיפולים לצורך כך, אלא אם כן ישנה בעית פוריות אחרת מלבד הכריתה. אך חשוב לציין שלאחר הריון חוץ-רחמי, יש צורך במעקב הדוק בהריון הבא, בשל החשש מהישנות המקרה. בתקווה לבשורות טובות בקרוב ורפואה שלמה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: לצערי, על פי נתונים אלה בינתיים לא ניתן לדעת מה טיב הבעיה. רופאך הפנה אותך לבירור מקיף ונכון, שבסופו תהיה תמונה מלאה לגבי אופי הממצאים. הממצא בשחלה יכול להיות שפיר לחלוטין, אך יכול להעיד גם על ממאירות, ועל כן ערכי ה- CA-125 וכן נתוני הזרימות באולטרסאונד יוכלו לשפוך אור ולתת מידע אם מדובר בממצא שאינו מסוכן או שיש להתייחס אליו כאל בעיה. הדבר נכון גם לגבי הממצא הפוליפואידי שנמצא בצוואר הרחם. בדיקת הקולפוסקופיה וכן תוצאות בדיקת הפאפ יעזרו מאוד באבחנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה:

ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה רק אחת האפשרויות הניתוחיות הקיימות לטיפול בסובלים מאוסטאוארתריטיס. למרות שמדובר בניתוח קטן ופשוט יחסית, בעל שיעור סיבוכים לא גבוה, הוא לא תמיד מתאים למצב המחלה ולגיל המטופל. האפשרות החלופית העיקרית הינה ניתוח להחלפת מפרק הברך במפרק מלאכותי, אשר פותרת לרוב את הבעיה במפרק מייסודה. למרות זאת, מדובר בניתוח גדול, בו עושים חתך של כ-10 ס"מ בברך, הכרוך בשיעור גבוה יותר של סיבוכים, ימי אשפוז ואי נוחות למטופל. מבצעים ניתוח זה כאשר המחלה מתקדמת בצורה שאינה מאפשרת טיפול מינימלי בארתרוסקופיה. חלופה טיפולית נוספת הינה אוסטאוטומיה של הברך- שיטה הננקטת לרוב אצל מטופלים צעירים יותר, בעלי פגיעה מפרקית בעיקר בצד אחד של הברך, ע"י ביצוע חתך ממוקם באזור הפגיעה, ושינוי זווית העצם המפריעה במפרק.

תשובה: התוספתן הוא צינור קצר המחובר למעי (הצקום במעי הגס). הוא עשיר ברקמה לימפטית (רקמה השייכת למערכת החיסון). במשך השנים יוחסו כל מיני תכונות ותפקידים לתוספתן, כגון תפקידים חיסוניים, אולם חלק זה של המעי הוא חלק מנוון שאין לו כל תפקיד ממשי. דלקת התוספתן היא מחלה חריפה שבה מתפתחת דלקת זיהומית על ידי התרבות חיידקים ותאי מערכת החיסון. הסיבה העיקרית היא חסימת המוצא של התוספתן, היכולה להתרחש על ידי אבן צואה קטנה או עיבוי הרקמה הלימפטית שבדופן התוספתן. בחסימת המוצא נוצרים תנאים המתאימים להיווצרות זיהום: התרבות החיידקים ותגובת מערכת החיסון. הנפיחות היא חלק מהתהליך הדלקתי. מידע מפורט לגבי תהליך זה תוכלי לקרוא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/דלקת