כריתת גלגל העין (Enucleation of the eye)

תשובה: אין לזה חוקים. עקרונית, תוך מספר שבועות, אך לא תמיד הפציעות קוראות את הספר. בכל מקרה נראה שהכי טוב הוא להניח לאצבע ולא להפעיל עליה משקל, כי מנוחה עוזרת מאוד בריפוי ותחיש את ההחלמה. כמו כן מומלצת ביקורת אורתופד, על מנת לשלול שבר קטן או בעיה אחרת.

תשובה: ניקוב של כל המקומות שבהם ניתן לעשות פירסינג, ובמיוחד באזור הטראגוס באוזן, כרוך בסיכונים, כגון זיהומים שיכולים להחמיר עד כדי מוות ללא טיפול, צלקות גדולות, תגובות אלרגיות, מתיחת העור הסמוך לעגיל ודחייה של העגיל. כדאי לשקול את הסיכונים האלה.אם את בכל זאת מחליטה לעשות את העגיל, כדאי פשוט להיות ערנית. אם יתפתח סיבוך, גשי מייד לרופא כדי לקבל טיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: תודה על מכתבך. עדיין יש לך זמן עד שתצטרכי לבחור במקצוע, אך אין ספק כי תחום הרפואה הינו מרתק ומאוד רחב ומגוון. אני ממליצה לך לכתוב מכתב למנהל מחלקה כירורגית בבית- חולים קרוב לביתך, עם בקשתך לצפות בניתוח, ואני מקווה שיאפשרו לך. ייתכן ותהיה אפשרות להזמין אותך לביקור יחד עם הסטודנטים לרפואה. אפשרות נוספת היא לפנות לבית- ספר לרפואה (קיימים 4 בארץ- באוניברסיטת תל- אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן- גוריון בבאר- שבע ובטכניון בחיפה). בהצלחה בהמשך דרכך ולהתראות.

תשובה: מחלת הפוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס - שיתוק ילדים, הינה מחלה זיהומית, המועברת על ידי נגיף הפוליו. עובדת היותה מחלה זיהומית שוללת לחלוטין את האפשרות של הורשתה. אכן מרבית האנשים חלו במחלה כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים, אולם מאז השימוש בחיסון, חלה ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה במחלה זו. כמובן שישנם מקרים רבים של חולי פוליו גם לאחר שנות החמישים, כולם כתוצאה של הידבקות בנגיף. סביר מאד להניח שמדובר באנשים/ילדים שלא חוסנו. במדינות העולם המערבי המתקדמות, החיסון הוא שגרתי לכל הילדים, כך ששכיחות המחלה מאד נמוכה. מאידך, במדינות העולם השלישי או באוכלוסיות אשר לא מחסנות את ילדיהם (וקיימות אוכלוסיות כאלו גם בארצנו המפותחת), קיים סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף והתפתחות המחלה.

תשובה: יש ילדים בני 16 ו 17 חודש שאינם הולכים עדיין ולוקח להם קצת יותר זמן להתחיל ללכת, כך שזה עדיין נורמלי. רוב הילדים שהולכים על קצות האצבעות (Tiptoe Walking) הם בריאים לחלוטין והם עושים זאת סתם כך. לרוב הליכה זו קורת כאשר הם מסתובבים סביב רהיטים בחדר, כלומר כאשר הם עוברים מעמידה ואחיזה בשולחן לעמידה ואחיזה בכסא לדוגמא. אך כאשר ההליכה כל הזמן היא על קצות האצבעות והילד אינו מניח משקל כלל על כף הרגל יתכן שישנה בעיה. הבעיות האפשריות הן: גיד אכילס קצר שלא מאפשר למתוח את הרגל ולדרוך על כף הרגל, טונוס שרירים מוגבר ברגליים על רקע של בעיה מולדת (צורה קלה של שיתוק מוחין) או צורה מסוימת של אוטיזם. לסיכום אכן יש צורך בבדיקת רופא אשר יוכל לבדוק את הילדה ולהתרשם האם מדובר בבעיה.

