איחוי מפרק (Joint fusion)

תשובה: קרע בגיד או בשריר ה- Major Pectoralis הוא פגיעה נדירה יחסית, המוכרת בעיקר אצל ספורטאים. הטיפול השמרני, כלומר השגחה בלבד או פיזיותרפיה, מומלץ כיום בעיקר במטופלים מבוגרים או בחולים במחלות רקע רבות העלולות לסכן אותם במהלך ניתוח. בקרעים הקרובים לקדמת החזה עדיף לרוב לטפל בטיפול שמרני. במטופלים צעירים ופעילים, מספק ניתוח יתרון מבחינת דרגת החוזק, הרמה התפקודית ורמת שביעות הרצון הכללית לאחר הניתוח. רוב הניתוחים כוללים תפירה לאיחוי חלקי השריר או הגיד הקרוע. ניתוח זה אינו נחשב למסובך בידיים מיומנות, אך בכל זאת עלולים להיווצר סיבוכים, כמו בכל ניתוח, בכללם זיהום וסיבוכים אחרים, והניתוח עלול גם לא להצליח. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: לא ברורה לי הסיבה לאירועים החוזרים . ניתן להתייחס למספר נקודות שיכולות לעורר בעיות בחגורת הכתף: חבלה ונזק למבנים פסיביים כמו סחוס / קפסולה של המפרק, הפוגעת ביציבות הפסיבית של המפרק ומקשה על עבודת השרירים בעיה צווארית המשליכה כאב לכתף ופוגעת בתפקודה בעיה בתנועתיות עצבים היוצאים לזרוע מהצוואר תנועה שאינה טובה באחד ממפרקי חגורת הכתף הפוגע בתנועה ומקשה על תפקוד השרירים מנח כתפיים או צוואר לא טוב הפוגע באיכות התנועה עבודה ממושכת במנח כתפיים וזרועות שאינו מומלץ, למשל עבודה עם זרועות מורמות מעל גובה הכתפיים (כתיבה ממושכת על לוח, לדוגמה) כאבי כתף על רקע דלקות בגידים הן נפוצות, ואין קשר לאזורים אחרים בגוף, כך שאין מה לדאוג מהתפשטות הבעיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: כמובן שתיתכן פגיעה ברקמה רכה. ראשית, תיתכן פגיעה במקומות שאינם השבר מעצם החבלה הישירה בתאונה, ויש לשלול נזקים אחרים ולטפל בהם בהתאם. הכוונה למפרקים סמוכים וכן חבלות לשרירים, עצבים וכו'. גם במקום השבר תיתכן פגיעה הנובעת מהחבלה במקום השבר וכן מתנועת העצם השבורה בחלל השוק לאחר המכה . ה tibial plataeu הוא האספקט העליון של עצם הטיביה ובו נמצא המשטח המפרקי של הטיביה עם עצם הפמור. שם נמצאים גם המניסקוסים ורצועות רבות. כמובן ששבר המערב מבנים של רקמה רכה ושבר המערב משטחים מפרקיים דורש זמן החלמה ארוך יותר. . כמו כן, בהתאם לחומרת השבר, ייתכן שימוש במקבעים ספציפיים מעבר לגבס כגון פלטה / מסמר תוך-לשדי / קיבוע חיצוני. כמובן שההחלטה בתיאום עם הרופא ובהתאם לממצאים ההדמייתיים . לאחר תקופת ההחלמה של השבר תתחיל שיקום פיזיותרפי להשבת יכולות התפקוד לקדמותן - הליכה, ריצה, טווחים כוח ושיווי משקל. מצורף קישור להסבר מפורט על שברי טיביה- http://www.physioroom.com/injuries/leg/tibia_fibula_fracture_full.php

תשובה: לא מצאתי קישור לתרגילי Rockwood. בקש מהמטפל שלך להתאים לך תרגול ספציפי למצבך. התרגילים מעודדים שיפור טווח תנועה וחיזוקי שרירי חגורת הכתפיים. אם אתה רוצה אשלח לך בפקס דוגמה. בינתיים נסה מאלה בתיאום עם המטפל בלבד- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: אתה צודק בהערכה כי מעטים הסיכויים כי תשוב לפעילות מלאה בטווח הקצר. בין התורמים לכך הם הפגיעה עצמה במניסקוס, רקמה שאינה מתחדשת וחוזרת להרכבה המקורי, וכן גורמים מקומיים, כגון אספקת הדם התורמת לשיקום. עם זאת, נוסף על גורמים שאינם בשליטתך, קרי הפגיעה והניתוח עצמו, תלוי חלק גדול מהתוצאה הסופית בך וביעילות התהליך השיקומי. תרגילים פיזיותרפיים התורמים לחיזוק השרירים וחיזוק מערכת היציבה מסייעים ב"פיצוי" על חלק גדול ממה שנפגע ובחזרה לתפקוד מלא או קרוב אליו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: העובדה ששחררו אותך לאחר צילום אומרת ככל הנראה שמדובר בנקע של הקרסול. ייתכן שמדובר בנקע בדרגה גבוהה, כלמור בקרע משמעותי של אחת מרצועות הקרסול. בכל מקרה, מומלץ לבצע צילום ביקורת לאחר כשבוע עד שבועיים כדי לשלול שבר. באשר לטיפול, וולטרן עשוי להואיל, כמו גם תרופות אחרות ממשפחה זו (NSAIDs). בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: עצם המרפק שייכת לעצמות מסוג העצמות הארוכות: http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/sp2/ezem_hainyan.html

תשובה: אלנדרונאט הוא טיפול המעכב את ספיגת העצם ומשמש לטיפול בכמה מחלות, ביניהן אוסטאופורוזיס, מחלת פאג'ט, היפרקלצמיה על רקע מחלה ממאירה ועוד. תופעות הלוואי של טיפול זה נדירות יחסית, והתרופה נסבלת היטב. תופעות לוואי נדירות יכולות להיות דלקת וכיבים בוושט או היצרות הוושט, כאבים או התכווצות שרירים. אין בספרות הרפואית דיווחים על השפעה של התרופה על גידים. לא ציינת מדוע את נוטלת אלנדרולאט, ולכן איני יכולה להמליץ על טיפול חלופי. אנא התייעצי עם רופא מטפל לגבי התאמת טיפול. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצרכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") ( בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lision או hill saks.), ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב (הרי חלק מהלברום לא עומד במקום). במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות: חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה, לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים, כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף, ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. לא ברור לי אילו תרגילים את מבצעת כבר הרבה זמן. האם פיזיותרפיסט התאים לך אותם? באם יש שיפור ופחות פריקות עם הזמן והתרגול, ייתכן ותוכלי להימנע מניתוח. אם התופעה לא מושפעת מהתרגול שהותאם ע"י פיזיותרפיסט, את קרובה יותר לניתוח. אין לי יכולת לדעת האם תרגול נכון יפתור את הבעיה באופן מוחלט. פריקות חוזרות גורמות נזק מצטבר ולכן יש לטפל בבעיה אם ע"י טיפול פיזיו או ע"י ניתוח. יש מקום כמובן להתייעצות עם אורתופד המתמחה בשיקום כתף. לסיכום- רק במכון פיזיותרפיה יותאם תרגול נכון לאחר בדיקה. אם הטיפול לא עוזר, ממליץ לגשת לניתוח ולא להמשיך מצב של פריקות חוזרות. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות