טיפול הורמונלי (Hormone replacement therapy, Hormone therapy)

Hormone replacement therapy, Hormone therapy

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המלצות לקריאה

המומחים של Infomed מסבירים:

טיפול הורמונלי חלופי הוא למעשה תרופה המכילה הורמונים נשיים, אשר בדרך כלל משמשת נשים לאחר גיל המעבר. הטיפול עוזר לטפל בתסמיני המנופאוזה הכוללים גלי חום ואי נוחות בנרתיק. כמו כן, הטיפול ההורמונלי הוכח כמונע בריחת סידן ומפחית שברים אצל נשים אלו. הטיפול ניתן בכדורים, ג'ל או מדבקות לעור, באופן סיסטמי או מקומי.

כמו כן, שימוש בהורמונים נעשה כחלק מהטיפול בסרטן השד וסרטן הערמונית. טיפול הורמונלי בסרטן יכול להאט או לעצור את התקדמותו של סרטן אשר עושה שימוש בהורמונים בכדי לגדול. טיפול הורמונלי בחולי סרטן הערמונית, לדוגמא, יכול להפחית את התסמינים אצל אנשים שלא יכולים לעבור ניתוח או טיפול הקרנה. ישנם שני סוגים של טיפולים הורמונליים בסרטן – כאלו שחוסמים את היכולת של הגוף לייצר הורמונים, וכאלו שמשנים את דרך ההתנהגות של ההורמונים בגוף.

טיפולים הורמונליים ניתנים גם לנשים שמבצעות הפריה חוץ גופנית (IVF). טיפול הורמונלי לפני IVF ניתן לשם שליטה על המחזור והביוץ, ולתהליכים נוספים.

מתי מתבצע

טיפול הורמונלי חלופי ניתן לנשים בגיל המעבר הסובלות מתסמינים של גלי חום, הזעה, הפרעות בשינה, יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני, דפיקות לב מהירות וחוסר שקט. הטיפול מותאם לכל אישה על פי התסמינים שהיא חווה וגורמי הסיכון שלה. הטיפול לא מומלץ לפני גיל 60, או 10 שנים ויותר מאז תחילת המנופאוזה.

טיפול הורמונלי בסרטן ניתן לחולים בסרטן השד ובסרטן הערמונית, אשר מגיבים להורמונים. בדרך כלל הטיפול ניתן יחד עם טיפולי סרטן אחרים. הטיפול ניתן בהתאם לסוג הסרטן, מידת ההתפשטות שלו, השימוש שהוא עושה בהורמונים כדי לגדול, ובמחלות רקע ממנה סובלים המטופלים. מטרת הטיפול היא להקטין את הגידול לפני ניתוח (neo-adjuvant therapy), כדי להפחית את הסיכון לחזרה של הסרטן (adjuvant therapy), או כדי להרוס את תאי הסרטן שחזרו או התפשטו לאזורים אחרים של הגוף.

כמו כן, טיפול הורמונלי ניתן לפני תחילת תהליך הפריה חוץ גופנית (IVF).

הכנות לטיפול

טיפולים הורמונליים מכל סוג שהוא, אינם דורשים הכנות מיוחדות מצד המטופל.

בזמן הטיפול

טיפולים הורמונליים חליפיים לנשים בגיל המעבר ניתנים בצורת כדורים מדבקות או ג'ל על העור, או כטיפול מקומי בכדורים או כקרם לנרתיק. כמו כן, קיימים טיפולים חליפיים לטיפול ההורמונלי כמו דיקור, וטיפולים צמחיים, אשר עוזרים רק לתסמינים של גלי החום, ולא מספקים פתרון לשאר תופעות גיל המעבר.

טיפולים הורמונליים בסרטן ניתנים בדרכים שונות – בכדורים לנטילה דרך הפה, בזריקות לשריר או מתחת לעור. כמו כן, ניתוחים להסרת איברים המייצרים הורמונים, כמו שחלות אצל נשים ואשכים אצל גברים, גם הם נחשבים לטיפול הורמונלי.

מהלך הטיפול ההורמונלי ב-IVF כולל שלבים מרובים, בהם דיכוי המחזור החודשי הטבעי, עידוד ייצור של ביציות, איסוף הביציות, הפריית הביציות, והשתלת העוברים ברחם.

אחרי הטיפול

לאחר תחילת טיפול הורמונלי חליפי בנשים בגיל המעבר, עלולות להופיע תופעות לוואי אשר ברוב המקרים חולפות, והן כוללות הפרשות דמיות ורגישות בשדיים. לעיתים רחוקות עלולות להופיע מיגרנות, צבירת נוזלים ואירועים טרומבואמבוליים (תסחיפים). לכן יש לבצע בדיקות שגרתיות אצל כירורג שד, ובמידת הצורך גם בדיקות ממוגרפיה.

טיפולי סרטן הורמונליים מלווים בתופעות לוואי התלויות בסוג הטיפול שמקבלים ובתגובת הגוף אליו. חלק מתופעות הלוואי בגברים המקבלים טיפול בסרטן הערמונית כוללות גלי חום, ירידה בליבידו, עצמות מוחלשות, שלשולים, בחילה, גדילה ורגישות בחזה (גניקומסטיה), ותשישות. נשים המקבלות טיפול לסרטן השד גם עלולות לסבול מגלי חום, וכן מיובש בנרתיק, משינוים במחזור, מירידה בליבידו, מבחילות, משינויים במצב הרוח, ומתשישות.

בטיפולי IVF, אחרי החזרת העוברים לרחם, יש להמתין שבועיים לפני ביצוע בדיקת הריון.

סיכונים

יש להימנע מטיפול הורמונלי חליפי סיסטמי בנשים הסובלות מסרטן השד, מקרישיות יתר, מדמם מהנרתיק מסיבה לא ברורה, מלחץ דם וסוכרת לא מאוזנים.

הטיפול ההורמונלי בסרטן הערמונית עלול לגרום להשמנה, ולכן יש לשים לב לתזונה כל עוד מקבלים את הטיפול.

טיפולים הורמונליים לפני IVF כרוכים בסיכונים כמו גלי חום, כאבי ראש, הריון מרובה עוברים, הריון חוץ רחמי, ותסמונת גירוי יתר, אשר גורמת להתפתחות של ביציות מרובות בתוך השחלה.

תוצאות הטיפול

ההצלחה של טיפול הורמונלי חלופי מתבטא בהפחתת תסמיני גיל המעבר.

תוצאות הטיפול ההורמונלי בסרטן הערמונית מסתמנות בבדיקות שגרתיות של רמות PSA בדם (חומר המיוצר בפרוסטטה): במידה והטיפול מצליח, רמות ה-PSA יישארו באותה הרמה או אפילו ירדו; במידה ורמות ה-PSA עולות, ככל הנראה הטיפול אינו עוזר ויש לדון על המשך הטיפול עם הרופא המטפל.

תוצאות הטיפול בסרטן השד נבדקות בבדיקות שגרתיות הכוללות בדיקה של הצוואר, בית השחי, החזה והשדיים, בדיקות ממוגרפיה שגרתיות, ובדיקות נוספות לפי הצורך.

סיכויי ההצלחה של טיפולי IVF משתנים בהתאם לגיל האישה, לנשים מתחת גיל 35 יש סיכוי של 29%, ולנשים מעל גיל 44, סיכוי של 2%.