תשובה: כמובן שתיתכן פגיעה ברקמה רכה. ראשית, תיתכן פגיעה במקומות שאינם השבר מעצם החבלה הישירה בתאונה, ויש לשלול נזקים אחרים ולטפל בהם בהתאם. הכוונה למפרקים סמוכים וכן חבלות לשרירים, עצבים וכו'. גם במקום השבר תיתכן פגיעה הנובעת מהחבלה במקום השבר וכן מתנועת העצם השבורה בחלל השוק לאחר המכה . ה tibial plataeu הוא האספקט העליון של עצם הטיביה ובו נמצא המשטח המפרקי של הטיביה עם עצם הפמור. שם נמצאים גם המניסקוסים ורצועות רבות. כמובן ששבר המערב מבנים של רקמה רכה ושבר המערב משטחים מפרקיים דורש זמן החלמה ארוך יותר. . כמו כן, בהתאם לחומרת השבר, ייתכן שימוש במקבעים ספציפיים מעבר לגבס כגון פלטה / מסמר תוך-לשדי / קיבוע חיצוני. כמובן שההחלטה בתיאום עם הרופא ובהתאם לממצאים ההדמייתיים . לאחר תקופת ההחלמה של השבר תתחיל שיקום פיזיותרפי להשבת יכולות התפקוד לקדמותן - הליכה, ריצה, טווחים כוח ושיווי משקל. מצורף קישור להסבר מפורט על שברי טיביה- http://www.physioroom.com/injuries/leg/tibia_fibula_fracture_full.php

תשובה: שתיית אלכוהול עשויה להשפיע על מערכת העצבים. השפעה זו יכולה גם לבוא לידי ביטוי בתחושות נימול, בעקצוצים ובתופעות אחרות. כל אדם מגיב אחרת לכמויות שונות של אלכוהול. אם מצאת קשר ישיר בין שתיית אלכוהול לבין רעידות הרגליים, פשוט אל תשתה אלכוהול. אם התופעה מציקה וחוזרת – פנה לנוירולוג לבדיקה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: רפיון שרירים (היפוטוניה) יכול להיגרם על ידי סיבות רבות, ביניהן טראומה בלידה, חוסר מגע, רפלקס "שנתקע" במערכת, חוסר תנועתיות של האם בזמן הריון, אי-שכיבה על הבטן, וכן מחלות גנטיות מסוימות. הטיפול בהיפוטוניה הוא טיפול כולל. יש לעורר אצל התינוק את כל מערכות החושים בדרכים הבאות. שימוש במערכת התנועה של התינוק על ידי שימוש במנשא, נשיאת התינוק בידיים, אחיזת התינוק כשפניו אלינו, הנעת התינוק באוויר עם שינוי גובה. שימוש בחוש המגע על ידי גירויים חושיים ועיסוי. שיפור מערכת התנועה על ידי לחיצות לרצפה, הטיית התינוק באוויר ושימוש בכדור פיזיו. שיפור מערכת הדיבור והשמיעה על ידי דיבור אל התינוק והשמעת צלילים שונים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

יותר מ- 95% ממקרי סרטן האשכים מסווגים כגידולים של תאי נבט. תאי הנבט הם תאים פרימיטיביים, שנמצאים בעיקר בבלוטות המין הזכריות והנקביות (אשכים ושחלות בהתאמה). אצל הגברים תאי הנבט אחראים ליצור הזרע. גידולי תא נבט באשכים בדרך כלל מופיעים באחד משני אופנים: גידולי סמינומה וגידולים שאינם סמינומה (מכונים גם (NSGCT. שני סוגי הגידולים מלווים בתסמינים זהים וגם שיעורי הריפוי שלהם זהים. הם שונים זה מזה באופן בו הם מתפשטים, או שולחים גרורות ובתגובתם לטיפולים השונים. לכן, כדי שהטיפול יהיה מוצלח ויעיל חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת. לימפומות וגידולים אחרים שאינם גידולי תא נבט, מהווים את חמשת האחוזים הנותרים של מקרי סרטן האשכים. לסוגים נדירים אלו של סרטן האשכים יש מאפיינים שונים מאלו של גידולי תא נבט, במיוחד העובדה שהם נוטים להופיע בגיל מבוגר יותר.

תשובה: ויטמינים E ו- C ידועים באפקט נוגד רדיקלים חופשיים (אפקט אנטי אוקסידנטי) שלהם. ייתכן ומנגנון זה הוא ה"היגיון" של הוספתם לקרמים קוסמטיים. מאידך ידוע שמרבית הקרמים, מהזולים ועד היקרים ביותר, משתמשים בדיוק באותו חומר בסיסי, שהוא החומר הפעיל, וכל השאר חסר משמעות, כך שייתכן והוספת הוויטמינים היא עניין מסחרי/עסקי גרידא. לוויטמינים אלה בתזונה תפקיד מאד חשוב במנגנוני ההגנה של הגוף, הן במערכת החיסון והן כאפקט מקטין שינויים סרטניים בתאי גופנו.