ניתוח להסרת עודפי עור, המכונה לעיתים גם מתיחת גוף או בודי ליפט, הוא הליך אשר עשוי לשפר את הצורה והגוון של הרקמות התומכות בעור על ידי הסרה של עור ושומן עודפים ונפולים. הזדקנות, נזקי שמש, הריון, תנודות משמעותיות במשקל וגורמים גנטיים, עלולים להוביל לגמישות ירודה של הרקמות התומכות בעור, מה שבתורו עלול לגרום לצניחת הבטן, הישבן והירכיים. הסרת עודפי עור יכולה להתבצע באזורים אלו ובאזורים נוספים בגוף[1].
חשוב לדעת שניתוח להסרת עור עודף אינו נועד להסיר שומן עודף. שאיבת שומן היא הליך להסרת שומן עודף במקרים שבהם לעור יש גמישות טובה והוא יתאים את עצמו לקווי המתאר החדשים של הגוף. במקרים בהם גמישות העור ירודה, יומלץ בדרך כלל על הסרת עודפי עור בשילוב עם שאיבת שומן[1].
צילום: shutterstock
מטרת הניתוח
מטרתו של ניתוח הסרת עודפי עור היא להסיר ולמצק עור עודף באזור הירכיים, הבטן התחתונה והישבן העליון. במקרה של מתיחת בטן, הטבור נשמר וממוקם מחדש, כאשר עודפי העור מהבטן התחתונה מוסרים. ניתן להסיר ולהדק גם את העור והשומן בזרועות וסביב הישבן[2].
סוג הניתוח וכמות העור שתוסר תלויים בצרכים של כל מטופל/ת. באמצעות כירורג פלסטי או כירורגית פלסטית ניתן להעריך מה הניתוח המתאים ביותר[2].
מתי מתבצע
אנשים שירדו במשקל באופן משמעותי עקב ניתוח בריאטרי או באמצעות דיאטה ופעילות גופנית, עלולים למצוא את עצמם עם כמויות גדולות של קפלי עור כבדים ורפויים סביב הבטן, הזרועות, הירכיים, השדיים, הישבן והפנים[3].
הסרת עודפי עור נועדה לטפל בעודפים אלו, בצלוליט וברקמות שומן נפולות גם במקרים שלאחר היריון, זקנה ועוד. כאשר העור צונח ומאבד מגמישותו כתוצאה ממתיחה במשך תקופה ארוכה, הוא לא תמיד מצליח לחזור לגודלו ולצורתו הקודמים. בנוסף, עודף עור עלול להגביל את הניידות ולגרום לפריחה ולפצעים שעלולים להוביל לזיהום[3].
הכנות לניתוח
לפני ניתוח להסרת עודפי עור, יש לוודא כי למטופל/ת יש משקל יציב יחסית במשך לפחות שנה. נשים השוקלות הריונות עתידיים צריכות לדחות את ההליך מאחר שהריון עלול לפגוע בתוצאה[3].
ההכנה לניתוח כוללת שיחה מקדימה עם מנתח/ת פלסטי, הכוללת שאלות לגבי המצב הבריאותי, שאיפות מהניתוח ואורח החיים, כולל אלרגיות לתרופות, טיפולים רפואיים, שימוש בתרופות, ויטמינים, תוספי צמחים, אלכוהול, טבק וסמים[3].
לאחר בדיקה גופנית וצילום תמונות לתיעוד, ייתכן שהמנתח/ת ישלח את המטופל/ת לבדיקות נוספות כגון בדיקות דם, צילום חזה ועוד[3].
מהלך הניתוח
ניתוח להסרת עור עודף כולל חתכים באזור המותניים או מעט מתחת, הסרת עודפי העור, מיקום מחדש של הרקמות ותפירת העור כשהוא מתוח. אורך החתך וההסרה תלויים בכמות ובמיקום של עודפי העור שיש להסיר. כאשר מתבצעת הסרת עודפי עור בפלג גוף תחתון, ניתן בניתוח אחד להסיר עודפים בישבן, בבטן, במותניים, ובירכיים. במקרה זה ייעשה חתך היקפי - מסביב לפלג גוף תחתון, מיקום מחדש של העור ומיצוק הרקמות.במקרים מסוימים יומלץ על שילוב של שאיבת שומן ביחד עם הסרת עודפי עור כדי להשיג תוצאה טובה יותר[4].
ניתוח להסרת עודפי עור מתבצע בהרדמה מלאה, עם אשפוז של לילה עד שניים בבית חולים. משך זמן הניתוח משתנה מאוד בהתאם לצרכים האישיים של כל מטופל/ת[4].
סוגי ניתוח להסרת עודפי עור
ישנם מספר הליכים שונים להסרת עודפי עור. ישנים אנשים הזקוקים לשילוב של כמה הליכים כדי לקבל את המראה האופטימלי. הליכים אלו כוללים בין היתר[5]:
הרמת חזה - מיצוק השדיים על ידי הידוק רקמות והסרת עודפי עור.
מתיחת פנים וצוואר – הענקה מראה חלק וצעיר יותר באמצעות היפטרות מעודפי עור סביב הצוואר.
מתיחת פלג גוף תחתון -הסרה של עודפי עור ושומן מהבטן, הישבן והירכיים החיצוניות.
מתיחת ירכיים - לתת לירכיים הפנימיות מראה חלק יותר.
מתיחת בטן - הסרת עודפי עור והידוק שרירי בטן.
אחרי הניתוח
רוב המטופלים נשארים בבית החולים במשך מספר ימים. בזמן הריפוי, עלולים להופיע קצת כאבים, שטפי דם, נפיחות וחוסר תחושה סביב אזור הניתוח. מרשם לנוגדי כאב יינתן לפי הצורך. במידה ומופיעים התסמינים הבאים, יש לפנות באופן מידי לקבלת עזרה רפואית[2]:
יש להימנע מהרמות משאות כבדים, מפעילות גופנית מאומצת ומשחייה, עד לאישור הרופא/ה.
יש להקפיד על טיפול לאחר הניתוח בהתאם להוראות הרופא/ה[2]:
להשתמש בתרופות למריחה או לנטילה כדי לסייע בריפוי ולהפחית את הסיכון לזיהום.
לשים לב לסימנים ולתסמינים הדורשים בדיקה או פניה לעזרה רפואית.
לקבוע פגישת מעקב עם הרופא/ה.
סיכונים
כל ניתוח טומן בחובו סיכונים מסוימים. מאחר שבניתוח להסרת עודפי עור מתבצעת הסרה משמעותית של העור, ישנם סיכונים גדולים יותר מאשר בניתוח קוסמטי רגיל. הסיכונים הללו כוללים[6]:
פקקת ורידים עמוקים – קריש דם שבמקרה קיצוני יכול להינתק ממקומו ולנדוד לכלי הדם שעלולה להתפתח לתסחיף.
תסחיף ריאה (קריש דם בריאה).
אוטם שריר הלב (התקף לב).
דלקת ריאות.
תוצאות הניתוח
התוצאות של הסרת עודפי עור נראות לעין כמעט מיד לאחר הניתוח, אך התוצאות הסופיות יכולות להיראות רק לאחר מספר חודשים. בעוד שהצלקות יישארו, התוצאות יכולות להחזיק מעמד לאורך שנים באמצעות שמירה על משקל יציב ופעילות גופנית[5].
שלום רב מזה מספר שבועות יש לי כאבים באצבעות הידיים, בעיקר ביד שמאל, מתבטא בקושי להקליד בנייד, מרגישה כזרם בעת ההקשה,הכאב חזק יותר ב"אצבע" ובאמה. יש לי כאבי צוואר, האם הבעיה נובעת מעמוד השדרה?
הבעיה יכולה לנבוע ממספר סיבות: דלקת בגידים, תסמונת התעלה הקרפאלית (לחץ על עצב מדיאנוס) או בעיה בצוואר. על מנת לאבחן את הבעה יש צורך בבדיקה של רופא, בדיקת US ובדיקת EMG.
הבעיה יכולה לנבוע ממספר סיבות: דלקת בגידים, תסמונת התעלה הקרפאלית (לחץ על עצב מדיאנוס) או בעיה בצוואר. על מנת לאבחן את הבעה יש צורך בבדיקה של רופא, בדיקת US ובדיקת EMG.
1.האם במקרה של שחיקה במפרק CMC1 בדרגה ETON 4 ללא מחלת דלקת פרקים שגרונית יווצר Z DEFOTMITY.? 2. איך בודקים 10 KAPANDJI? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
הבהרה בנושא שחיקת CMC1
מאיר06/04/2025 | 10:36
ראשית אני מודה לך על התייחסותך ותשובתך. נראה לי שלא הייתי מובן בשאלתי. אני לא סובל מדלקת מפרקים שגרונית. אך סובל משחיקה של CMC1. האם כחלק ממחלת השחיקה ב CMC1 ( מבלי שיש לי דלקת מפרקים שגרונית) , עלולה להופיעה בשלב מאוחר יותר תופעה של Z DEFOTMITY?
1. דפורמציה בצורת Z מלווה לעיתים קרובות שחיקה בדרגה גבוהה של מפרק CMC1, אולם אינה הכרחית לקביעת דרגת השחיקה. 2.מבחן קפנג'י הינו מבחן של טווחי תנועה של מפרק CMC1, כאשר דרגה 10 של המבחן פירושה טווח תנועה מלא לכוון אופוזיציה, כאשר קצה האגודל מגיע למפרק MP של בסיס אצבע 5.
הבדיקה הינה בדיקה של טווח תנועה אקטיבי של האגודל - הרופא מבקש מהנבדק להגיע עם קצה האגודל לקצוות של כל אצבע ואצבע , לאמצע הגליל האמצעי והמקורב של אצבע 2, למפרק לכל אחד ממפרקי אצבע 5 ולראש המסרק 5
שלום, אני בת 56, לפני ארבעה וחצי חודשים שברתי את עצם הרדיוס הדיסלטלי, הייתי מקובעת בגבס למשך שישה שבועות. כבר כמה חודשים שיש לי מוגבלות קשה בתנועה, נפיחות שיורדת אט אט אך המוגבלות נשארה שהיתה. ועיוות קל של כף היד וכאבים. עושה פיזיותרפיה. ובהמלצת רופא משתדלת לעשות כל פעילות על אף הכאבים. עברתי בדיקת mri, להלן הממצאים; מודגם קו שבר אלכסוני של עצם רדיוס דיסטלית, ללא תזוזה של הפרגמנטים וללא מעורבות של משטח פרקי במפרק רדיו-קרפלי. יש בצקת והאדרה לשדית בהיקף מיטת השבר. לא מודגמים שברים בשאר העצמות. מודגם קרע של TFC באזור אחיזתה אל פוביה של עצם אולנה. מודגם קרע הוריזונטלי בדיסק של TFC, הקרע מגיע קרוב מאוד אל האחיזה הרדיאלית של ה-TFC.מודגמים עיבוי ואותות חריגים בין הסיבים של רצועות רדיו אולנריות דורסלית כביטוי למתיחה. מודגם נוזל יתר בכמות מתונה סביב העצמות הקרפליות עם האדרה לאחר הזרקת גדוליניום, ממצא חשוד לסינוביטיס. יש נוזל יתר תוך מפרקי בכמות מתונה במפרק DRUJ עם האדרה לאחר הזרקת גדוליניום כביטוי לסינוביטיס מפרקית. מודגמים אותות חריגים באספקט ממברנוטי של רצועה סקפו-לונטית, ממצא המתאים לקרע חלקי. אין לראות הרחבה של מרווח סקפו-לונטי. רצועה לונו טריקווטרית מודגמת שמורה. הגידים המיישרים והמכופפים הודגמו שמורים. מבנה התעלה הקרפלית והאולנרית הודגמו שמורים. סיכום: .1 שבר חוץ מפרקי של עצם רדיוס דיסטלית. .2 קרעים של TFC. .3 חשד לסינוביטיס מפרקית סביב העצמות הקרפליות ובמפרק .DR האם הטיפול המומלץ הוא המשך פיזיותרפיה או שיש צורך בהתערבות ניתוחית? תודה רבה בברכה
לפי הממצאים של הבדיקה והסיפור - השבר ברדיוס היה חוץ מפרקי. בנוסף לשבר יש כנראה קרע של רצועה שמחברת את עצם הרדיוס ועצם האולנה ותהליך דלקתי בתוך שורש כף היד שעלול לגרום לכאבים בפרט בניסיון לתנועה סיבובית של שורש כף היד, ולהגבלה בטווחים. הטיפול במיקרים אילו יכול להיות שמרני - תרופות שמורידות את התגובה הדלקתית ופיסיוטרפיה או ניתוחי - כולל ארטרוסקופיה של שורש כף היד. מה בדיוק יש לעשות במיקרה שלך לא ניתן לקבוע ללא בדיקתך ע"י הרופא.